אליס המילטון

ד״ר אליס המילטון
Dr. Alice Hamilton
לידה 27 בפברואר 1869
מנהטן, ניו יורק, ארה״ב
פטירה 22 בספטמבר 1970 (בגיל 101)
האדליים, קונטיקט, ארה״ב
ענף מדעי

בטיחות וגיהות בתעסוקה

טוקסיקולוגיה בתעשייה
מקום מגורים בית האל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים

בי"ס מיס פורטר (1888) אוניברסיטת מישיגן (1893)
אוניברסיטת לייפציג,
אוניברסיטת מינכן,
ואוניברסיטת פרנקפורת (1895)
אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (1897)

אוניברסיטת שיקגו (1899-1901)
מוסדות

בי״ס לרפואה באוניברסיטת נורת'ווסטרן מכון ההנצחה למחלות זיהומיות

בי״ס לרפואה בהארווארד
פרסים והוקרה פרס אלברט לאסקר לשירות ציבור (1947)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליס המילטוןאנגלית: Alice Hamilton;‏ 27 בפברואר 1869[1]22 בספטמבר 1970) הייתה רופאה, מדענית וסופרת אמריקאית. היא הייתה מומחית מובילה בתחום הבריאות התעסוקתית וחלוצה בתחום הרעילות התעשייתית. בנוסף לעבודתה המדעית, המילטון הייתה רפורמיסטית רווחה חברתית, הומניטרית ופעילה לשלום ולמען זכויות נשים. היא זכתה במספר כבוד ופרסים, כולל פרס אלברט לסקר לשירות הציבורי.

ראשית חייה ומשפחתה

האחיות המילטון: עדית, אליס, מרגרט ונורה

המילטון, בתם השנייה של מונטגומרי המילטון (1843–1909) וגרטרוד המילטון (1840–1917), נולדה ב-27 בפברואר 1869 במנהטן, ניו יורק, ניו יורק.[2] היא בילתה ילדות את ילדותה עם משפחתה המורחבת בפורט וויין, אינדיאנה, שם התיישב סבה, אלן המילטון, מהגר אירי, ב-1823. הוא התחתן עם אמרין הולמן, בתו של שופט בית המשפט העליון של אינדיאנה, ג'סי לינץ' הולמן, בשנת 1828 והפך לאיש עסקים מצליח בפורט וויין. חלק גדול מהעיר פורט וויין נבנה על אדמה שהייתה בבעלותו פעם. אליס גדלה באחוזה גדולה של משפחת המילטון שהקיפה אזור בן שלושה בלוקים במרכז העיר פורט ווין.[3][4][5] משפחת המילטון גם בילתה קיצים רבים באי מקינאק, מישיגן. החלק הגדול מהדור השני והשלישי של משפחת המילטון המורחבת, שכללה את משפחתה של אליס, כמו גם את דודיה, דודותיה ובני דודיה, חיו על עושר בירושה.[6]

מונטגומרי המילטון, אביה של אליס, למד באוניברסיטת פרינסטון ובבית הספר למשפטים של הרווארד. הוא גם למד בגרמניה, שם הכיר את גרטרוד פונד, בתו של יבואן סוכר עשיר. הם נישאו בשנת 1866.[7][8] אביה של אליס הפך לשותף בעסקי מכולת סיטונאיים בפורט וויין, אך השותפות התפרקה ב-1885 והוא פרש מהחיים הציבוריים. למרות שהכשל העסקי גרם להפסד כספי למשפחה, אמה של אליס, גרטרוד, נשארה פעילה חברתית בקהילת פורט וויין.[7][9][10]

אליס הייתה הבת השנייה מבין חמישה ילדים, כאשר היו לה שלוש אחיות (עדית, מרגרט ונורה) ואח (ארתור "קווינט"), שכולם היו מצוינים בתחומם. הבנות נשארו קרובות במיוחד לאורך ילדותן ולתוך הקריירה המקצועית שלהן.[4] עדית (1867–1963), מחנכת ומנהלת בבית הספר Bryn Mawr בבולטימור, הפכה לקלאסיקה ולסופרת מפורסמת בזכות מאמריה וספרי רבי המכר שלה על תרבויות יוון ורומא עתיקות. מרגרט (1871–1969), כמו אחותה הגדולה עדית, הפכה למחנכת ומנהלת בבית הספר Bryn Mawr. נורה (1873–1945) הייתה אמנית. ארתור (1886–1967), האח הצעיר ביותר של המילטון, הפך לסופר, פרופסור לספרדית ועוזר דיקן לסטודנטים זרים באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. ארתור היה האח היחיד שהתחתן; לו ולאשתו, מרי (ניל) המילטון, לא היו ילדים.[11]

