ביאתלון הוא ענף ספורט חורפי אולימפי המשלב סקי למרחקים (קרוס קאונטרי) עם ירי ברובה. בביאתלון מתחרים גברים ונשים במגוון מרחקים הנעים בין 6 ל-20 קילומטרים, ובמספר נקודות לאורך המסלול עליהם לירות ברובה קליבר זעיר לחמש מטרות עיגול, הנמצאות במרחק 50 מטר מהם. ענף הביאתלון פופולרי בעיקר בארצות סקנדינביה, גרמניה, צרפת, ארצות מרכז אירופה, ארצות מזרח אירופה, רוסיה ומדינות אירופיות של ברית המועצות לשעבר.

מקור הביאתלון באימונים של הצבא הנורווגי. ההתמודדות הידועה הראשונה התקיימה בשנת 1767 בין שני כוחות משמר הגבול הנורווגי. עם הזמן התפשט הענף כענף צבאי בכל רחבי סקנדינביה. בתחילת המאה ה-20, הגיע הענף גם למדינות מרכז ומזרח אירופה.

בשנת 1924 באולימפיאדת החורף הראשונה התקיימו תחרויות בענף הנקרא סיור צבאי (Military Patrol). ענף זה נשאר בתוכנית האולימפית כענף ראווה באולימפיאדות 1928, 1936 ו-1948 אך לא זכה להכרה כספורט אולימפי עקב מיעוט המדינות המשתתפות.

בשנות החמישים הספורט צבר פופולריות בברית המועצות ושוודיה וכמות המדינות בהן עוסקים בביאתלון גדלה. במהלך השנים האלה קיבל ביאתלון צורה וכללים שמזכירים את הענף המודרני. אליפות העולם הראשונה בביאתלון נערכה בשנת 1958 באוסטריה, ושנתיים לאחר מכן נכנס הביאתלון לתוכנית אולימפיאדת החורף, כשהוא כולל ענף אחד בלבד: התחרות האישית ל-20 ק"מ (ראה להלן) לגברים. תחרות השליחים נוספה לתוכנית אליפויות העולם בשנת 1966 ולתוכנית האולימפית שנתיים מאוחר יותר. תחרויות הספרינט נוספו החל משנת 1974 באליפויות העולם והחל משנת 1980 באולימפיאדות החורף.

נשים החלו להתחרות בביאתלון החל משנות השמונים, כשאליפות העולם הראשונה לנשים התקיימה בשנת 1984. החל משנת 1989 תחרויות לגברים ולנשים ובכלל זה אליפויות העולם מתקיימות בו זמנית ובאותו המקום. החל משנת 1992 נכנס ביאתלון נשים לתוכנית האולימפית.

בשנות התשעים נעשה באיגוד הביאתלון הבינלאומי מאמץ למשוך אל הביאתלון יותר קהל ולהפוך את הענף ליותר מושך מבחינה טלוויזיונית. הדבר נעשה על ידי הוספת ענפים שבהם זהות המנצח נקבעת על קו הסיום ולא נגד השעון. כך בשנת 1997 נוספו תחרויות המרדף ובשנת 1999 - תחרויות הזינוק ההמוני לתוכנית הגביע העולמי. הענפים הללו נכנסו לתוכנית האולימפית בשנים 2002 ו-2006 בהתאמה.

תחרויות ביאתלון מורכבות מגלישת סקי במישור (קרוס קאנטרי) בשילוב עם שתיים או ארבע עצירות במטווח (מחציתן במצב שכיבה ומחציתן במצב עמידה) שבו על המתחרים לירות ממרחק 50 מטרים למטרה שבה יש 5 עיגולים נפרדים שבהם יש לפגוע כשלרשות הביאתלט 5 כדורים. קוטר העיגולים הוא 45 מ"מ בירי בשכיבה ו-115 מ"מ בירי בעמידה. במקרה של פגיעה בתוך המטרה, נסגר עיגול המטרה. במקרה של החטאה "נענש" הביאתלט על כל החטאה באחת משלוש דרכים:

