PROFILPELAJAR.COM

מיכאל רבין
	מיכאל רבין
לידה	1 בספטמבר 1931 (בן 93); ברסלאו, הרייך הגרמני
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; בית הספר הריאלי העברי בחיפה; אוניברסיטת פרינסטון ;
מנחה לדוקטורט	אלונזו צ'רץ'
מוסדות	אוניברסיטת הרווארד; אוניברסיטת ניו יורק; המכון הטכנולוגי של קליפורניה; הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל; המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; אוניברסיטת קולומביה; אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; המכון הטכנולוגי של ציריך ;
תלמידי דוקטורט	שהרן שלח, Yuh-Dauh Lyuu, Donald Rozinak Beaver, יהונתן אומן, רועי משולם, Alexander D. Healy, Michael Anthony Bender, Christos Kaklamanis, Yan Zong Ding, Victor Harnik, מיכאל בן-אור, עזריה פז, Giuseppe Persiano, יהודית בר אילן, משה מחובר, דאג טייגאר, Christopher Thorpe
פרסים והוקרה	עמית ACM (2020); פרס דן דוד (2010); עמית האגודה הבינלאומית למחקר קריפטוגרפי (2009); חבר זר של החברה המלכותית (2007); פרס א.מ.ת. (2004); Gödel Lecturer (2004); פרס פריס קנלאקיס (2003); פרס רוטשילד; פרס וולף למתמטיקה; פרס ישראל (1995); פרס ג'וסיה וילארד גיבס (1985); פרס הארווי (1980); פרס טיורינג (1976) ;
צאצאים	טל רבין
תרומות עיקריות
	מחקרים בלוגיקה מתמטית, תורת החישוביות, אלגוריתמים הסתברותיים, חישוב מבוזר וחישוב מקבילי

ערך זה עוסק במדען מחשב ישראלי. אם התכוונתם לכנר יהודי-אמריקאי, ראו מיכאל רבין (כנר).

מיכאל עוזר רבין (נולד ב-1 בספטמבר 1931) הוא מתמטיקאי ישראלי בעל תרומה ניכרת למדעי המחשב, חתן פרס טיורינג, פרס ישראל ופרס דן דוד. ממייסדי החוג למדעי המחשב באוניברסיטה העברית בירושלים, בו משמש פרופסור אמריטוס.

קורות חיים

מיכאל רבין נולד בשנת 1931 בברסלאו שבגרמניה (כיום ורוצלב, פולין) לד"ר ישראל אברהם רבין ולד"ר אסתר רבין. אביו היה גם רב שהגיע משושלת רבנים באירופה. בשנת 1935 עלתה משפחתו לארץ ישראל והשתקעה בחיפה. רבין למד בבית הספר "נצח ישראל" ובבית הספר הריאלי העברי בחיפה, שם למד תחת חסותו של המתמטיקאי אלישע נתניהו שכיהן כמורה בתיכון^[1].

בצעירותו רצה להיות מיקרוביולוג, בהשפעת הספר "ציידי החיידקים" של פאול דה קריף. אולם לאחר שנחשף בגיל 12 לגאומטריה, נשבה בקסם המתמטיקה. בראשית 1948 התגייס ושירת במלחמת העצמאות כקשר בחיל התותחנים.

רבין למד מתמטיקה באוניברסיטה העברית בשנים 1950–1953, והתעניין בעיקר באלגברה ובלוגיקה. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים^[2]. עבודת הגמר שלו לתואר מוסמך כללה פתרון לבעיה פתוחה במתמטיקה שאותה הציגה אמי נתר^[3]. לאחר שנה באוניברסיטת פנסילבניה, למד לדוקטורט באוניברסיטת פרינסטון בהנחייתו של אלונזו צ'רץ'. עבודת הגמר שלו קישרה בין מושג החישוביות לתורת החבורות. לאחר שסיים בהצלחה את לימודי הדוקטורט בשנת 1956, הזמין אותו קורט גדל להיות חבר במכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם שהה ולימד מתמטיקה בשנים 1956–1958. בשנת 1958 נתמנה למרצה באוניברסיטה העברית. במשך שנים אחדות חילק רבין את זמנו בין מחקר והוראה באוניברסיטה לבין מחקר במעבדות המחקר של חברת IBM.

