ארנסט אופלר (בגרמנית: Ernst Oppler; 19 בספטמבר 1867 – 1 במרץ 1929) היה צייר וחרט אימפרסיוניסטי גרמני יליד הנובר.[1]
ראשית חייו
ארנסט אופלר היה בנו של אדווין אופלר (1831-1880), אדריכל גרמני-יהודי בולט. אחיו של ארנסט אופלר היה הפסל אלכסנדר אופלר (1869-1937), הרופא ברטולד אופלר (1871–1943), ועורך הדין והנוטריון זיגמונד אופלר (1873-1942).[2] בת דודו הייתה המעצבת אלזה אופלר-לגבנד (גר') (1875–1965).
הוא למד באקדמיה לאמנויות יפות במינכן אצל ניקולאוס גיזיס ולודוויג פון לופץ. לאחר מכן עבר ללונדון ללמוד אצל ג'יימס אבוט מקניל ויסלר, אחד האמנים האהובים עליו. הוא הפך לחבר באגודה הבין-לאומית של פסלים, ציירים וחרטים, בשנת 1898. עבודתו המוקדמת הייתה נטורליסטית בגישתה. בשנת 1901 נסע להולנד וצייר דיוקנאות אלגנטיים של הגברים בגוונים מאופקים.
הזצסיון הברלינאי
שחזר למינכן הצטרף אופלר לזצסיון במינכן. בשנת 1904 הזמין מקס ליברמן את ארנסט אופלר ולוביס קורינת לעזוב את מינכן ולעבור לברלין. שניהם הפכו שם לחברים בזצסיון הברלינאי, קבוצת אמנים שדגלו בסגנון האימפרסיוניסטי הגרמני החדש. אופלר הפך שם לצייר דיוקנאות ידוע, וגם תיאר את חיי היומיום דרך רישומיו, תחריטיו, נופי עיר וציורי ז'אנר. עם אחיו הפסל אלכסנדר אופלר היו להם סטודיויים בווילה אופלר משלהם בברלין-גרונוולד ודירה עירונית בקורפירסטנשטראסה. ארנסט אופלר הוזמן שבע פעמים לביאנלה בוונציה והשתתף שש פעמים.
בשנת 1912 לאחר מחלוקות על אקספרסיוניזם הוא הפסיק להשתתף בתערוכות של הזצסיון בברלין, אך הוא עדיין נותר אחד החברים הבולטים באוונגרד. המדינה הגרמנית קנתה יצירות מאופלר והציגה אותן במוזיאונים כדוגמאות לגל החדש באמנות.
אופלר החל לבקר במופעי ריקוד של הבלט הרוסי שהיה פופולרי מאוד באותה תקופה והחל לתעד את ההופעות.[3]
הוא גם הפך לסופר חשוב של תולדות הבלט בגרמניה.
ארנסט אופלר נפטר בברלין ב-1 במרץ 1929.
גלריה
-
ריקוד ואלס
-
רקדניות בלט
-
כיכר וינטרברג
-
טבע דומם
-
הצייר והדוגמנית
-
חוף הים
-
פיקניק
-
כיכר בעיר
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
