בשנת 1979, עת שימש כמפקד פלוגה בגדוד 890,[6] ערך סיור בגזרת הר דב למשפחת מנס ששכלה את בנה, אילן מנס, שהיה קשרו האישי של שטרן כששימש כמ"מ, בתאונת אימונים במהלך תרגיל מסכם בקורס מ"כים.[7] לאחר מותו התגייסה אחותו של אילן, דורית, והייתה לפקידה הפלוגתית של שטרן, ולימים אשתו. בעוד הסיור מתקיים התקבל דיווח על חוליה בת שלושה מחבלים מארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין שנעה בין כפר שובא לכפר חמאם (אנ') שבדרום לבנון. אף כי נאסר עליו להשתתף במרדף אחר החוליה, הקפיץ שטרן את כוח הכוננות הפלוגתי ועם עוד כשישה לוחמים נע לעבר המחבלים, נתקל בהם מטווח קצר והרגם. יאנוש בן גל, אלוף פיקוד צפון, העניק לשטרן תעודת הערכה על הדרך בה פיקד על הקרב.[8]
בשנים 1993–1996 שירת כמפקד בית הספר לקצינים (בה"ד 1).[11] שטרן התפרסם כאשר כמפקד בית הספר לקצינים, הדיח שלושה צוערים שלא פינו מקום ישיבה לנוסעת זקנה באוטובוס.[12] במהלך תפקידו יזם והוציא לפועל את פרויקט עדים במדים, שליחת משלחות של חיילי צה"ל במדים לפולין ולארצות נוספות, בעקבות אירועי השואה. בשנת 1996 נשלח ללימודים באוניברסיטה לביטחון לאומי (NDU), שבוושינגטון הבירה, ארצות הברית. לאחר מכן שימש סגן מפקד עוצבת געש בשנים 1998–1999. בשנת 1999 מונה למפקד עוצבת להב, אוגדה משוריינת במילואים, אך לאחר מספר חודשים האוגדה נסגרה, עקב החלטה על סגירת מספר יחידות בצה"ל.
קצין חינוך ראשי
בהמשך אותה שנה מונה לקצין החינוך הראשי (קח"ר). במהלך תפקידו כקח"ר עבר החיל תהליך של שינוי אסטרטגי ובמסגרתו טבע שטרן את מהות תפקידו של צה"ל: "עם בונה צבא בונה עם". אחדים מהנושאים בהם עסק בתפקידו זה עוררו מחלוקת, ובהם הצעתו לבטל את תקן יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים; בקשתו "לבצע עבודת מטה בעניין הפרדה בין דמם של חללים שנפלו בקרב ולחללים אחרים"; איגרת בה כתב בקשר להתנהגות חיילי צה"ל בשטחים בזמן האינתיפאדה השנייה: "גם הישר בבני האדם, כמעט מצווה ללבוש מידה מסוימת של אכזריות וחימה בצאתו למלחמה"; סגירת השבועון "במחנה" למשך כמה שבועות, לאחר פרסום כתבת שער על קצין במילואים בדרגת אלוף-משנה שיצא מהארון, והתרת פעילתו מחדש רק בליווי ועדה מייעצת.[13][14] לטענתו של שטרן, נסגר העיתון בשל רצף של תקלות.
אחת הפעולות המרכזיות של שטרן כקח"ר הייתה הובלה של ועדה מיוחדת שניסחה מחדש את "רוח צה"ל", הקוד האתי של צה"ל. השינויים מהקוד האתי, שנוסח לראשונה על ידי ועדה בראשות פרופ' אסא כשר, עוררו ויכוחים קשים בצה"ל ומחוצה לו, אולם בסופו של התהליך אושרו השינויים ונקבע נוסח חדש לקוד.
ראש אגף משאבי אנוש
ביולי 2004 מונה לראש אגף כוח אדם, שאת שמו שינה ב-2005 ל"אגף משאבי אנוש" (שינוי שאירע קודם לכן בארגונים רבים). ב-17 ביולי2008 הוחלף בתפקיד בידי אלוף אבי זמיר, שהחזיר את שם האגף ל"אגף כוח אדם". בתפקידו כראש אכ"א הוביל את צה"ל לעיסוק מוגבר בתחומי חינוך יהודי ודמוקרטי: יזם והקים את פרויקט הגיור "נתיב" שבמסגרתו התגיירו למעלה מ-8,000 מתגיירים יוצאי חבר העמים, קידם וטיפח את קליטת העלייה בצה"ל, חיזק את הקשר של צה"ל עם יהדות התפוצות והקים את תוכנית מחצ"בים המקנה מנהיגות חינוכית יהודית ודמוקרטית לקצונה הבכירה בצה"ל ובשירותי הביטחון השונים.
