PROFILPELAJAR.COM

"אַתָּה חֲבֵרָה שֶׁלִּי" הוא שיר מאת יונה וולך הנכלל בספר שיריה "מופע", שיצא לאור בשנת 1985 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

השיר

השיר הוא מונולוג שמשמיעה אישה באוזניו של גבר. כרבים משיריה של וולך, גם שיר זה עוסק בגלוי במיניות. העובדה שאין זו מיניות הטרוסקסואלית נרמזת בשם השיר (שהוא גם השורה הראשונה שלו), החורג מכללי הדקדוק העברי, ונאמרת במפורש במילות השיר:

הִיא אוּלַי לֹא יוֹדַעַת
וְאוּלַי גַּם לֹא תֵּדַע
שֶׁהִיא לֶסְבִּית שֶׁמַּעֲדִיפָה בַּחוּרִים
וְאַתָּה הוֹמוֹ שֶׁמַּעֲדִיף בַּחוּרוֹת
וְאַתָּה בַּחוּרָה
הִיא בָּחוּר

בספרה "מלאך האש: על שירת יונה וולך" מסבירה לילי רתוק את השיר כחלק משירתה המאוחרת של וולך, ה"קוראת תיגר על המוסכמות החברתיות, אשר מאשרות רק את מה שמקובל כגברי לחלוטין או כנשי לחלוטין". לדבריה, "השיר מציג את מצבם של אלה, שאינם מתאימים להבחנה בין גברי לנשי, אך מנסים להתכחש לכך ולהעמיד פנים של נורמליות על פי קנה המידה החברתי".^[1] הם נאלצים להתנכר לצורכיהם האותנטיים, והתוצאה של הזיוף היא ריקנות:

אֲבָל אַתֶּם לֹא מְדַבְּרִים עַל זֶה
מְנַהֲלִים חַיִּים מְמֻסָּדִים
"כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ"
דּוֹמִים לְכָל הַחַיִּים הָאֲחֵרִים
אֲבָל רֵיקִים לְגַמְרֵי
רַק כְּלַפֵּי חוּץ
בְּלִי תְּכָנִים שֶׁאֵין
שֶׁאֵין

השיר נפתח בהגדרה שונה של הזהות המינית: "יֵשׁ לְךָ רֹאשׁ שֶׁל בַּחוּרָה"; כלומר בעוד הגדרת המין הקונבנציונלית מוכתבת על ידי איברי המין, מכריזה וולך כי הדבר הקובע אינו הביולוגיה אלא המנטליות:

הָרֵי הַמֹּחַ מַה שֶּׁמְּשַׁנֶּה
וְלֹא הַצּוּרָה הַגּוּפָנִית

השיר עוסק בחיפוש זהות וזהות מגדרית:

לְהִתְוַדֵּעַ לְמֶרְכָּזִיּוּת שֶׁל חַיִּים
לְאִישִׁיּוּת הַמִּתְהַוָּה מֵהֶרֶף לְהֶרֶף לְאִי הַמּוּדָעוּת שֶׁל עַצְמֵךְ
לְאִי יְדִיעַת מַהוּת עַצְמֵךְ בְּעַצְמְךָ
כְּשֶׁהַמַּהוּת הַמִּינִית הִיא הַמֶּרְכָּז שֶׁלָּהּ אֲבָל כְּאֹפִי לֹא כְּמִין

וולך מתארת בשיר את אלימות החברה כלפי אלה שהיא מגדירה כחריגים:

כִּי הַמַּהֻיּוֹת שֶׁלָּכֶם אֲחֵרוֹת
וְהֵן שׁוֹתְקוֹת וּמֻשְׁתָּקוֹת
וּמְצֻנְזָרוֹת

עוד מוסיפה לילי רתוק: "בשיר זה כמו בשירים אחרים, מדגישה וולך את החסר הלשוני בהגדרות של מיניות שונה, כדי להוקיע את עריצותה של תרבות שמנעה בדרך זו לגיטימציה מן האפשרויות המיניות להן התנגדה".^[1]

עיסוק במיניות מופיע גם בשירים נוספים של וולך ("משוררת ארוטית מאוד", תיאר אותה חוקר הספרות גבריאל מוקד).^[2]

הלחנה וביצוע

השיר הולחן על ידי ערן צור והושר בפיו במסגרת מופע מחווה לשיריה של יונה וולך שהעלה ב-1997. המופע (וכן אלבום שירי המופע) נקרא על שם השיר, והתארחו בו הזמרות רונה קינן, דנה אינטרנשיונל וקורין אלאל.^[3]

הפולמוס והסערות סביב השיר

בדומה לשירים נוספים של וולך (וביניהם "תפילין"), גם שיר זה עורר פולמוס עקב תכניו הבוטים.

בינואר 2010 התעוררה סערה נוספת: השמעת השיר בביצועו של צור במסגרת שיעור בתיכון רבין בכפר סבא, הובילה, בעקבות תלונה של הורים, לתגובתו של משרד החינוך, שהנחה את מנהלת בית הספר שלא ללמד שיר זה. מנהל אגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך, ציון שבת, ציין: "קראתי בעיון לא רב את 'יצירת הפאר' אותה מלמדת המורה לספרות. בלשון המעטה אומר שלא שמחתי לראות את הטקסט. אינני יודע האם המעשה שנעשה כאן על ידי המורה אכן חוקי או לא, הוא בוודאי חסר טעם ויש בו סטייה מהחומרים המקובלים מהמערכת". ראש עיריית כפר סבא יהודה בן חמו, מנהלת בית הספר ורבים מתלמידיו, וכן גורמים נוספים, יצאו להגנת המורה שהשמיעה את השיר.^[4]^[5]

עדנה רש, המורה שבכיתתה הושמע השיר, אמרה: "השיר 'אתה חברה שלי' של יונה וולך הוא לא שיר מיני. אנחנו משתמשים בו כדי לדבר עם התלמידים על רגשות, על זהות מינית וכאב. להוציא מהשיר רק את המלים הבוטות ולהתייחס אליו כאל טקסט גס ופרוורטי, זו טעות. זה גם מגוחך לטעון ש'הטרדתי מינית' בגלל השימוש בשיר. רק כאשר מלמדים את היצירות בלי פחד, מתוך חיבור עמוק אליהן ולעולם התלמידים, הן ייכנסו ללבבות התלמידים. אז יתרחש הקסם של הספרות".^[6]

לקריאה נוספת

Gilad Padva, "'Hey, Man, You're My Girlfriend!' Poetic Genderfuck and Queer Hebrew in Eran Zur's Performance of Yona Wallach's Lyrics", In Sheila Whiteley and Jennifer Rycenga (Eds.), Queering the Popular Pitch, Routledge, 2006, pp. 101-113