אסתר פרבשטין |
לידה |
1946 (בת 78 בערך) ירושלים, ישראל |
---|
ענף מדעי |
היסטוריה של עם ישראל |
---|
מקום לימודים |
בית-יעקב, האוניברסיטה העברית בירושלים |
---|
מוסדות |
מכללה ירושלים, גנזך קידוש השם |
---|
תרומות עיקריות |
---|
חקר החיים הדתיים בשואה, הנגשת תיעוד ומקורות מידע תורניים |
|
אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם. נחשבת כפורצת דרך בתחום חקר החיים הדתיים בשואה.
ביוגרפיה
נולדה בירושלים לרב יהודה אריה לייב היינה והיא נינתו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר. למדה בסמינר בית-יעקב בירושלים. בין השנים 1985-1970 לימדה באולפנת חורב בירושלים.
בשנת 1984 סיימה את לימודיה לתואר שני במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודתה, בהנחייתו של פרופ' יהודה באואר, עסקה בהצלת אדמו"רים בתקופת השואה. בעבודה זו הביעה לראשונה את תפיסתה ההיסטורית ביחס לביקורת על בריחת מנהיגים בכלל והצלת רבנים ואדמו״רים בפרט. כמו כן הציגה את עמדתה המסנגרת על האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז בפולמוס הדרשה.
בהמשך למדה בפקולטה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן בראשות פרופ' דן מכמן.
בשנת 1999 מונתה על ידי האגודה להיסטוריה ויזואלית של השואה (בראשות סטיבן ספילברג) לאחראית על גביית עדויות בקרב המגזר החרדי. במסגרת זו נערכו כמה אלפי ראיונות במגזר זה.
תפקידיה
בשנת 1995 הקימה פרבשטיין את המרכז ללימודי השואה במכללה בירושלים. בתפקידה כראש המרכז בנתה מערכת לימודים מקיפה בנושא שואה, אנטישמיות וזהות יהודית. במקביל להכשרת מורים וחוקרים, יזמה גם קורסי הכשרה למדריכי מסעות בפולין, ומפגשי דיון, ליבון וחקר לדור השני לשואה. בשנת 2023 פרשה מהנהלת המרכז והיא משמשת כיועצת חיצונית.
משנת 2010 משמשת פרבשטין כיועצת אקדמית בגנזך קידוש השם.
פרבשטין שימשה כחברת וועדת החינוך של ועידת התביעות מאז שנת 2004. ביוני 2023 מונתה לחברת הנהלת ועידת התביעות מטעם ממשלת ישראל.[1][2]
פרבשטין מונתה כחברה בוועדה לשיקום בית הקברות שניפישוק (Šnipiškės) בווילנה מטעם ממשלת ישראל, ופעלה בוועדה בשנים 2024-2023.
מיזמים
כבר בשלבים מוקדמים מאד של מחקריה, הציפה פרבשטין את המגבלה של חוקרים אקדמיים בקשר לגישה לכתבים רבניים. טענתה הייתה, כי העדר הגישה לחומרים אלו מקשה על חוקרים את ההבנה של בסיסי ידע ותפיסה, וכן מדיר אותם ממקורות היסטוריים ראשוניים. בשנת 2004 יזמה פרבשטיין את הקמתו של המאגר המקוון ׳זיכרון בספר׳, מאגר של אוטוביוגרפיות אודות השואה שנכתבו בידי רבנים ניצולי שואה משנת 1939 ואילך. מרבית החומר ההיסטורי במאגר נכתב במקורו כמבואות לספרי קודש בתחומים שונים.
פרבשטין יזמה והובילה את פרויקט התיעוד של גנזך קידוש השם, במסגרתו נאספו וקוטלגו יותר מאלפיים עדויות מצולמות של ניצולים, בעיקר שומרי מסורת לגווניהם. הפרויקט מומן על ידי קרן ספילברג כחלק ממפעל התיעוד שלו.
ביוזמתה ובהנחייתה, מקיים המרכז ללימודי שואה את חידון מורשת השואה הארצי, בשיתוף מנהל החמ"ד במשרד החינוך. החידון מתקיים בתדירות של אחת לשנתיים מאז שנת 2007. הוא מיועד לתלמידי בתי הספר העל-יסודיים בחינוך הממלכתי-דתי, בנים ובנות, בכל הארץ. פרבשטין כתבה את ספרי החידון, המעבירים לבני נוער מידע היסטורי על הנושא שנבחר, מלווה בשאלות חשיבה.