• הקפת "לולאת עונשין" שאורכה 150 מ' ונמצאת ליד המטווח. הקפה כזאת לוקחת כ-20 עד 30 שניות עבור גולש מיומן. על כל החטאה חייב הביאתלט בסיבוב נוסף, כך שעל שתי החטאות יגלוש הביאתלט 300 מטרים נוספים, על שלוש החטאות 450 מ' וכדומה.
• תוספת דקה לזמנו של הגולש על כל החטאה.
• במרוצי השליחים עומדים לרשות הביאתלט שמונה כדורים לכל מטווח ולא חמישה. חמישה כדורים טעונים מראש במחסנית ובמקרה שלא עלה בידו לפגוע בכל המטרות, הביאתלט ינצל את הכדורים הרזרביים שיצטרך להטעין בנפרד ולכוון את הנשק מחדש, דבר הלוקח 8 עד 10 שניות לגולש מאומן. במקרה של החטאה נוספת מעבר לשלוש ההחטאות, יגלוש הביאתלט 150 מ' נוספים ב"לולאת העונשין" על כל החטאה.

מבחינת טכניקות גלישה, כל טכניקה מותרת אך כל הביאתלטים משתמשים בגלישה בסגנון חופשי הנחשבת למהירה ויעילה יותר. ציוד הגלישה מוגבל על ידי תקנות. הביאתלט נושא על גבו רובה קליבר זעיר במשקל 3.7 ק"ג שאליו מחוברת רצועת עזר לירי ואת המחסניות המכילות כדורים בקוטר 0.22 אינץ'. המטרות בביאתלון המודרני הן אלקטרוניות ונסגרות אוטומטית ברגע שמזוהה פגיעה בעיגול האמצע.

כיום מתקיימות בסבב העולמי תחרויות מהסוגים הבאים:

• ספרינט (Sprint) נגד השעון: בתחרות הספרינט גולשים הגברים למרחק של 10 ק"מ ונשים למרחק של 7.5 ק"מ. המתחרים מזנקים בנפרד במרווח של 30 שניות זה מזה, כשהזינוק מתבצע על פי מספר הסידורי של הגולש (מגולש בעל חולצה מס' 1 ועד הגולש האחרון). כל גולש יורה פעמיים, פעם ראשונה בשכיבה ופעם שנייה בעמידה. העונש על כל החטאה הוא הקפת לולאת עונשין של 150 מטרים. המנצח הוא ביאתלט שהשיג את הזמן הטוב ביותר בתחרות.
• מרוץ אישי נגד השעון: 20 ק"מ לגברים או 15 ק"מ לנשים. תחרות נגד השעון עם כללים דומים לתחרות הספרינט. התחרות כוללת ארבע עצירות לירי לפי הסדר: שכיבה, עמידה, שכיבה, עמידה. העונש על כל החטאה הוא תוספת של דקה לזמן הגלישה. המנצח הוא ביאתלט שהשיג את הזמן הטוב ביותר בתחרות
• מרדף: 12.5 ק"מ לגברים או 10 ק"מ לנשים. מרוץ זה נערך בדרך כלל על בסיס תוצאות ספרינט נגד השעון, והזינוק הוא לפי הסדר במרוץ הזה, כאשר המנצח מזנק ראשון ואחריו שאר המתחרים במרווחי זמן על פי תוצאות המרוץ (לדוגמה: אם הגולש סיים את תחרות הספרינט 10 שניות אחרי המקום הראשון, הוא גם יזנק בהפרש דומה אחריו בתחילת תחרות המרדף. במהלך המרוץ מתבצעים ארבעה מקצי ירי, כאשר שני הראשונים בשכיבה ושני האחרונים בעמידה. העונש על החטאה הוא הקפה של לולאת העונשין. המנצח בתחרות הוא הביאתלט שחוצה את קו הסיום ראשון. בתחרות זו מוגבל מספר המשתתפים ל-60 המקומות הראשונים אחרי תחרות הספרינט ומשתתף שהמוביל עוקף אותו בסיבוב, נפסל ואינו ממשיך בתחרות.
• זינוק המוני: 15 ק"מ לגברים או 12.5 ק"מ לנשים. עקב כמות מוגבלת של מטרות, מזנקים בתחרות הזאת 30 מתחרים בלבד כשרשימת הזינוק נקבעת על פי הדירוג בגביע העולם או הישגים באליפות העולם. כל המתחרים מזנקים יחד והמנצח הוא הביאתלט שחוצה את קו הסיום ראשון. במהלך התחרות יורים ארבע פעמים למטרות, כאשר שני המקצים הראשונים בשכיבה ושני האחרונים בעמידה. העונש על החטאה הוא הקפת לולאת העונשין.
• מרוץ שליחים: תחרות לנבחרות בה בכל נבחרת יש 4 ביאתלטים כשכל אחד גולש 7.5 ק"מ לגברים או 6 ק"מ לנשים. כל מתחרה צריך לירות פעמיים, פעם בשכיבה ופעם בעמידה. בניגוד לשאר התחרויות, במרוץ השליחים עומדים לרשות המתחרים שלושה כדורים רזרביים לכל מקצה ירי, אותם הם צריכים לטעון בנפרד לאחר שירו את 5 הכדורים הרגילים. אם גם לאחר שניצלו את הכדורים הרזרביים לא הצליחו לפגוע בכל המטרות, עליהם להקיף את לולאת העונשין. בעת ההחלפה, על הגולש המסיים לגעת בגולש הבא. הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שהביאתלט הרביעי שלה חוצה את קו הסיום ראשון.
• מרוץ שליחים מעורב: מרוץ שליחים שבו משתתפים בכל קבוצה שתי נשים ושני גברים, כשהנשים גולשות 6 ק"מ כל אחת והגברים 7.5 ק"מ. שני המתחרים הראשונים בכל קבוצה הן נשים והמתחרים השלישי והרביעי הם גברים. התחרות מתקיימת באליפויות העולם מאז 2005 והיא תיכנס לתוכנית האולימפית באולימפיאדת סוצ'י (2014).