בנוסף לכך, הוריד את רף הרישום הפלילי הפוסל מועמד לשירות ביטחון מלשרת בצה"ל, ובכך התיר למשתמשים בסמים ובעלי רישום פלילי נרחב יותר להתגייס. החלטה זו נבעה מהגישה שצה"ל הוא צבא העם, ובשל כך יש לאפשר לכל מי שמעוניין ומסוגל להצטרף לשורותיו. שטרן התבלט בהתבטאויותיו ובפעולותיו נגד ריבוי המקבלים פטור משירות צבאי, כגון זמרים מפורסמים.[15] הוא התבטא גם נגד האחוז הנמוך של תושבי תל אביב המתגייסים לשירות קרבי.[16][17]
שטרן נהג להורות לפקודיו להקפיד להשתמש גם בתאריכים עבריים. הוא נודע כקפדן בעניינים משמעתיים והתפרסם במקרה שבו רדף אחרי חייל בעל הופעה מרושלת בטרמפיאדה הסמוכה למחנה צריפין. החלטתו להדיח את חננאל דיין, חייל שזכה באות מצטיין הנשיא וסירב ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ עקב חלקו ביישום תוכנית ההתנתקות, עוררה הדים.[18] שטרן מסר לעיתונאי יאיר לפיד מסמכים צבאיים הנוגעים לדיין, בהם פרטים אישיים שלו. דיין הגיש נגדו תביעה על פגיעה בפרטיותו[19] על שהדליף ליאיר לפיד. בהסכם פשרה בין שטרן לדיין[20] הוסכם כי צה"ל, ולא שטרן, ישלם לדיין פיצויים בסך 31,500 ש"ח.[21] בעקבות הדברים ננזף שטרן על ידי הרמטכ"ל דן חלוץ.[20]
בסוף מרץ 2007 הצהיר שטרן על כוונתו לשנות את מתכונת גיוס חיילי הנח"ל, ובכך להביא לפירוק המסגרת המחזיקה את הגרעינים הבוגרים של תנועות הנוער. שטרן הצהיר פעמים רבות שבכוונתו לצמצם את היקף פעילותן של ישיבות ההסדר. במסגרת זו, ביטל את רוב המחלקות ההומוגניות של בני הישיבות שהיו נהוגות עד כניסתו לתפקיד, והפך אותן למחלקות משולבות של בני ישיבות וחילונים. כן ביטל את מחלקות בני הישיבות בחטיבות הצנחנים וגולני,[22] אך בתחילת 2008 חזר בו וביטל את החלטתו הקודמת.
אף על פי ששטרן הוא חניך מוסדות הציונות הדתית, הוא ספג ביקורת בקרב הציבור הדתי ובקרב המתנחלים בשל שירותו כקצין בכיר בצה"ל בעת תוכנית ההתנתקות ובשל צעדיו כראש אגף משאבי אנוש נגד ישיבות ההסדר. באחת הפעמים אף הותקף על ידי חרדים ודתיים-לאומיים בעת שבא להתפלל בכותל המערבי (אחד מתוקפיו, הרב ישראל אריאל, הורשע ונידון לקנס ולמאסר על תנאי).
שטרן השתחרר מצה"ל ביולי 2008. יום לפני שחרורו מצה"ל, הודיע רשמית למשפחת גולדווסר על זיהוי גופת בנם, אהוד גולדווסר, שנחטף בידי חזבאללה ב-2006. משם נסע למשפחת רגב, שרק כחצי שעה קודם, קיבלו הודעה דומה על בנם אלדד רגב.[23]
פעילות ציבורית
בשנת 2009 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "משא כומתה – ניווטים בגובה העיניים". ביוני 2012 יצאה לאור מהדורה חדשה של הספר בשם "משא כומתה – צה"ל והחברה הישראלית נלחמים על זהותם" הכוללת קטעים חדשים ובהם התוכנית להסדרת הפטור משירות צבאי לחרדים (בעקבות ביטול חוק טל בבג"ץ), ומכתב גלוי לגלעד שליט ומשפחתו, עם שחרורו והשתלבותו מחדש בחיי החברה בישראל. באוקטובר 2012 יצאה לאור המהדורה של הספר בתרגום לאנגלית בשם "Struggling Over Israel's Soul: An IDF General Speaks of His Controversial Moral Decisions". על עטיפת הספר מופיעות המלצותיהם של הנשיא שמעון פרס והסופר ניצול השואהאלי ויזל.
החל מחודש אוגוסט 2010 ועד לשנת 2012 כיהן שטרן בהתנדבות כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. בשנים 2011 עד 2012 גם כיו"ר הפרויקט הלאומי האתיופי (ENP).