תפיסות והדגשים חדשים בחקר השואה
גבורה, עמידה וקידוש השם
פרבשטיין הייתה מראשוני החוקרים שפעלו לבסס באמצעות מקורות רב תחומיים, היסטוריים ותורניים-הלכתיים, את המשמעות המורחבת של המושג ׳גבורה׳, כך שלא תצטמצם בתחום ההתנגדות הפיזית, אלא תכלול גם גילויים של ערבות הדדית, עמידה מוסרית, התמודדות אמונית, שמירת מצוות ומסורת ושמירה על זהות יהודית. בכתביה התמודדה בידענות וביושרה עם השאלה האם גילויי עמידה שונים כלולים בהגדרה ההלכתית של ׳קידוש השם׳, גם אם אין בהם התכוונות למעשה זה במובנו המסורתי,[3] וכן בסוגיה של חיוב או פטור במצוות במצבים שונים בשואה.
הצלת רבנים ואדמו"רים
באמצעות מחקריה הציגה פרבשטין את המשמעות המחייבת של מנהיגות תורנית ורוחנית כעוגן, כמצפן מוסרי, כיוצרת הגות וכמקור כוח לפרט. מתוך כך נדרשה לנושא הטעון-רגשית של הצלת אדמו"רים. בהצלת רבנים ואדמו״רים ראתה השתקפות של מערכת הקשרים שבין רב לתלמיד, וביותר בין רבי לחסידיו, והנגישה לחוקרים גם את הדיון ההלכתי הנוגע לקדימה בהצלה. כמו כן ראתה ביוזמות הצלה אלו ביטוי להתנגדות, על רגע העובדה כי הרבנים היו מושא מרכזי לרדיפות הנאצים.[4]
בתחום הצלת יהודים בשואה עסקה בהרחבה בארגוני הצלה בעולם היהודי הדתי, שהחלו ביוזמה אישית או מקומית ופעלו כזרועות הצלה בארצות הברית, בשווייץ, בארץ ישראל, בבריטניה, בסלובקיה, בהונגריה ובטנג'יר.
שיקום רוחני
פרבשטין התחקתה אחרי תהליכי השיקום של שארית הפליטה, והצביעה על מרכזיותו של השיקום הרוחני בתהליך ההתאוששות והחזרה לחיים. היא חקרה לראשונה את תהליך השיבה של ניצולים אל חיי תורה ואמונה שמהם ניתקו באכזריות, תחילתו של הגיבוש החברתי-קהילתי המחודש שבין הניצולים, וצמיחתה של מנהיגות רוחנית במחנות העקורים, וכן את תרומתם של הניצולים להחייאת עולם התורה והחסידות.
תקופת השיקום זוכה להתייחסות מיוחדת בכל מחקריה, ואחד מהם, "טל של תחיה", ממוקד בו.
נשים בשואה
פרבשטין העמיקה בחקר ההתמודדות של נשים דתיות בשואה באופן אישי וכחלק מקבוצה. היא שפכה אור על עולמות התוכן שמהם שאבו את כוחן, ועל היותן נושאות את משא החינוך, הקשר וההמשכיות בעולם שבו נותקו כל השרשראות. ערכה את יומנה של נערה מגטו לודז', וחקרה את חייהן של נערות במסתור.
בנושא זה עוסק ספרה "בנות עמי מטלז". בתחום נשים בהצלה עוסק ספרה "פתח ההצלה מטנג'יר".
משפחתה
אסתר פרבשטיין נשואה לרב משה מרדכי פרבשטין, ראש ישיבת חברון כנסת ישראל ונשיא בית המדרש לרבנים בברלין. להם שבעה ילדים:
- יעקב, עוסק במחקר תורני במסגרת "מכון ירושלים", דיין בבית הדין של הרב נסים קרליץ. נשוי לרבקה, בת הרב דוד יצחק מן.
- רינה, נשואה לרב צבי מרדכי פלדהיים, דיין בבית דין לענייני ממונות במועצה הדתית בירושלים.
- נעמה, נשואה לרב יוסף אלפנט, ר"מ בישיבת מיר.
- רות, נשואה לרב יואל רייבין, ר"מ בישיבת מיר.
- שרה, נשואה לרב בנימין הלר.