חינוך ולימודים

המילטון בשנת 1893 (בת 24), שנת סיום לימודיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן
Theodate Pope, Alice Hamilton, and a student believed to be Agnes Hamilton, 1888. Courtesy of Miss Porter's School.
תאודטה אפיפיור, אליס המילטון ותלמידה שסבורה להיות אגנס המילטון, 1888. באדיבות בית הספר של מיס פורטר.

הוריה של המילטון חינכו את ילדיהם בבית מגיל צעיר.[7] בעקבות מסורת משפחתית בקרב נשות המילטון, אליס השלימה את השכלתה המוקדמת בבית הספר המשלים של מיס פורטר לנשים צעירות בפארמינגטון, קונטיקט, בין השנים 1886 ו-1888. בנוסף לאליס, שלוש מדודותיה, שלושה בני דודים וכל שלוש אחיותיה היו בוגרי בית הספר.[4][10]

המילטון שאפה לספק שירות שימושי כלשהו לעולם ובחרה ברפואה כדרך לפרנס את עצמה כלכלית.[7] לאחר שובה לאינדיאנה מבית הספר בקונטיקט, למדה המילטון מדעים אצל מורה בתיכון בפורט ווין ואנטומיה במכללת פורט וויין לרפואה במשך שנה לפני שנרשמה לבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן ב-1892.[4][12][10] במהלך שנת לימודיה האחרונה שירתה בצוות של ד"ר דוק, לקחה ממטופלים היסטוריות רפואיות ועשתה עבודת מעבדה קלינית.[13] המילטון קיבלה תואר רפואי מהאוניברסיטה בשנת 1893.[14]

Alice Hamilton in an anatomy class, ca. 1893
אליס המילטון בשיעור אנטומיה

בשנים 1893-1894, לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר לרפואה, השלימה המילטון התמחות בבית החולים נורת'ווסטרן לנשים וילדים במיניאפוליס ובבית החולים של ניו אינגלנד לנשים וילדים ברוקסברי, שכונת פרברים של בוסטון, מסצ'וסטס, כדי לצבור קצת ניסיון קליני.[4][15][16] המילטון כבר החליטה שהיא לא מעוניינת להקים מרפאה פרטית וחזרה לאוניברסיטת מישיגן בפברואר 1895 כדי להתמחות בקטריולוגיה וכעוזרת מעבדה של פרדריק ג'ורג' נובי.[10][16] היא גם החלה לפתח עניין בבריאות הציבור.[15]

בסתיו 1895, אליס ואחותה הגדולה, עדית, נסעו לגרמניה. אליס תכננה ללמוד בקטריולוגיה ופתולוגיה בעצת הפרופסורים שלה במישיגן, ואילו עדית התכוונה ללמוד לימודים קלאסיים ולהשתתף בהרצאות.[17][18] האחיות המילטון התמודדו עם התנגדות למאמציהן ללמוד בחו"ל. למרות שאליס התקבלה בברכה בפרנקפורט, בקשותיה ללמוד בברלין נדחו והיא חוותה כמה דעות קדומות כלפי נשים כאשר שתי האחיות למדו באוניברסיטאות במינכן ולייפציג.[15][19] [20]

כאשר אליס חזרה לארצות הברית בספטמבר 1896, היא המשיכה למשך שנה נוספת בלימודי תואר שני בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. שם היא עבדה עם סיימון פלקסנר על אנטומיה פתולוגית. הייתה לה גם הזדמנות ללמוד מוויליאם אוסלר ומוויליאם הנרי וולץ'.[4][10][13]

