אריאל רסלר

פרופסור אריאל רסלר
לידה 23 בינואר 1938
צ'רנוביץ, ממלכת רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 בדצמבר 2023 (בגיל 85)
ו' בטבת תשפ"ד
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1964
לימודי רפואה אוניברסיטת בואנוס איירס
התמחות רפואת ילדים, אנדוקרינולוגיה
תואר פרופסור
תפקידים אנדוקרינולוג, רופא ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
מחלקות ובתי חולים מחלקה לאנדוקינולוגיה ומטבוליזם, בית חולים הדסה, ירושלים
פרסים והוקרה פרס ראובן ציגלר של הפקולטה לרפואה בטכניון לשנת 1979
בת זוג שרה לבית קרוטהמר
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אריאל רסלר (23 בינואר 1938 – 18 בדצמבר 2023) היה רופא ילדים ואנדוקרינולוג בבית חולים הדסה בירושלים ופרופסור לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.[1] ב-1979 זכה בפרס ציגלר של הטכניון על מחקרו בנושא "תסמונת של אבדן מלחים אצל יהודי אירן-גילוי של הפגם האנדוקריני".[2] מחקריו על טיפול תרופתי בפדופילים זכה לתשומת לב ציבורית בכנסת ובתקשורת.[3] בשנים 1986–2003 כיהן רסלר כיושב ראש החברה הישראלית לאנדוקרינולוגיה פדיאטרית. רסלר הוא מחבר או מחבר-שותף של 81 מאמרי מחקר, 13 פרקים בספרים או כמאמרים מוזמנים בכנסים, ו-62 תקצירים לכנסים.[1]

ביוגרפיה

רסלר נולד בעיר צ'רנוביץ ברומניה וב-1940 היגר עם משפחתו מפחד הנאצים לארגנטינה בה גדל ולמד. ב-1964 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת בואנוס איירס ועלה ארצה. בשנים 1965–1972 התמחה ברפואת ילדים בבתי חולים הדסה וביקור חולים בירושלים ושירת בצה"ל כרופא. בשנים 1972–1975 השתלם באנדוקרינולוגיה בבית חולים הדסה ובית חולים של אוניברסיטת קורנל בניו-יורק. בשנת 1984–1985 היה בשבתון בוויניפג קנדה, ובשנת 1991–1992 היה בשבתון בעיר קוויבק בקנדה. החל מ-1990 ועד לפרישתו לגמלאות ב-2003 כיהן כראש המחלקה לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם בבית החולים הדסה. במקביל, היה רסלר חבר הסגל האקדמי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, החל ממרצה בשנת 1974 וכלה במינוי לפרופסור מן המניין בשנת 1996.[1]

בשנים 1968–1978 התנדב לשמש רופא ילדים מטעם בית החולים ביקור חולים ביישוב היהודי בחברון וקריית-ארבע.[4]

בשנת 1965 התחתן עם שרה לבית קרוטהמר ולזוג נולדו ארבע בנות.[1] הבת בכורה, איריס שדה רסלר, נשואה לפרופ' טל שדה.

רסלר נפטר ב-18 דצמבר 2023.

מחקר

בין השאר, תוך כדי עבודתו הרפואית אבחן רסלר שלוש מחלות שלא הוכרו קודם לכן, וגרמו סבל רב וחוסר וודאות בחייהם של עשרות אלפי אנשים.[4] בנוסף, גילה רסלר תרופה חדשה לטיפול בפדופילים. להלן פירוט של תרומותיו אילו.