- אלישבע, נשואה לרב דוד שרייבר, ר"מ בישיבת עטרת שלמה בראשון לציון.
- יחזקאל, דיין בבית הדין ׳הישר והטוב׳ בירושלים וראש כולל, נשוי להדסה, בת הרב יעקב טרגר.
פרסומים
ספרים בעברית
- בסתר רעם: הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה, מוסד הרב קוק, תשס"ב, 2002
- בסתר המדרגה: היהדות האורתודוקסית בהונגריה נוכח השואה, מוסד הרב קוק, תשע"ג (2013)
- פתח ההצלה מטנג’יר: רני רייכמן לעזרת יהודי אירופה, אסתר פרבשטין ואילה נדיבי, מוסד הרב קוק, תשע״ז (2017)
- טל של תחייה: מכתבים ראשונים של אנשי אמונה לאחר השואה, מוסד הרב קוק, תשפ"א (2020)
- בנות עמי מטלז: אסתר פרבשטין ובן ציון קליבנסקי, מוסד הרב קוק, תשפ״ד (2024)
ספרים שתורגמו לאנגלית
Hidden in Thunder: Perspectives on Faith, Halacha and Leadership During the Holocaust (Jerusalem: Mossad Harav Kook 2007, distributed by Feldheim, 2007)
The Forgotten Memoirs: Moving Personal Accounts from Rabbis who Survived the Holocaust (Brooklyn, New York: Artscroll Publications: Shaar Press, 2011)
Hidden in the Heights: Orthodox Jewry in Hungary during the Holocaust (Jrusalem: Mossad Harav Kook, 2014, distributed by Gitler)
Dew of Revival: First Letters from Jews of Faith After the Holocaust (Jerusalem: Mossad Harav Kook and Michlalah Jerusalem, 2024)
ספרים בעריכתה
- ידי משה, כתבי הרב משה קלנברג, דרשות ממחנה לה-לנד בצרפת הצפונית, מכללה ירושלים תשס״ה (2005)
- זיכרון בספר – השואה במבואות לספרות הרבנית, עורכים: אסף ידידיה, נתן כהן ואסתר פרבשטיין, הוצאת ראובן מס, 2008 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- עלי מרורות: רבי יהושע משה אהרונסון, מוסד הרב קוק, תשע״ד (2013)
- מטלז עד טלז: יומנו של הרב חיים שטיין, מכללה ירושלים, המרכז לחקר השואה, תשע"ה (2015)
- אומנם נר רוחני דולק בי: יומנו של תלמיד חכם מדוקלה, עורכות: אסתר פרבשטין וחוי דרייפוס, יד ושם, 2018
- לכתוב עד כלות: יומנה של נערה מגטו לודז', עורכות: אסתר פרבשטין, מיכל אונגר, הדסה חלמיש, מכללה ירושלים ומוסד הרב קוק, 2018
מאמרים בעברית (רשימה חלקית)
- אגרות מווילנה בענייני הצלה, מכלול ט׳, תשנ"ה, 75-95
- ד' אמות של הלכה - במחיצת כתביו של רב קהילה בימי השואה. סיני, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים. חלק א': כרך קי"ז, שבט אדר תשנ"ו, 235-260 חלק ב': כרך קי"ח, ניסן אייר תשנ"ו 43-70
- כי עליך הורגנו, התכוונות במעשה קידוש השם בימי השואה. מכלול ט"ז, סיון תשנ"ח 42-80.
- יומנים וזיכרונות כמקורות היסטוריים – יומנו וזיכרונותיו של הרב יהושע משה אהרונסון, קובץ מחקרים יד ושם ט"ז תשנ"ח
- הערות על הצלת הרבי מבעלז, בשדה חמד 3 תשנ"ח, ארגון המורים הדתיים
- רופא חייל יהודי מגרמניה במחנה עבודה בפולין במלחמת העולם השניה. מכלול י״ז (תשנ״ט) 77-81
- קול ה' באש: דרשות רבי קלונימוס שפירא, האדמו"ר מפיסצנה, בגטו ורשה. קיום ושבר (2001) 143-157.
- גם זו היסטוריה. כתב העת בשביל הזיכרון, בהוצאת בית הספר להוראת השואה ביד ושם, שבט תשס"ב
- קברניטים בספינה טובעת: רבנים בפולין בימי השואה לאור כתביהם. נתיב 3,17-4 (תשס״ד) 31-36.