קריירה

שנותיה המוקדמות

בשנת 1897 קיבלה המילטון הצעה להיות פרופסור לפתולוגיה בבית הספר לרפואה לאישה של אוניברסיטת נורת'ווסטרן. זמן קצר לאחר מעברה לשיקגו, אילינוי, הגשימה המילטון שאיפה ותיקה להיות חברה ותושבת האל האוס, בית ההתיישבות שנוסד על ידי הרפורמטורית החברתית ג'יין אדמס ואלן גייטס סטאר.[21][22][23] בעוד המילטון לימדה וערכה מחקר בבית הספר לרפואה במהלך היום, היא שמרה על חיים פעילים בהאל האוס, מקום מגוריה במשרה מלאה מ-1897 עד 1919.[24] המילטון הפכה לרופאה האישית של ג'יין אדמס והתנדבה ללמד אנגלית ואמנות בהאל האוס. היא גם ניהלה את מועדוני הסייף והספורט לגברים, הפעילה מרפאה לתינוקות וביקרה את החולים בבתיהם.[25][26] גם אחותה של אליס, נורה, וחבריה רייצ'ל וויקטור יארוס היו תושבים בהאל האוס.[27] למרות שהמילטון התרחקה משיקגו ב-1919 כשקיבלה תפקיד כמרצה זוטרה בבית הספר לרפואה בהרווארד, היא חזרה להאל האוס ונשארה שם בכל שנה במשך חודשי האביב עד למותה של ג'יין אדמס ב-1935.[24]

דרך עבודתה בהאל האוס וחייה לצד התושבים העניים של הקהילה, המילטון הייתה עדה להשפעות שהיו למלאכה המסוכנת במחצרות על בריאות העובדים, בשל חשיפה לפחמן חד-חמצני והרעלת עופרת. לכן, היא התעניינה יותר ויותר בבעיות עמן התמודדו העובדים, במיוחד פציעות ומחלות בעבודה.[28][29] הניסיון גם גרם להמילטון להתחיל לשקול כיצד למזג את תחומי העניין שלה במדע הרפואה וכפעילה חברתית על מנת לשפר את בריאותם של העובדים האמריקאים.[28]

כאשר בית הספר לרפואה לאישה נסגר בשנת 1902, המילטון לקחה תפקיד כבקטריולוגית במכון הזיכרון למחלות זיהומיות.[30][31] המילטון חקרה מגפת טיפוס בשיקגו לפני שהתמקדה במחקריה בחקירת מחלות תעשייתיות.[30][31] חלק מהמחקרים המוקדמים של המילטון בתחום זה כללו ניסיונות לזהות גורמים לטיפוס ושחפת בקהילה הסובבת את האל האוס.[32] עבודתה על המחלה הזיהומית ב-1902 הובילה להחלפת המפקח הסניטרי הראשי של האזור על ידי מועצת הבריאות של שיקגו.[33]

לימודי הרפואה התעשייתית (מחלות הקשורות לעבודה) הפכו חשובים יותר כיוון שהמהפכה התעשייתית של סוף המאה התשע-עשרה הובילה לסכנות חדשות במקום העבודה. בשנת 1907 החלה המילטון לחקור ספרות קיימת מחו"ל ושמה לב שרפואה תעשייתית לא נחקרת כל כך באמריקה. היא יצאה לשנות את המצב ופרסמה את מאמרה הראשון בנושא בשנת 1908.[34]

מחקר רפואי

המילטון החלה את הקריירה הארוכה שלה בבריאות הציבור ובבטיחות במקום העבודה בשנת 1910, כאשר מושל אילינוי צ'ארלס ס. דינין מינה אותה כחוקרת רפואית בוועדה החדשה שהוקמה באילינוי למחלות תעסוקתיות.[35][36][37] המילטון הובילה את חקירות הוועדה, שהתמקדו ברעלים תעשייתיים כמו עופרת ורעלים אחרים.[38] [39] היא גם חיברה את "סקר אילינוי", דו"ח הוועדה שתיעד את ממצאיה לגבי תהליכים תעשייתיים שחשפו עובדים להרעלת עופרת ומחלות אחרות. מאמצי הוועדה הביאו להעברת חוקי הפיצויים הראשונים לעובדים באילינוי ב-1911, באינדיאנה ב-1915, וחוקי מחלות מקצוע במדינות אחרות.[38] החוקים החדשים חייבו מעסיקים לנקוט באמצעי בטיחות כדי להגן על העובדים.[40][41]

