ערך זה עוסק באל במיתולוגיות השומרית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו
אנו (פירושונים).
אנו![]() |
|
תרבות |
הדת השומרית  |
|---|
|
אב |
אנשר |
|---|
|
אם |
קישאר |
|---|
|
אחים |
Urash |
|---|
|
בן או בת זוג |
כי, Urash, אנתו, איננה, נינחורסג |
|---|
|
צאצאים |
אמורו, אדד, למשטו, איננה, Sebitti, ארשקיגל, Gatumdag, Nisaba, Erra, אנליל, Bau, Gibil, Hadad, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
|---|
  |
אנו (Anu או An) היה אל במיתולוגיה השומרית, אביהם של אנכי ואנליל וסבו של מורדוכ.
מאוחר יותר מופיע במיתולוגיה הבבלית, בשם מרדוך. נחשב לאל השמים, אל גן העדן, אדון קבוצות הכוכבים ומלך האלים, הרוחות והשדים, שהבולטת שבהם היא השדה למשטו (Lamashtu). מקום מושבו היה באזורים השמימיים הגבוהים ביותר. לפי האמונה היה בכוחו לשפוט את מי שביצע פשעים, והוא יצר את הכוכבים כחייליו, וכל דבר שהוא הביע במילים הפך למציאות.
אנו היה אחד האלים העתיקים ביותר בפנתאון וחלק משלישייה הכוללת את אנליל (אל האוויר) ואנכי (אל המים) השומריים. אנו מתואר בדרך כלל עם כיסוי ראש ועליו קרניים כסימן לכוחו. הוא מופיע במיתולוגיה השומרית לפני 3000 לפני הספירה כשבמקור הוא תואר כשור גדול ועיר הקודש שלו הייתה אוּרוּכּ (ארך), ובדיר היה מרכז נוסף חשוב בפולחנו, אשר כמו אורוכ, החזיקה בתואר "עירו של אנו". בלַגַש הקים גודאה מקדש לכבוד אנו (בערך 2124–2144 לפנה"ס), ובאור הקים לכבודו אור-נמו מקדש וגן (בערך 2095–2112 לפנה"ס).
אנו היה הצאצא של זוג האלים הראשון אן וכי. זוגתו הראשונה הייתה אנתו, אלת הבריאה, ויורשם היה אנונכי, אל השאול, ואוטוכי שהיו שבעה שדים רעים. לאחר שאנטו עזבה את כדור הארץ, החליפה את מקומה אִינַנַ (אשתר), בשמה הוא שלח אחרי גילגמש ואנכידו את "שור השמים", אך לאחר שהם הביסו אותו ואת המפלצת חמבבה, החליט אנו שעל אחד מהם למות ואנכידו חלה לפתע וסיים את חייו.
לקריאה נוספת
- McCall, Henrietta (1990), Mesopotamian Myths, The Legendary Past, Austin, Texas: University of Texas Press, ISBN 0-292-75130-3
קישורים חיצוניים