כיום מתחרים בסבב העולמי כ-120 ביאתלטים מכ-35 מדינות. עונת הביאתלון מתחילה בסוף נובמבר או תחילת דצמבר ומסתיימת באמצע או סוף מרץ וכוללת את התחרויות הבאות:

• גביע העולם בביאתלון - סבב הכולל 10 מפגשים באצטדיוני ביאתלון שאושרו על ידי איגוד הביאתלון למטרה זו. כל מפגש נמשך 4 או 5 ימים (מיום רביעי או חמישי עד יום ראשון) ובמהלכו מתקיימות שלוש תחרויות לגברים ושלוש תחרויות לנשים. התחרויות יכולות להיות מכל הסוגים ובמהלך העונה מתקיימות גם כמה תחרויות שליחים המהוות הכנה לתחרות השיא של אותה השנה. כל נבחרת רשאית לשתף בין שניים לשבעה ביאתלטים, בהתאם לדירוגה בגביע האומות. על כל תחרות מקבלים 30 המסיימים הראשונים נקודות דירוג בהתאם למיקומם. בסיכום הסבב משקללים לכל ביאתלט את תוצאותיו מכל התחרויות האישיות שהתקיימו במשך העונה, תוך גריעת שלוש התוצאות הגרועות ביותר. הביאתלט והביאתלטית שצברו את מירב הנקודות מקבלים "כדור בדולח" גדול ופרס כספי נכבד מנותני החסות. "כדורי בדולח" קטנים מחולקים לזוכים בכל אחד מהמקצועות, לנבחרת השליחים הטובה ביותר ולנבחרת שהישגי הביאתלטים שלה היו הטובים יותר (לפי תוצאות גביע האומות).
• אליפות העולם בביאתלון - אליפות העולם בביאתלון מתקיימת מדי שנה, מלבד השנה האולימפית, באחד האצטדיונים שבהם נהוג לקיים את גביע העולם. אליפות העולם מתקיימת בדרך כלל במהלך פברואר ומהווה את שיאה של אותה העונה לביאתלט. אליפות העולם נמשכת 10 ימים ומתחרים בה ביאתלטים מכל המקצועות הקיימים. כל נבחרת רשאית לשלוח עד 4 ביאתלטים לכל תחרות. הזוכים בשלושת המקומות הראשונים מקבלים מדליות. אליפות העולם (וגם אולימפיאדה) נחשבת בנוסף כמפגש גביע העולמי והביאתלטים מקבלים נקודות דירוג כמו כל תחרות רגילה של גביע העולם.
• התחרות האולימפית - באולימפיאדות החורף מתקיימות תחרויות בכל המקצועות למעט מרוץ שליחים מעורב. האולימפיאדה נחשבת לאירוע שיא של סבב הביאתלון והביאתלטים מתכוננים אליה ארבע שנים. הזוכים במדליות זוכים לכבוד רב ואף לעיתים להערצה ולמעמד גיבורים לאומיים במדינות בהן הענף פופולרי. אולה איינר ביורנדלן הנורווגי הוא שיאן בכמות המדליות מבין הביאתלטים עם 13 מדליות מהן שמונה מדליות מזהב (ארבע מתוכן באולימפיאדת סולט לייק סיטי).
• גביע איגוד הביאתלון (IBU Cup) - סבב מקביל לגביע העולמי ובו משתתפים אתלטים שלא הצליחו להתברג לתחרויות הגביע העולמי, הן בגלל גיל או בגלל תחרות קשה על המיקום בנבחרת (בנבחרות חזקות). בכל מפגש מתקיימות ארבע תחרויות: גברים, נשים, נוער גברים ונוער נשים. תחרות השיא של הסבב האירופי היא אליפות אירופה שמשכה אליה בעבר גם ספורטאים מהגביע העולמי שנטו "לגנוב" את המדליות מספורטאים צעירים יותר. לפיכך החל משנת 2008 הוגבל גיל המשתתפים באליפויות אירופה ל-26.