עד 1916 הפכה המילטון לסמכות המובילה באמריקה בנושא הרעלת עופרת.[42] בעשור הבא היא חקרה מגוון נושאים עבור מגוון ועדות בריאות מדינתיות ופדרליות. המילטון מיקדה את מחקריה ברעילות תעסוקתיות, ובחנה את ההשפעות של חומרים כמו צבעי אנילין, חד תחמוצת הפחמן, כספית, עופרת טטרה אתיל, רדיום, בנזן, גזי פחמן די - סולפיד ומימן גופרתי. ב-1925, בכנס של שירות הבריאות הציבורי על השימוש בעופרת בבנזין, היא העידה נגד השימוש בעופרת והזהירה מפני הסכנה שהוא מהווה לאנשים ולסביבה.[43] אף על פי כן, הותר לבנזין עופרת.[44][45] ב-1988 הסוכנות להגנת הסביבה העריכה שבמשך 60 השנים הקודמות 68 מיליון ילדים סבלו מחשיפה רעילה גבוהה לעופרת מדלקים עופרת.[43]

עבודתה על תעשיית ייצור עופרת לבנה ותחמוצת עופרת, כחוקרת מיוחדת עבור הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, נחשבת ל"מחקר ציון דרך".[46] המילטון הייתה חלוצה באפידמיולוגיה תעסוקתית והיגיינה תעשייתית. היא גם יצרה תחום התמחות של רפואה תעשייתית בארצות הברית. הממצאים שלה היו משכנעים מבחינה מדעית והשפיעו על רפורמות בריאות גורפות ששינו את החוקים והפרקטיקה הכללית כדי לשפר את בריאות העובדים.[47][48][49]

במהלך מלחמת העולם הראשונה, צבא ארצות הברית הטיל עליה לפתור מחלה מסתורית שפוגעת בעובדים במפעל תחמושת בניו ג'רזי. היא הובילה צוות שכלל את ג'ורג' מינו, פרופסור בבית הספר לרפואה בהרווארד. היא הסיקה שהעובדים סובלים ממגע עם חומר הנפץ טריניטרוטולואן (TNT). על מנת לפתור את הבעיה, היא המליצה לעובדים ללבוש ביגוד מגן שיוסרו ויכובסו בסוף כל משמרת.[50]

אחד המחקרים המוכרים ביותר של המילטון היה עבודתה על הרעלת פחמן חד-חמצני בקרב פועלים במפעלי פלדה אמריקאים והרעלת כספית של כובענים.[51] לבקשת משרד העבודה האמריקני, היא גם חקרה תעשיות המעורבות בפיתוח חומרי נפץ מרסקים. המילטון הייתה גם חברה בוועדה לחקירה מדעית של תמותה משחפת במקצועות מאובקים, שמאמציה "הניחו את הבסיס למחקרים נוספים ובסופו של דבר לרפורמה נרחבת בתעשייה".[52]

פעילות למען זכויות נשים

במהלך שנותיה בהאל האוס, המילטון הייתה פעילה בתנועות זכויות נשים ושלום. היא נסעה עם ג'יין אדמס ואמילי גרין באלך לקונגרס הבינלאומי של נשים בהאג ב-1915,[53] שם פגשו את אלטה ג'ייקובס, פציפיסטית, פמיניסטית וסופרג'יסטית הולנדית.[54][55] קטעים היסטוריים שהתגלו מחדש מציגים את אדמס, המילטון וג'ייקובס לפני שער ברנדנבורג בברלין ב-24 במאי 1915, במהלך ביקור בגרמניה כדי לפגוש את מנהיגי הממשלה.[דרוש מקור]

שנותיה המאוחרות

לאחר פרישתה מהרווארד ב-1935, המילטון הפכה ליועצת רפואית של לשכת התקנים של ארצות הברית.[56] סקר השטח האחרון שלה, שנערך בשנים 1937-1938, חקר את תעשיית הויסקוזה. בנוסף, המילטון כיהנה כנשיאת ליגת הצרכנים הלאומית מ-1944 עד 1949.[57][58]

את שנות הפרישה שלה המילטון בילתה בהדליים, קונטיקט, בבית שרכשה ב-1916 עם אחותה, מרגרט. המילטון נשארה סופרת פעילה בפנסיה. האוטוביוגרפיה שלה, Exploring the Dangerous Trades, פורסמה ב-1943.[59] המילטון נהנתה גם מפעילויות פנאי כמו קריאה, רישום וכתיבה, וכן בילויים עם משפחתה וחבריה.[58][60]

