אניטה סרקיזיאן (באנגלית: Anita Sarkeesian; נולדה ב-1983) היא עיתונאית, מבקרת תקשורת, ובלוגריתקנדית-אמריקאית. היא יסדה ארגון ללא כוונת רווח בשם Feminist Frequency ("תדר פמיניסטי", אבל יכול להיות מתורגם "תכיפות פמיניסטית"), והפיקה יחד עם ג'ונת'ן מקינטוש, את סדרת סרטוני הווידאו Tropes vs. Women in Video Games, ("מוטיבים נגד נשים במשחקי מחשב").
בשנת 2012, הפכה סרקיזיאן מטרה למסע הטרדה והשמצה ברשת, בעקבות פתיחת מיזם מימון המונים עבור סדרת הסרטונים הזו. במקביל, תומכים בסדרה תרמו כמעט 160,000 דולר אמריקאי למיזם, הרבה מעבר למטרת מיזם הגיוס, שהייתה 6,000 דולר. שני ההיבטים הללו עוררו עניין בתקשורת, בעיקר בארצות הברית, והציבו את סרקיזיאן במרכז דיונים רבים בנושא שנאת נשים בתרבות משחקי המחשב, ועל הטרדה מקוונת. למרות ההטרדה, המשיכה סרקיזיאן להופיע בתקשורת ולפרסם מאמרים וביקורת על ייצוגי נשים במשחקי מחשב ועל הטרדה מינית בתעשיית המשחקים ובתרבות ההמונים.
ראשית דרכה
סרקיזיאן נולדה בקנדה וגדלה ליד טורונטו, להורים מהגרים ארמנים-נוצרים מעיראק שהגיעו לשם עוד קודם לכן כפליטים מרצח עם בטורקיה בתחילת המאה ה-20.[1] אביה, מהנדס מחשבים, לימד אותה כיצד לבנות מחשב והיא לימדה את עצמה לבנות אתרים ולתכנת.[2] לימים היגרה לארצות הברית, והיא מגדירה עצמה כ"קנדית-אמריקאית".[3][4] סרקיזיאן השלימה תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת מדינת קליפורניה בנורת'רידג' (CSUN), ולאחריו תואר שני בהגות מדינית וחברתית באוניברסיטת יורק שבקנדה, בשנת 2010. התזה שלה הייתה "I'll Make a Man Out of You: Strong Women in Science Fiction and Fantasy Television" ("אעשה ממך גבר: נשים חזקות במדע בדיוני ופנטזיה בטלוויזיה").[5][6]
ביקורת פמיניסטית
בשנת 2009 החלה סרקיזיאן לפרסם את הבלוג שלה, Feminist Frequency, במטרה להציע ביקורת תקשורת פמיניסטית קריאה ונגישה.[6][7] הבלוג הציע סרטוני וידאו שבחנו מבנים חברתיים ותרבות המונים מעמדה פמיניסטית, כגון עיון ברשימת הסרטים המועמדים לפרס אוסקר בשנת 2011 ובדיקתם לפי מבחן בקדל, או הצגת האופן שבו חברת לגו מחזקת נורמות תרבותיות.[8][9] Feminist Frequency נרשם כארגון ללא מטרת רווח שסרקיזיאן היא המנכ"לית שלו.[2]
בשנת 2011 חברה סרקיזיאן לכתב העת Bitch ויצרה את סדרת סרטוני הווידאו Tropes vs. Women ("מוטיבים נגד נשים"), שבחנה מוטיבים נפוצים לגבי ייצוג נשים בתקשורת, בדגש על הסוגה מדע בדיוני.[7] הסדרה מנתה שישה סרטונים שהציגו מוטיבים כגון ה-Manic Pixie Dream Girl, "נשים במקררים", ו"עקרון דרדסית".[4][10] הסרטונים עוררו עניין רב, הובילו לתשומת לב תקשורתית ולראיונות רבים, ואף אפשרו מסע גיוס כספים במימון המונים שהצליח הרבה מעל למצופה, ואיפשר הפקת סרטונים נוספים.