כאמור, ביאתלון הוא שילוב של ענפי ספורט שונים (מרוצי סקי וקליעה ספורטיבית). בעוד שסקי במישור דורש יכולת אירובית גבוהה וסיבולת לב ריאה, בדומה לאופני כביש, קליעה למטרה מחייבת ריכוז גבוה ורוגע. היכולת העיקרית שנדרשת מביאתלט היא היכולת להסדיר את הנשימה ולהרגיע את הדופק הגבוה בזמן הגלישה במטרים האחרונים שלפני המטווח וזאת כדי למנוע מדופק גבוה להפריע לביאתלט בשלב הירי.

הביאתלטים המובילים בסבב כגון אולה איינר ביורנדלן אצל הגברים וקאטי וילהלם אצל הנשים מיטיבים לשלב מהירות גלישה גבוהה עם אחוזי פגיעה טובים. ביאתלטים אחרים כמו פרודה אנדרסן ולארס ברגר הנורווגים הם בעלי מהירות גלישה גבוהה, שמביאים במקרה של ברגר להשתתפות ולהישגים באליפויות העולם הקרוס קאנטרי, אך יכולת הקליעה שלהם חלשה מה שמביא אותם להישגים מעטים בלבד.

בנוסף להיבטים הפיזיולוגיים, גם לפסיכולוגיה תפקיד חשוב בביאתלון. ספורטאים מכל ענפי הקליעה והביאתלון בפרט, נדרשים ליכולת מנטלית גבוהה בזמן העמידה על קו המטרות-יכולת שלא כל ספורטאי ניחן בה. תופעה נפוצה היא החטאת המטרה האחרונה, במיוחד במקצה הירי האחרון כשהביאתלט מדורג במקום טוב, מה שמוביל להידרדרות בדירוגו. תופעה זו אופיינית בדרך כלל לביאתלטים צעירים או בינוניים, אך לא פעם מתרחשת גם בקרב הביאתלטים המנוסים ביותר, במיוחד בתחרויות שיא של העונה או בתחרויות השליחים שבהן תחושת האחריות לתוצאת הנבחרת מורגשת היטב אצל כל ספורטאי. השילוב של מעבר קיצוני בין מאמצים פיזיים גבוהים לשהיות בתנוחה רגועה, עם דרישות מנטליות גבוהות הופך את הביאתלון לאחד הענפים האולימפיים הקשים והמאתגרים ביותר.