מותה

המילטון נפטרה משבץ מוחי בביתה בהדליים, קונטיקט, ב-22 בספטמבר 1970, בגיל 101.[61][62] היא נקברה בבית הקברות קוב בהדליים.[63][64]

כעבור שלושה חודשים לאחר מותה בשנת 1970, הקונגרס האמריקאי העביר את חוק הבטיחות והבריאות בעבודה לשיפור הבטיחות במקום העבודה בארצות הברית.[65]

מחוות והוקרות

  • המילטון זכתה לתוארי כבוד מאוניברסיטת מישיגן, מכללת מאונט הוליוק ומכללת סמית'.[66]
  • היא נכללה ב-American Men in Science: A Biography Dictionary (1906).
  • בשנת 1935 אלינור רוזוולט העניקה להמילטון את פרס ההישג הלאומי של אחוות הנשים בצ'י אומגה.[67]
  • בשנת 1947 הפכה המילטון לאישה הראשונה שקיבלה את פרס השירות הציבורי של אלברט לסקר על תרומותיה לשירות הציבורי.[66][68]
  • בשנת 1956 זכתה המילטון בתואר "אשת השנה" של מגזין TIME ברפואה.[69]
  • בשנת 1973 הוכנסה המילטון לאחר מותה להיכל התהילה הלאומי של הנשים.[70]
  • ב-27 בפברואר 1987, המכון הלאומי לבטיחות ובריאות בעבודה הקדיש לזכרה את מתקן המחקר שלו וקרא לו "מעבדת אליס המילטון לבטיחות ובריאות תעסוקתית". המכון גם החל להעניק פרס שנתי ע״ש המילטון להכרה במחקר מדעי מעולה בתחום.[71]
  • בשנת 1995 כיבד שירות הדואר האמריקאי את תרומותיה של המילטון לבריאות הציבור עם בול דואר הנצחה של 55 סנט בסדרת "האמריקאים הגדולים".[72]
  • בשנת 2000 הוקמו בעיר פורט ויין, אינדיאנה, פסלים של אליס, אחותה עדית ובת דודתם, אגנס, בפארק Headwaters בעיר.[73]
  • ב-21 בספטמבר 2002, האגודה האמריקנית לכימיה קבעה את המילטון ואת עבודתה בטוקסיקולוגיה תעשייתית כנקודת ציון לאומית היסטורית בכימית כהכרה בתפקידה החלוצי בפיתוח הרפואה התעסוקתית.[74]
  • המילטון הוכרזה כאישת סביבה חלוצית.[75] החטיבה לרפואה תעסוקתית וסביבתית באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, מעבירה הרצאה שנתית כהקרה בהישגיה בתחומים אלה.[76] מאז 1997 האגודה האמריקאית להיסטוריה של הסביבה מעניקה מדי שנה את פרס אליס המילטון למאמר הטוב ביותר שפורסם מחוץ לז'ורנל Environmental History.[77]
  • ב-26 בספטמבר 2018, הוצב פסל של אליס המילטון במבואה של בניין פרנסואה-קסבייר בגנוד של בית הספר לבריאות הציבור בהרווארד, ופסל נוסף, גם על ידי הפסל המקומי רוברט שור, הוצב באטריום ב- מרכז החינוך הרפואי של טוסטסון של בית הספר לרפואה בהרווארד.
  • מדי שנה, הוועדה לקידום הפקולטה לנשים (CAWF) של בית הספר לבריאות הציבור בהרווארד נותנת חסות להרצאה השנתית ולפרס של אליס המילטון להכרה בנשים סגל זוטר מבטיחים במיוחד.[78]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Addams, Jane; Balch, Emily Greene; Hamilton, Alice (1915). Women at The Hague: The International Congress of Women and its Results. MacMillan. emily greene balch biography.
  • Hamilton, Alice (1916). At the War Capitals. New York: Alice Hamilton.
  • Uglow, Jennifer (2005). The Palgrave Macmillan Dictionary of Women's Biography. Basingstoke, UK: Basingstoke, UK: Macmillan Publishers Ltd.
  • Hamilton, Alice (15 ביוני 1925). "What Price Safety, Tetraethyl Lead Reveals a Flaw in Our Defenses". The Survey Mid-Monthly. 54: 333–34. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Jay, Stephen J., "Alice Hamilton" in Gugin, Linda C.; St. Clair, James E., eds. (2015). Indiana's 200: The People Who Shaped the Hoosier State. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. pp. 148–50. ISBN 978-0-87195-387-2.
  • Perry, Marvin (2003). Sources of the Western tradition. Vol. II (5th ed.). Belmont, California: Wadsworth.
  • Sicherman, Barbara, "Sense and Sensibility: A Case Study of Women's Victorian America," in Davidson, Cathy N., ed. (1989). Reading in America: Literature and Social History. Baltimore, Maryland: The Johns Hopkins University Press. p. 213.
  • Singer, Sandra L. (2003). Adventures Abroad: North American Women at German-Speaking Universities, 1868–1915. Westport, Connecticut: Greenwood Publishing Group. ISBN 9780313096860.