ב-1959 פרסם רבין יחד עם דנה סקוט מאמר, שהתבסס על עבודתם המשותפת במעבדת המחקר של IBM בקיץ 1957, שבו הראו השניים כיצד ניתן להתייחס לאוטומט כאל אובייקט מתמטי, הוכיחו את המשפטים העיקריים בתחום והמציאו את האוטומט הלא דטרמינסטי^[4]. בשנת 1976 זכו שני הכותבים בפרס טיורינג על מאמר זה^[3]. בקיץ 1958 שהה שוב במעבדת המחקר של IBM, ובעקבות פגישה עם ג'ון מקארתי פרסם דו"ח מחקר חלוצי בנושא סיבוכיות חישובית, בפרט בהקשר של קריפטוגרפיה^[5].

בשנת 1965 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית^[6]. בשנת 1970 יסד את המחלקה למדעי המחשב במסגרת המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' אלי שמיר. בשנת 1972 מונה לרקטור האוניברסיטה^[7], וכיהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים. מאז שנת 1980 ולאורך שנים רבות חילק את זמנו בין האוניברסיטה העברית לאוניברסיטת הרוורד. באמצע שנות ה-90 לימד גם במרכז הבינתחומי הרצליה.

הוא נשוי לרות רבין, ולהם שתי בנות. אחיו למחצה, פרופ' חיים רבין, היה בלשן וחוקר הלשון העברית והלשונות השמיות, ואחותו, פרופ' מרים בן-פרץ, כלת פרס ישראל בחינוך, הייתה חוקרת חינוך והוראה. בתו, טל רבין, גם היא חוקרת בתחום ההצפנה, ובתו שרון רבין-מרגליות היא פרופסור למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, חתנו הוא פרופסור למשפטים יורם מרגליות מאוניברסיטת תל אביב.

מחקר

מחקרו של רבין פרוש על מספר תחומים: לוגיקה מתמטית, תורת החישוביות, אלגוריתמים הסתברותיים, חישוב מבוזר וחישוב מקבילי. בכל אחד מהתחומים הללו הוא ביצע כמה פריצות דרך מחקריות, שהטביעו את חותמן על תחום המחקר בכללותו.

אחת מעבודותיו החשובות והמפורסמות ביותר היא בתחום האלגוריתמים ההסתברותיים. הרעיון של רבין הוא לאפשר לתוכנית מחשב לקבוע את צעד החישוב הבא באמצעות "הטלת מטבע", כלומר, באופן אקראי, במקום לקבוע אותו באופן דטרמינסטי. הבחירה האקראית מבטיחה, בהסתברות גבוהה, בחירת מסלול חישוב שמביא לפתרון הנכון במספר ממוצע של צעדי חישוב שקטן במידה רבה ממספר צעדי החישוב בשיטה הדטרמיניסטית הקלאסית. ראו עוד בנושא זה: שיטת מונטה קרלו. שימוש נוסף של אקראיות שרבין תרם רבות להבנתו הוא בתחום האלגוריתמים המבוזרים ובפרט לבעיית "ההסכמה הביזנטית" (Byzantine Agreement). זו היא בעיה מרכזית במערכות מבוזרות שבה יש למעבדים שונים ערכים שונים והם רוצים להסכים על ערך משותף - לדוגמה אם לפעול או לא. הקושי הוא שחלק מהמעבדים הם עוינים, "ביזנטיים", ומנסים להפריע להשגת ההסכמה. הבעיה הוגדרה על ידי לזלי למפורט ועמיתיו בתחילת שנות ה-80 וידוע כי כל אלגוריתם הסכמה דטרמיניסטי זקוק למספר צעדים יחסי למספר המעבדים העוינים. רבין הראה כי אלגוריתמים הסתברותיים זקוקים למספר צעדים קטן יותר. הגישה של רבין הובילה אחרי מספר שנים לפיתוח שיטה עם מספר צעדים קבוע.

בתחום ההצפנה ידוע רבין בזכות שיטת הצפנה וחתימה עם מפתח פומבי הקרויה על שמו - הצפנת רבין, שהייתה הראשונה שניתן היה להוכיח לגביה שקילות מסוימת לבעיית פירוק מספרים לגורמים ראשוניים ובזכות המצאת מושג ופרוטוקול העברה עלומה (Oblivious Transfer). כמו כן היה לו חלק בפיתוח אלגוריתם מילר-רבין, המשמש כדרך המקובלת לבדיקת ראשוניות של מספרים לצורכי הצפנה.

רבין לימד אלפי סטודנטים באוניברסיטה העברית, שבה אף שימש כרקטור, ובאוניברסיטאות אחרות, ובכלל זה אוניברסיטאות ברקלי, ייל, ניו יורק, MIT, פרינסטון, הרוורד ופריז. בין תלמידיו הבולטים נמנים שהרן שלח, עזריה פז ומיכאל בן-אור.