אבי ויגדרזון

אבי ויגדרזון
ויגדרזון, 2012
ויגדרזון, 2012
ויגדרזון, 2012
לידה 9 בספטמבר 1956 (בן 68)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ריצ'רד ליפטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט דורית אהרונוב, יוסי גיל, אביעד כהן, מאוריסיו קרצ'מר, יורי רבינוביץ', אילן נוימן, רונן שאלתיאל, אלי בן ששון, מוטי רייף, רן רז, רועי ארמוני, רפי היימן, Prabhakar Lakshman Ragde, אמיר שפילקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.math.ias.edu/avi/
תרומות עיקריות
מחקרים בסיבוכיות חישובית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אָבִי (אביחי) וִיגְדֶרְזוֹן (נולד ב-9 בספטמבר 1956) הוא מתמטיקאי ומדען מחשב ישראלי, העוסק בסיבוכיות חישובית. פרופסור במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, ניו ג'רזי. זוכה פרס אבל לשנת 2021 (עם לסלו לובאס ההונגרי) ופרס טיורינג לשנת 2023.

ביוגרפיה

ויגדרזון נולד וגדל בחיפה. סיים את בית הספר הריאלי בחיפה ב-1974. ב-1980 השלים תואר ראשון במדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב של הטכניון בהצטיינות יתרה. ב-1983 סיים דוקטורט באוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי. עבודת המחקר שלו עסקה בסיבוכיות קומבינטורית בהדרכת ריצ'רד ג'. ליפטון. את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובמרכז המחקר של IBM בסן חוזה שבקליפורניה, בהדרכת ריצ'רד קארפ.

ב-1986 התקבל כחבר בסגל האוניברסיטה העברית בירושלים, ובגיל 30 קיבל דרגת פרופסור. בין 1993–1995 כיהן כראש המכון למדעי המחשב באוניברסיטה, וב-1994 זכה במדליית אבקוס של האיחוד המתמטי הבין-לאומי על תרומת מחקריו בסיבוכיות חישובית לתחום תורת האינפורמציה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן גם כמרצה אורח באוניברסיטת פרינסטון ובמכון למחקר מתקדם שם. הוא התקבל למשרה קבועה במכון למחקר מתקדם ב-1999 וב-2003 הפסיק עבודתו באוניברסיטה העברית.

ב-2009 זכה ביחד עם עומר ריינגולד וסליל ודהן בפרס גדל על פיתוח "מכפלת הזיג-זג" של גרפים.

במרץ 2021 הוכרז ויגדרזון כחתן פרס אבל (הוא חולק את הפרס עם לסלו לובאס מהונגריה).[1]

באפריל 2024 זכה בפרס טיורינג על תרומתו להבנת האקראיות בחישוביות ובמתמטיקה.[2]

תחומי מחקר עיקריים

הישגים אקדמיים

במהלך הקריירה האקדמית שלו פרסם אבי ויגדרזון כ-250 מאמרים, בנוסף ל-204 מאמרים שכתבו סטודנטים שלו או דוקטורנטים במעבדתו.[3]

רוב מחקריו פורצי הדרך היו בתחום סיבוכיות חישובית. נושא זה עוסק בכמות המשאבים (דוגמת זמן, מספר ליבות) שנדרשים לפתרון בעיה מסוימת ובייעול האלגוריתמים. נושא זה נבדל מתחום החישוביות שעוסק בשאלה האם בעיה נתונה אפשרית לפתרון.

ויגדרזון הוא עורך או עוזר עריכה של חמישה כתבי עת מדעיים.[4]

פרסים והוקרה

ויגדרזון קיבל פרסים רבים:[5]

חיים אישיים

ויגדרזון נשוי לעדנה, אותה הכיר בעת לימודיהם בטכניון בחיפה, ולהם שלושה ילדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבי ויגדרזון בוויקישיתוף

מכּתביו והרצאותיו:

הערות שוליים

  1. ^ Lovász and Wigderson to share the Abel Prize. The Abel Prize, 15.03.2021
  2. ^ יניב אביטל, ‏פרס טיורינג, "הנובל של מדעי המחשב", יוענק לפרופסור הישראלי אבי ויגדרזון, באתר Geektime
  3. ^ פירוט מלא של כל מאמריו
  4. ^ Avi Wigderson-Resum´e
  5. ^ Avi Wigderson-Short Bio
  6. ^ 2009 Gödel Prize, European Association for Theoretical Computer Science
  7. ^ 2019 Knuth prize is Awarded to Avi Wigderson, sigact, March 23, 2019
  8. ^ אתר למנויים בלבד מערכת מקור ראשון, ‏ישראלי זכה במקבילה של פרס נובל במתמטיקה, בעיתון מקור ראשון, 17 במרץ 2021
  9. ^ קורטוריון 2023 - Technion - Israel Institute of Technology, באתר Technion - Israel Institute of Technology, ‏28 במאי 2023
  10. ^ 2023 Edsger W. Dijkstra Prize in Distributed Computing, ACM Symposium on Principles of Distributed Computing
  11. ^ יניב אביטל, ‏פרס טיורינג, "הנובל של מדעי המחשב", יוענק לפרופסור הישראלי אבי ויגדרזון, באתר Geektime‏, 10 באפריל 2024


זוכי פרס אבל
2003–2009 ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009)
2010–2019 ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019)
2020–היום הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022) • לואיס קפארלי (2023)
זוכי פרס טיורינג
1966–1980 אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000 אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020 אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)