אקווה (Aqua) היא להקתפופדנית-נורווגית שהתפרסמה בעיקר ב-1997 לאחר צאת הסינגל הפופולרי "Barbie Girl". הלהקה הוציאה שני אלבומים, "Aquarium" (1997) ו-"Aquarius" (2000), ובארבע שנות פעילותה הראשונות מכרה כ-33 מיליון עותקים מהאלבומים והסינגלים שהוציאה. בכך היא מהווה הלהקה הדנית המצליחה ביותר בכל הזמנים. ב-2001 התפרקה הלהקה וחבריה פנו לקריירות מוזיקה עצמאיות. ב-2007 הלהקה התאחדה מחדש, הוציאה מספר סינגלים ויצאה לסיבובי הופעות, לאחריו הוציאה אלבום שלישי וראשון לאחר האיחוד "(Megalomania (2011" וסיבוב הופעות. ב-2016 הודיעה הלהקה על איחוד נוסף וסיבוב הופעות עתידי.
תחילת הדרך
חברי הלהקה הראשונים קלאוס נורין וסרן רסטד, כותבי שירים ומפיקים, החלו את דרכם המוזיקלית המשותפת ב-1989, תחת השם "Joyspeed". לאחר שזכו בתחרות מקומית, הם נשכרו להפקת פסקול לסרט "Frække Frida og de frygtløse spioner". אז צירפו את התקליטןרנה דיף ללהקה, על מנת לעבוד במשותף על הפסקול, שיצא ב-1994. מספר חודשים לאחר מכן, צפה ריף בזמרת לינה ניסטרום שרה במעבורת נורווגית, וצירף אותה ללהקה. הלהקה הוחתמה בחברת תקליטים שוודית קטנה, ובאותה שנה יצא הסינגל הראשון שלה בשוודית, "Itzy Bitzy Spider". הסינגל לא הצליח במצעדים, וחברי הלהקה המאוכזבים ביטלו את החוזה עם חברת התקליטים.
האלבום הראשון Aquarium
בהמשך חברו אנשי הלהקה למנהל חדש ושינו את סגנונם המוזיקלי לבאבלגאם פופ (bubblegum pop). הם החליפו את שם הלהקה לאקווה, בעקבות פוסטר של אקווריום שראו בחדר ההלבשה באחת מהופעותיהם. ב-1996 נענו להצעת ענק התקליטים יוניברסל מיוזיק גרופ בדנמרק, חתמו על חוזה והחלו לעבוד על אלבומם הראשון. הסינגל הראשון שיצא מתוכו, בספטמבר 1996, היה שיר הדאנס "Roses Are Red", שנכנס מיד לעשרת הלהיטים הגדולים במצעד הדני, והצליח במכירות עד לדרגת תקליט פלטיניום. בפברואר 1997 יצא הסינגל השני, שיר מלודי יותר בשם "My Oh My", שזכה להצלחה רבה והגיע לדרגת תקליט זהב בתוך שישה ימים. ב-26 במרץ 1997 יצא בדנמרק אלבומם הראשון, "Aquarium", זאת במקביל ליציאתם של שני הסינגלים הראשונים במדינות רבות באירופה וכן ביפן.
בחודש מאי 1997 יצא ברחבי העולם הסינגל השלישי והפופולרי ביותר מתוך האלבום, "Barbie Girl". השיר עוסק בבובות ברבי וקן, וכולל רמיזות מיניות רבות, ולפיכך ספג גם ביקורת. הסינגל זכה להצלחה רבה באירופה, הגיע למקום הראשון במצעדים במדינות רבות, ונמכר שם בלמעלה מ-2.8 מיליון עותקים. בארצות הברית נמכר הסינגל בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, והגיע למקום השביעי במצעד הבילבורד הוט 100.
למרות הצלחת אלבומם במכירות ברחבי העולם, והפופולריות לה זכו הסינגלים הבאים מתוך האלבום, "Doctor Jones" ו-"(Lollipop (Candyman", נחשבה אקווה כבר אז ללהקה של להיט אחד, "Barbie Girl". עם זאת, השיר הבא שהוציאו, "Turn Back Time", היה שיר מיינסטרים מלודי ואיטי, שהתפרסם כשיר הנושא לסרט הקולנוע "דלתות מסתובבות", והתקבל בהערכה גם בקרב מבקרי הלהקה. השיר זכה להשמעות רבות ברדיו והצליח במצעדים ברחבי העולם; זהו הסינגל השלישי של הלהקה שהגיע ישירות למקום הראשון במצעד הבריטי, הישג שלהקות בודדות בלבד הגיעו אליו.