המיזם "מוטיבים נגד נשים" עורר מסע הטרדה מינני נגד סרקיזיאן. מטרידים שלחו לה איחולי אונס, איומים על חייה, פרצו לאתר שלה ולערוצי מדיה חברתית שהפעילה, וחשפו והפיצו פרטים אישיים על סרקיזיאן. אחרים השמיצו אותה באתרי רשת שונים, השחיתו את הערך על סרקיזיאן בוויקיפדיה האנגלית בביטויי שנאה גזענית או מיננית, ובהעלאת תמונות פורנוגרפיות במקום תמונתה בוויקיפדיה. אחרים שלחו לה ציורים שבהם דמותה נאנסת על ידי דמויות ממשחקי מחשב.[11][12] אחד ממטרידיה אף יצר תוכנת מחשב שהתחזתה למשחק מחשב בשם "הכה את אניטה סרקיזיאן", ובו המשתמש הוזמן להקליק על תמונה של סרקיזיאן, כשכל הקלקה הוסיפה גרפיקה של דם לתמונה.[13][14] ההטרדה התרחבה לעיתים אף למי שהביעו תמיכה בסרקיזיאן, כגון סטפני גאת'רי, שביקרה את התוכנה האמורה וסבלה מאיומים באונס וברצח.[15] בעקבות תלונתה של גאת'רי למשטרה, אחד הגברים האחראים להטרדה אותר, נעצר, והואשם בהטרדה פלילית ובהפרת צו התנהגות טובה[16][17]
החשיפה התקשורתית הרבה הוביל להזמנת סרקיזיאן להרצאות וכנסים בנושא הטרדה מינית וקהילות מקוונות, בין היתר בכנס TEDxWomen.[18]
במרץ 2014 קיבלה סרקיזיאן פרס ונשאה דברים בטקס Game Developers Choice Awards. לאחר מעשה, דיווחו מארגני הכנס כי קיבלו איום אלמוני בדבר פצצה, ושמשטרת סן פרנסיסקו סרקה את מרכז הכנסים מוסקון לפני קיום האירוע.[19]
באוגוסט 2014, התדר הפמיניסטי שחרר פרק נוסף של Tropes vs. Women in Video Games. העלייה הגוברת בהטרדות מהן סבלו מפתחות משחקי וידאו וסרקיזיאן (כולל איומים ברצח) גרמו לאחרונה לעזוב את ביתה. משטרת סן פרנסיסקו אישרה שהיא העבירה מידע על המקרה ל-FBI להמשך חקירה.[20][21]
ב-14 באוקטובר 2014 אוניברסיטת המדינה של יוטה וסרקיזיאן קיבלו איומי טרור בנוגע להרצאה שלה למחרת באוניברסיטה. משטרת יוטה והאוניברסיטה לא האמינו שאיומים אמינים. אולם סרקיזיאן לא הסכימה איתם וביטלה את ההרצאה.[22][23]
פרסים והוקרה
ב-2012 האתר Gamasutra עוסק בתחום פיתוח משחקי וידאו הגדיר את ההטרדה שעברה סרקיזיאן ואת תדר פמיניסטי כזרזים שהובילו לחשיבה מחודשת על חשיבות בגיוון והכלה בתרבות תעשיית המשחקים. האתר הגדיר את נושא הגיוון וההכלה אחד מהטרנדים לשנת 2012.[24] ב-2013 ניוזוויק והאתר The Daily Beast כלל את סרקזיאן ברשימת 125 הנשים המשפיעות.[25][26] באותה השנה, היא קיבלה את פרס יקיר National Academy of Video Game Trade Reviewers עבור סרטוני הווידאו שלה.[27] ב-2014, היא קבלה את פרס השגריר של Game Developers Choice Awards על פעילותה לייצוג נשים במשחקי וידאו. סרקיזיאן הייתה האישה הראשונה שקבלה את הפרס.[28] אחרי התקרית באוניברסיטת המדינה של יוטה, המגזין רולניג סטון כינה אותה מבקרת תרבות הפופ החשובה ביותר וכתב שהמקרה מחזק את עמדתה: יש בעיה במשחקי המחשב.[29] במרץ 2015 הטיים מגזין כלל את סרקיזיאן ברשימת "50 האנשים המשמפיעים ביותר על האינטרנט"[30] ובאפריל באותה השנה היא נכללה ברשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם של טיים 100.[31]
^קתרין ביילי קייל, "Her Story, Too: Final Fantasy X, Revolutionary Girl Utena, and the Feminist Hero's Journey", בתוך האנציקלופדיה Heroines of Film and Television, 2014, ISBN 9781442231498, עמ' 131-132.
^סרמיסטה דאס, "Leveling (Up) the Playing Field: How Feminist Gamers Self-Identify and Learn in Online Communities", בתוך האנציקלופדיה Educational, Psychological, and Behavioral Considerations in Niche Online Communities, בהוצאת IGI Global, 2014 ISBN 1466652071, עמ' 82