  • Unger, Nancy C. (2012). Beyond Nature's Housekeepers: American Women in Environmental History. Oxford and New York: Oxford University Press.
  • Wilson, Scott. Resting Places: The Burial Sites of More Than 14,000 Famous Persons (3d ed. Kindle ed.). McFarland & Company, Inc. pp. 2 (Kindle Location 19508).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליס המילטון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Corn, J. Hamilton, Alice American National Biography
  2. ^ "Dr. Alice Hamilton". Changing the face of medicine. National Library of Medicine. ארכיון מ-18 באוקטובר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Weber, Catherine E. Forrest (Fall 1995). "Alice Hamilton, M.D.: Crusader Against Death on the Job". Traces of Indiana and Midwestern History. Indianapolis: Indiana Historical Society. 7 (4): 31
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 "Alice Hamilton and the Development of Occupational Medicine National Historic Chemical Landmark". ACS Chemistry for Life. ארכיון מ-17 באוקטובר 2015. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Sicherman, Alice Hamilton, A Life in Letters, pp. 13–15.
  6. ^ Sicherman, Alice Hamilton, A Life in Letters, pp. 14, 25.
  7. ^ 1 2 3 4 Weber, p. 31.
  8. ^ Sicherman, Alice Hamilton, A Life in Letters, pp. 15, 17.
  9. ^ Sicherman, Alice Hamilton, A Life in Letters, p. 18.
  10. ^ 1 2 3 4 5 Sicherman, Barbara; Green, Carol Hurd (1980). Notable American Women: The Modern Period, A Biographical Dictionary. Cambridge, Massachusetts: Belknap Press of Harvard University. pp. 303. ISBN 9780674627321.
  11. ^ Sicherman, Alice Hamilton, A Life in Letters, pp. 11–13.
  12. ^ Weber, p. 32.
  13. ^ 1 2 Hamilton, Alice (1985). Exploring the Dangerous Trades: The Autobiography of Alice Hamilton, M.D. Boston: Northeastern University Press. pp. 44–51. ISBN 0-930350-81-2.
  14. ^ Jay, Stephen J. (2015). "Alice Hamilton". In Gugin, Linda C.; St. Clair, James E. (eds.). Indiana's 200: The People Who Shaped the Hoosier State. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. p. 148. ISBN 978-0-87195-387-2.
  15. ^ 1 2 3 Windsor, Laura Lynn (2002). Women in Medicine: An Encyclopedia. Santa Barbara, CA: ABC-CLIO. pp. 89–91.
  16. ^ 1 2 Weber, p. 33.
  17. ^ Sicherman, Alice Hamilton, A Life in Letters, pp. 89–90.
  18. ^ Barbara Sicherman (1984). Alice Hamilton, A Life in Letters. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. page. 90. ISBN 0-674-01553-3.
  19. ^ "Alice Hamilton". Science History Institute. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Hamilton, Alice (1985). Exploring the Dangerous Trades: The Autobiography of Alice Hamilton, M.D. Boston: Northeastern University Press. pp. 44–51. ISBN 0-930350-81-2.
  21. ^ "Dr. Alice Hamilton". Changing the face of medicine. National Library of Medicine. ארכיון מ-18 באוקטובר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Alice Hamilton and the Development of Occupational Medicine National Historic Chemical Landmark". ACS Chemistry for Life. ארכיון מ-17 באוקטובר 2015. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Sicherman, Alice Hamilton: A Life in Letters, p. 111.
  24. ^ 1 2 "Alice Hamilton and the Development of Occupational Medicine". National Historic Chemical Landmarks. American Chemical Society. ארכיון מ-29 באוגוסט 2017. נבדק ב-2 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Weber, p. 34.