האלבום השני Aquarius
במהלך 1999 עבדה הלהקה על אלבומה השני, "Aquarius", שיצא בפברואר 2000. הפעם כלל האלבום שירים ממגוון סגנונות. תחילה יצאו שירים בסגנון הבאבלגאם-פופ המוכר של הלהקה, "Cartoon Heroes" ו-"Bumble Bees", שזכו להצלחה מתונה במצעדים. בהמשך יצא השיר "Around the World", שלא הצליח במצעדים בבריטניה ואוסטרליה. הלהקה ביטלה את הוצאת הסינגלים הבאים והחלה לעבוד על אלבומה השלישי. זאת במקביל למסע הופעות ברחבי העולם, ואף הופעה באירוויזיון 2001 עם הלהיט "Barbie Girl", שמילותיו שונו מעט ובעקבות זאת ספגה הלהקה ביקורת רבה על גסותן.
פירוקה הזמני של הלהקה
במהלך קיץ 2001 החלו להתגלות חיכוכים רבים בין חברי הלהקה. החיכוכים היו קשורים בין השאר ברומן שהתנהל בין לינה ניסטרום לרנה דיף עוד בתחילת דרכה של הלהקה, בעוד ב-2001 החלה ניסטרום לצאת עם חבר אחר בלהקה, סרן רסטד. בנוסף פורסם כי דיף כעס על כך שחלקו באלבום השני היה קטן יחסית, וכן נוצרו חילוקי דעות יצירתיים בין חברי הלהקה. במקביל סבלה ניסטרום מבעיות בריאות, ואף התמוטטה במהלך אחת ההופעות כתוצאה מתשישות בעקבות לוח הזמנים הצפוף של הלהקה. חברי הלהקה החליטו על פירוקה.
ב-22 במאי 2002 יצא ביפן אלבום סיכום של הלהיטים הגדולים של הלהקה, בשם "Cartoon Heroes: The Best of Aqua". האלבום יצא גם בארצות הברית, ב-2006.
ב-2002 הסתיימה גם פרשת התביעה המשפטית של חברת מאטל, יצרנית הבובה ברבי, כנגד הלהקה. מאטל טענה כי בעקבות השיר "Barbie Girl" נגרם נזק תדמיתי למוצרי ברבי, אך בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי מכיוון שהשיר מהווה פרודיה על הבובה, הוא מקובל מבחינת החוק.
בשנים שלאחר הפירוק, פנה כל אחד מחברי הלהקה לקריירה מוזיקלית עצמאית. דיף עבד על אלבום והוציא סינגל בשם "Way To Go" ב-2007. ניסטרום הוציאה אלבום יחיד בשם "Play with Me" ב-2003, שאכזב במכירות בנורווגיה; עם זאת, הסינגל הראשון מתוכו, "It's Your Duty", שהתאפיין בניגוד לעבר בסגנון R&B ורוק, זכה להצלחה מתונה במצעדים (מקום שלישי בדנמרק ותשיעי בנורווגיה). רסטד יצר חומרים עבור אמנים אחרים עד 2004, ולאחר מכן הקים את הפרויקט "Lazyboy", והוציא אלבום בשם "Lazyboy TV" בסגנון היפ-הופ, שזכה לביקורות חיוביות. קלאוס נורין עבד עם אמנים אחרים ולא הוציא אלבום משלו.
ב-2004 הוציאו חברי הלהקה אלבום קריוקי בשם "Aqua: The Hits VCD Karaoke" בתאילנד והודו. ב-2005 כינס במאי דני את חברי הלהקה לצילום סרט תעודה על שנותיהם בלהקה, בשם "Turn Back Time" (על שם שירם).
איחוד מחדש
ב-25 באוקטובר 2007 התאחדה הלהקה מחדש, ויצאה לסיבוב הופעות קצר בדנמרק במהלך 2008. ב-15 ביוני 2009 הוציאה הלהקה אלבום להיטים גדולים שני, "Greatest Hits", שכלל 16 שירים מהעבר ועוד שלושה חדשים: "My Mamma Said", "Live Fast, Die Young" ו-"Back to the 80s", שאף יצא כסינגל. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות בסקנדינביה, וכן הופיעה מספר פעמים בגרמניה, צרפת ובריטניה.
ב-5 בינואר 2023 הופיעה הלהקה בישראל במסגרת פסטיבל "We are the 90's" שהתקיים באקספו תל אביב ואירח מספר אמנים בולטים משנות ה-90.
.svg){kind=logo}