- מבט מקרוב על היודנראט, זיכרונותיה של אשת חבר היודנראט הראשון בוורשה. קובץ מחקרים יד ושם ל״ג תשס"ה
- הנער, הרב והפליטים בבודפשט 1944. דפים לחקר השואה כ׳ תשס"ו, בהוצאת אוניברסיטת חיפה
- הגבר ראה עוני עמו: זיכרונות הרב יעקב אביגדור מדרוהוביץ'. עם לבדד - מולדת ופזורה (2006), 395-412 .
- מבואות רבניים כטקסט היסטורי של השואה: הרב, הנער והפליטים בבודפשט 1944. דפים לחקר השואה כ׳ (תשס״ו) 81-111.
- זיכרון עלי ספר : הנצחת השואה בספרי תורניים, בתוך זיכרון בספר (ירושלים, תשס״ח) 13-37.
- אני רוצה להיות שייך ליעקב. בשביל הזיכרון ס.ח. 2 (תשס״ט) 18-25.
- תיבתו של משה, מבט מחדש ביומנו של משה פלינקר, מכלול 2 שבט תש"ע.
- לבנות החרבות: עגונות השואה. בשביל הזיכרון ס.ח. 5 (תש״ע) 38-45.
- התמודדות הלכתית של נשים בשואה. סיני קמ״ד (תשע״ב) מ״א-ע״ג.
- מנהיגות ושיקום, חלקם של הרבנים בשיקום הדתי של שארית הפליטה. בתוך עמדו"ת 4 ממשבר לצמיחה (תשע״ד) 269-287.
מאמרים באנגלית (רשימה חלקית)
“Diaries and Memoirs as a Historical Source – The Diary and Memoirs of a Rabbi at the ‘Konin House of Bondage’”. Yad-Vashem Studies XXVI, (Jerusalem:Yad Vashem,1998), 87-128.
“Building Amidst Devastation :Halakhic Historical Observations on Marriage During the Holocaust”. Chapter in The Impact of the Holocaust on Jewish Theology, Ed. Steven Katz (New York: NYU Press, 2005), 175-193.
״A Close-up View of a Judenrat: The Memoirs of Pnina Weiss – Wife of a Member of the First Judenrat in Warsaw”. Yad Vashem Studies XXXIII, (Jerusalem: Yad Vashem, 2005), 61-100.
“Rabbis and Refugees in Budapest 1944’ - The Memories of Rabbi Y. Y. Rabinowicz, the Rabbi of Muncacz, and the Memories of Rabbi Avraham Kahn-Hacohen”. Dapim, Studies on the Shoah XX, (University of Haifa and the Ghetto Fighters House, 2006), 81 -111.
“Sermons Speak History: Rabbinic Dilemmas in Internment between Metz and Auschwitz,” Modern Judaism (Oxford University Press) 2007 Vol. 27, No.2:146-172.
"Young Moshe's Ark; Reappraisal of the Diary of Moshe Flinker", Die Siebte Joseph Carlebach-Konferez, Herausgegeben von Miriam Gillis- Carlebach und Barbara Vogel, Deutshland 2008, 196-215.
“The Hidden Stories of Hidden in Thunder,” Mishpacha, No. 194, 30 Jan. 2008 (23 b’Shevat 5768), 3439.
“Where Have All the Grandmothers Gone,” Mishpacha, Family First Supplement. No.95, 18 June 2008 (15 b’Sivan 5768).
“I want to belong to Jacob". Legacy (Jerusalem, 2012) 5:2-13 “Yet another destruction: Jewish books in Hungary," Dialogue; for Torah Issues & Ideas (Baltimore, 2013) No. 4: 252-292.
קישורים חיצוניים
מכּתביה:
הערות שוליים
- ^ אברהם פריינד, מקלב מינה את הרבנית פרבשטיין כחברת הנהלת ועידת התביעות העולמית, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2023
- ^ חנני ברייטקופף, חשיפה: זה התפקיד היוקרתי שקיבלה אשת ראש ישיבת חברון, באתר כיכר השבת, 27 ביוני 2023
- ^ אסתר פרבשטין, בסתר רעם: הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשע״ג (2013), עמ' 397-427
- ^ אסתר פרבשטין, בסתר רעם: הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשס״ב (2002), עמ' 55-128