בסבב העולמי מתחרים ביאתלטים מיותר מ-40 מדינות בארבע יבשות. הנבחרות הבולטות במשך השנים הן גרמניה, נורווגיה וברית המועצות/רוסיה וביאתלטים ממדינות אלו זכו במירב המדליות באליפויות העולם ובאולימפיאדות. מדינות בולטות נוספות הן צרפת, אוסטריה (גברים בלבד), בלארוס, אוקראינה, שוודיה, איטליה, סלובניה ובולגריה. במהלך השנים ניתן למצוא ביאתלטים טובים גם בארצות הברית, קנדה, פינלנד, לטביה, צ'כיה, סלובקיה ומדינות נוספות. ביאתלטים בולטים הם:

גברים:

• אולה איינר ביורנדלן (נורווגיה) - 8 פעמים אלוף אולימפי, 20 פעמים אלוף עולם
• ריקו גרוס (גרמניה) - 4 פעמים אלוף אולימפי, 9 פעמים אלוף עולם
• סוון פישר (גרמניה)- 4 פעמים אלוף אולימפי, 7 פעמים אלוף עולם
• אלכסנדר טיכונוב (ברית המועצות) - 4 פעמים אלוף אולימפי, 11 פעמים אלוף עולם
• פרנק לוק (גרמניה) - פעמיים אלוף אולימפי, 11 פעמים אלוף עולם
• אמיל הגלה סוונדסן (נורווגיה) - פעמיים אלוף אולימפי, 11 פעמים אלוף עולם
• רפאל פוארה (צרפת) - 8 פעמים אלוף עולם
• מרטן פורקאד (צרפת) - 5 פעמים אלוף אולימפי, 13 פעמים אלוף עולם
• יוהאנס טינגס בו (נורווגיה) - פעמיים אלוף הסבב העולמי, אלוף אולימפי קטגוריית היחידים

נשים:

• קטי וילהלם (גרמניה) - 3 פעמים אלופה אולימפית, 5 פעמים אלופת עולם
• מגדלנה נוינר (גרמניה) - פעמיים אלופה אולימפית, 12 פעמים אלופת עולם

  

• אושי דיזל (גרמניה) - פעמיים אלופה אולימפית, 8 פעמים אלופת עולם
• אנדראה הנקל (גרמניה) - פעמיים אלופה אולימפית, 8 פעמים אלופת עולם
• קאטרין אפל (גרמניה) - פעמיים אלופה אולימפית, 4 פעמים אלופת עולם
• מגדלנה פורשברג (שוודיה) - 6 פעמים אלופת עולם
• טורה ברגר (נורווגיה) - אלופה אולימפית, 8 פעמים אלופת עולם
• לאורה דאלמאייר - פעמים אלופה אולימפית, 7 פעמים אלופת עולם
• דורותיאה וירר (איטליה) - שתי מדליות אולימפיות, שלוש פעמים אליפות עולם, פעמיים אלופת הסבב
• טיריל אקהוף (נורווגיה) - אלופה אולימפית, 10 פעמים אלופת עולם, אלופת הסבב העולמי

בעונת הקיץ מתאמנים ביאתלטים על כבישי אספלט כשבמקום מגלשי סקי רגילים הם משתמשים בסקי גלגיליות (Roller Ski) ומשלבים זאת עם ירי במטווח, בדומה לגרסה החורפית. ספורט זה נקרא ביאתלון קיץ. סוג אחר של ביאתלון קיץ, המשלב ריצת שדה עם קליעה למטרה ברובה קליבר זעיר, צובר תאוצה בשנים האחרונות. בשני סוגי ביאתלון הקיץ מתקיימת אליפות העולם, המאורגנת על ידי איגוד הביאתלון הבינלאומי, בכל שנה בחודש ספטמבר. ניתן לציין בישראל את אליפות צה"ל שבעבר התנהלה באופן דומה יחסית לתחרות ביאתלון קיץ.

ענף נוסף שהתפתח בשנים האחרונות הוא ביאתלון חץ וקשת (Archery Biathlon) המשלב גלישת סקי עם ירי למטרות בחץ וקשת.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ביאתלון
ערך מילוני בוויקימילון: ביאתלט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביאתלון

• אתר האיגוד הבינלאומי לביאתלון עם דיווחים וסטטיסטיקות מלאות
• ביאתלון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)