אתר התערוכה היה תחנה ומוסך רכבת ישנים שנהרסו ומספר איים בנהר הספוקיין. ממבנה התחנה נותר רק מגדל שעון, שהפך לסמל התערוכה. רוב הביתנים היו מבנים ניידים שקופלו עם תום התערוכה. שטח התערוכה הפך לפארק העירוני ריוורפרונט (Riverfront Park) בשטח של כ-400 דונם (100 אקר). המבנים שנותרו בשטח הם הביתן האמריקאי בו פועל קולנועIMAX, ביתן מדינת וושינגטון בו פועל מרכז הכנסים של ספוקיין ובית אופרה והסחרחרה Sky Ride.
התערוכה הוכתרה כהצלחה מסחרית, היא כמעט כיסתה את הוצאותיה בהכנסות ישירות והזרימה השקעות בסך 150 מיליון דולר לכלכלה המקומית. היא היוותה מקפצה כלכלית שהזניקה את העיר ממצב של התדרדרות ובריחת תושבים לשגשוג, שיפרה את תשתיותיה ומיצבה אותה כעיר הנושאת את דגל איכות הסביבה.