בטון פולימריבטון פולימרי הוא בטון המכיל פולימר כחומר מקשר (אנ'). במקרים מסוימים נעשה שימוש בפולימר בנוסף לצמנט פורטלנד ליצירת בטון פולימר צמנט (PCC) או בטון פולימרי מותאם (PMC). פולימרים בבטון נמצאים בפיקוח מכון הבטון האמריקאי (אנ') מאז 1971. הרכבבבטון פולימרי, נעשה שימוש בפולימרים תרמופלסטים (אנ') לעיתים קרובות, אך בדרך כלל משתמשים בשרף תרמוסטי (אנ') כמרכיב הפולימרי העיקרי בשל יציבותם התרמית הגבוהה ועמידותם בפני מגוון רחב של כימיקלים. בטון פולימרי מורכב גם מאגרגטים (אנ') הכוללים סיליקה, קוורץ, גרניט, אבן גיר וחומרים אחרים. האגרגט צריך להיות באיכות טובה, נקי מאבק ופסולת אחרת ויבש. אי עמידה בקריטריונים אלה עלול להפחית את חוזק הקשר בין הקושר הפולימרי למקשר. שימושיםניתן להשתמש בבטון פולימרי לבנייה חדשה או לתיקון בטון ישן. תכונות האדהזיה של בטון פולימרי מאפשרות תיקון הן של בטון פולימרי והן של בטון על בסיס צמנט קונבנציונלי. עמידות לקורוזיה והחדירות הנמוכה של בטון פולימרי מאפשרות להשתמש בו בבריכות שחייה, מבני ביוב, תעלות ניקוז, תאים אלקטרוליטיים, לשחזור מתכות בסיסיות ומבנים אחרים המכילים נוזלים או כימיקלים קורוזיביים. הוא מתאים במיוחד לבנייה ושיקום של בורות ביוב בשל יכולתם לעמוד בגזי ביוב רעילים וחיידקים הנפוצים במערכות ביוב. בניגוד למבני בטון מסורתיים, בטון פולימרי אינו דורש ציפוי או ריתוך של תפרים מוגנים מ-PVC.[1] היישום של בטון פולימרי היה מועט בעשרות השנים הראשונות לקיומו בשל העלויות הגבוהות והקושי הקשורים לטכניקות הייצור שלו. עם זאת, ההתקדמות האחרונה הובילה להוזלות משמעותיות בעלויות, והשימוש בבטון פולימרי הולך והופך נפוץ יותר בהדרגה.[1] תכונות מכניות וכימיותהתכונות המדויקות של הבטון הפולימרי תלויות בתערובת, בסוג הפולימר, בסוג האגרגטים ועוד.[2] תכונות משותפות לכלל תערובות הבטון הפולימרי:
הערות שוליים
|