חוסר במלח אצל ילדים יוצאי איראן

ילד בן שלושה חודשים שלא התפתח במשך תקופה ארוכה הובא לטיפול לרסלר בבי"ח ביקור חולים. רסלר גילה כי הסיבה היא חוסר במלח כתוצאה מחוסר מולד בהורמון אלדוסטרון. רסלר מצא גם כי הסיבה לחוסר היא בעיה גנטית אצל ילדים יוצאי איראן, ופתר את הבעיה הרפואית על ידי מתן תחליף להורמון החסר. [5] בהמשך, בודד רסלר את הגן האחראי לפגם המולד.[4] על עבודתו בנושא זה זכה רסלר בפרס ציגלר לשנת 1979.[2]

חידת המין החסר בעזה

בשיתוף פעולה עם בית חולים נאסר לילדים בעזה גילו רסלר ושותפיו כי במחנה ג'בליה הייתה שכיחות רבה (1:200) של נשים בעלות איברי מין נשיים אך תכונות גבריות. הסתבר שהמדובר הוא בפגם גנטי הנובע מנישואי קרובים והתופעה נובעת מחסר ההורמון הגברי טסטוסטרון. התופעה טופלה על ידי ניתוחים לתיקון אברי המין הגבריים ובמקביל מתן טיפול הורמונלי.[4][6][7][8]

פגם בקליפת בלוטת יותרת הכליה אצל יהודי יוצאי צפון אפריקה

במחקר מקיף בבתי חולים שונים בארץ גילה רסלר אצל יוצאי צפון אפריקה מחלה אנדוקרינית, אשר גורמת להתפתחות מוקדמת אצל זכרים ואיבר מין מעוות אצל נשים הנראה כאבר מין זכרי. המחלה נובעת מפגם מולד בבלוטת יותרת הכליה אשר יוצרת עודף טסטוסטרון הזכרי וחוסר בקורטיזון. רסלר אף גילה דרך לאבחון טרום לידתי של הפגם המאפשר הפסקת הריון מבעוד מועד.[4] [9][10]

טיפול תרופתי חדש לפדופיליה

בשיתוף פעולה עם פרופ' אליעזר ויצטום, פסיכיאטר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הציע רסלר לטפל בפדופיליה באמצעות טרפטורלין, תרופה המבוססת על חומר טבעי, מונעת ייצור של טסטוסטרון וכך מדכאת את היצר המיני אצל המטופלים. התרופה אומצה ברחבי העולם ובתחילת האלף הוכנסה לסל הבריאות במדינת ישראל.[3][11]

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 פרופ' אריאל רסלר, תולדות חיים מדעי ורשימת פרסומים, ‏19 אוקטובר 2004
  2. ^ 1 2 הטכניון-הפקולטה לרפואה, הפרס על שם ראובן ציגלר 1974–2000, ‏27 אוקטובר 2000
  3. ^ 1 2 הכנסת החמש עשרה -וועדה בראשות ענת מאור, פרוטוקול מס' 88 מישיבת הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי- השלכות המחקר אודות טיפול תרופתי בפדופילים, ‏28 מאי 2002
  4. ^ 1 2 3 4 5 איריס שדה רסלר, אריאל רסלר סיפור חיים ושיקולים מקצועיים, ‏13 פברואר 2003
  5. ^ Rosler etal, The Nature of the defect in salt-wasting disorder in Jews of Iran, The Journal of Cliical Endocrinol. Metab. 44, 1977, עמ' 279-291
  6. ^ Eckstein et al, The Nature of the Defect in Familial Male Pseudohermaphroditism in Arabs of Gaza, The Journal of Clinical Endocrinology & MetabolismT 68, 1989, עמ' 477-485
  7. ^ מיכל גולדברג, דוקטור, הבת שלי הפכה לגבר, ידיעות אחרונות, 1992
  8. ^ סמדר רייספלד, כשצריך להחליט אם להיות בן או בת או אינטרסקס, הארץ, מגזין סוף שבוע, 21.12.2012
  9. ^ Rosler et al, 11β-Hydroxylase Deficiency Congenital Adrenal Hyperplasia: Update of Prenatal Diagnosis, The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism 66, 1988, עמ' 830-838
  10. ^ עדנה ארידור, הסבר לעקרות הבלתי מוסברת, הארץ, 22 פברואר 1993, עמ' 16
  11. ^ A. Rosler and E. Witztum, Pharmacotherapy of paraphilias in the next millennium, Behavioral science and the Law 18, 2000, עמ' 43-56