התנועה
בסוף שנת 2012 הצטרף למפלגת "התנועה" בראשות ציפי לבני ושובץ במקום הרביעי ברשימתה לכנסת, ובשל כך השעה עצמו מתפקידו כיו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל. עם זכייתה של המפלגה ב-6 מנדטים בבחירות לכנסת התשע עשרה נבחר שטרן לכנסת.
בנובמבר 2014 עברה החלטת ממשלה לביצוע רפורמה במערך הגיור בישראל שעיקרה להקל את מערך הגיור על ידי הקמת הרכבים בני שלושה דיינים בראשות רבני ערים. החלטה זו עברה בעיקר בעקבות יוזמה של שטרן שפעל להעברת חוק בנושא.[25]
יש עתיד
לאחר הקדמת הבחירות לכנסת העשרים בדצמבר 2014, הודיע שטרן על פרישתו ממפלגת "התנועה",[26] ולאחר כחודש הודיע על הצטרפותו ל"יש עתיד",[27] והוצב במקום ה-12 ברשימת המפלגה לכנסת. בבחירות זכתה המפלגה ב-11 מושבים בלבד, ושטרן נשאר בתחילה מחוץ לכנסת, אולם עם פרישתו של שי פירון[28] חזר לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-20 כיהן שטרן כחבר בוועדת החוץ והביטחון, בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדת הכנסת.
ב-20 ביולי 2017 חייבה ועדת האתיקה של הכנסת את שטרן להתנצל בפני ארגון חותם בעקבות אמירות בוטות ופוגעניות כלפי יו"ר הארגון, הרב עמיטל בראלי, שכללו רמיזות מיניות.[29]
בנובמבר 2018, במהלך נאום של שטרן מעל דוכן הכנסת הוא החליף האשמות עם שרת התרבות מירי רגב בעניין שירותם הצבאי, ובין היתר אמר לה "את יודעת שאני יודע איך התקדמת, לא כדאי".[31] פוליטיקאים מימין ומשמאל הציגו את הדברים כרמיזה סקסיסטית וגינו אותה. שטרן הכחיש הקשר סקסיסטי וטען שהתכוון לכך שרגב קודמה בגלל התנהלות מתחנפת לבכירים ממנה. יאיר לפיד, ראש מפלגתו של שטרן, כתב שהוא מאמין לשטרן וגיבה אותו.[32] רגב ואחרים קבלו על האמירה לוועדת האתיקה של הכנסת, שמסרה לשטרן כי מן הראוי שיתנצל. שטרן אכן כתב שהוא מצטער על כך שרגב ורבים אחרים הבינו את דבריו בהקשר מיני.[33]
באוקטובר 2021 סיפר בריאיון כי כראש אכ"א נהג לגרוס תלונות שהגיעו אליו באנונימיות, כולל תלונות מחיילות על הטרדות מיניות.[34] דבריו גררו גינוי גם מחברותיו לקואליציה, ובהמשך לכך פורסמה עדות של חיילת שטענה שבעת שהתלוננה בגלוי על הטרדה מינית איים עליה שטרן שלא תוציא את הדברים החוצה.[35] יו"ר מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, גיבה את שטרן.[36] בהמשך פורסמה עדות נוספת על מקרה בו שטרן התעלם מתלונה על הטרדה מינית.[37] יומיים לאחר התלונות הודיע שטרן כי הוא פורש מהתמודדות לראשות הסוכנות היהודית, וטען כי נערך לו "ציד מכשפות".[38] בעקבות הפרסומים הגיש שטרן תביעת לשון הרע נגד "רשת מדיה", "חדשות 13", גיא לרר ואדם שפיר, ונפסק לו פיצוי כולל של 410 אלף ש"ח.[39]
נישא במאי 1980 לדורית מנס, אחותו של חברו ללימודים וקשרו בצבא, שנהרג בתאונת אימונים, אשר שירתה תחת שטרן כפקידה פלוגתית.[13] דורית עובדת כמרצה ב"מרכז שורשים" הפועל תחת ארגון צהר,[40] לזוג חמישה ילדים. שטרן נמנה עם מייסדי היישוב הדתי הושעיה בגליל, שם הוא גר.
לקריאה נוספת
אלעזר שטרן, משא כומתה - ניווטים בגובה העיניים, הוצאת ידיעות ספרים, 2009. מהדורה נוספת ומעודכנת של הספר תחת הכותרת משא כומתה - צה"ל והחברה הישראלית נלחמים על זהותם יצאה בהוצאת ידיעות ספרים בשנת 2012.
_(cropped).jpg)
.jpg)
