בוכרית
бухорӣ, بخاری, בוכרית

מדינות	ישראל, ארצות הברית, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, אפגניסטן
אזורים	מרכז אסיה, דרום אסיה, בוכרה, ישראל, המזרח התיכון, טורקיה
דוברים	כ-110,000
שפת אם	45,000
כתב	אלפבית עברי, אלפבית קירילי, אלפבית ערבי
משפחה	הודו-אירופית הודו-איראנית איראנית מערבית דרום-מערבית פרסית טג'יקית בוכרית
קוד ISO 639-3	bhh
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

בוכרית או בוכורית (אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי"` אלפבית קירילי бухори - "בוכורי") או טג'יקית-יהודית היא שפה יהודית, ניב של הטג'יקית שהיא בתורה ממשפחת הלשונות הפרסיות. הבוכרית מדוברת בפי יהודים יוצאי אוזבקיסטן וסביבתה, ומספר דובריה כיום מוערך בכ-110,000‏^[1]. 50,000 מהם מתגוררים בישראל וכ-10,000 נוספים עדיין גרים בבוכרה ובסביבתה. יתר דובריה מתגוררים בעיקר בארצות הברית.

כיתר הניבים הפרסיים המודרניים הבוכרית מבוססת על הפרסית הקלאסית, והיא שאלה מספר מילים גדול מעברית, ובמידה קטנה יותר גם מאוזבקית ורוסית. קיימים קווי דמיון בין בוכרית וג'ידי (פרסית-יהודית; Judæo-Persian), ודוברי בוכרית וטג'יקית יכולים להבין אלה את אלה. בוכרית מכונה גם "טג'יקית-יהודית" (רוסית Еврейско-таджикский диалект; אנגלית Judæo-Tajik).

באופן מסורתי וכשפות יהודיות אחרות, נכתבה השפה באלפבית עברי. בלחץ השלטונות הסובייטיים היא החלה נכתבת, כטג'יקית, באלפבית לטיני, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והחל מ-1940 באלפבית קירילי. באותו מועד נסגרו בתי הספר היהודיים במרכז אסיה הסובייטית ותיאטרון שפעל כ-10 שנים, והשימוש באלפבית העברי התייחד רק לתפילה ולשימושי קודש. רוב הפרסומים בבוכרית החל משנות ה-40 של המאה ה-20 נעשו באלפבית קירילי, ורוב דוברי הבוכרית לא שלטו שוב בקריאת אות עברית.

• בוכרית באתר אומניגלוט
• בוכרית באתר אתנולוג
• שפה טג'יקית-יהודית, דף שער בספרייה הלאומית