  26. ^ "Alice Hamilton". National Women's History Museum. אורכב מ-המקור ב-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-1 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Hamilton, Alice (1985). Exploring the Dangerous Trades: The Autobiography of Alice Hamilton, M.D. Boston: Northeastern University Press. pp. 44–51. ISBN 0-930350-81-2.
  28. ^ 1 2 Jay, Stephen J. (2015). "Alice Hamilton". In Gugin, Linda C.; St. Clair, James E. (eds.). Indiana's 200: The People Who Shaped the Hoosier State. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. p. 148. ISBN 978-0-87195-387-2.
  29. ^ Hamilton, Alice (1943). Exploring the Dangerous Trades: The Autobiography of Alice Hamilton. Boston: Little, Brown, and Company. p. 114. ISBN 0-930350-81-2.
  30. ^ 1 2 Jay, Stephen J. (2015). "Alice Hamilton". In Gugin, Linda C.; St. Clair, James E. (eds.). Indiana's 200: The People Who Shaped the Hoosier State. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. p. 148. ISBN 978-0-87195-387-2.
  31. ^ 1 2 Sicherman and Green, p. 304.
  32. ^ "Alice Hamilton". Science History Institute. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Alice Hamilton Collection". Richard J. Daley Library Special Collections and University Archives, University of Illinois at Chicago. ארכיון מ-1 באוקטובר 2015. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Alice Hamilton, M.D." MMWR Weekly. 48 (22): 462. 11 ביוני 1999. ארכיון מ-16 בדצמבר 2015. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  35. ^ "Alice Hamilton". Science History Institute. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ "Alice Hamilton and the Development of Occupational Medicine". National Historic Chemical Landmarks. American Chemical Society. ארכיון מ-29 באוגוסט 2017. נבדק ב-2 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Stebner, Eleanor J. (1997). The women of Hull House : a study in spirituality, vocation, and friendship. New York: State University of New York Press. pp. 128–139. ISBN 9780791434871. נבדק ב-9 באוקטובר 2018. {{cite book}}: (עזרה)
  38. ^ 1 2 Jay, Stephen J. (2015). "Alice Hamilton". In Gugin, Linda C.; St. Clair, James E. (eds.). Indiana's 200: The People Who Shaped the Hoosier State. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. p. 148. ISBN 978-0-87195-387-2.
  39. ^ "A Voice in the Wilderness: Alice Hamilton and the Illinois Survey | NIOSH Science Blog | Blogs | CDC". blogs.cdc.gov. ארכיון מ-13 בנובמבר 2016. נבדק ב-12 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Windsor, Laura Lynn (2002). Women in Medicine: An Encyclopedia. Santa Barbara, CA: ABC-CLIO. pp. 89–91.
  41. ^ "Alice Hamilton Science Awards". Centers for Disease Control and Prevention. The National Institute for Occupational Safety and Health (NIOSH). ארכיון מ-21 בספטמבר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Sicherman and Green, p. 304.
  43. ^ 1 2 "Why lead used to be added to gasoline". ארכיון מ-2017-10-03. נבדק ב-2017-12-05.
  44. ^ Jacobson, Mark Z. (2002). Atmospheric pollution : history, science, and regulation. Cambridge University Press. pp. 75–80. ISBN 0521010446.
  45. ^ Kovarik, William (2005). "Ethyl-leaded gasoline: How a classic occupational disease became an international public health disaster". International Journal of Occupational and Environmental Health. 11 (4): 384–397. doi:10.1179/oeh.2005.11.4.384. PMID 16350473.
  46. ^ "Alice Hamilton". Science History Institute. נבדק ב-21 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Jay, Stephen J. (2015). "Alice Hamilton". In Gugin, Linda C.; St. Clair, James E. (eds.). Indiana's 200: The People Who Shaped the Hoosier State. Indianapolis: Indiana Historical Society Press. p. 148. ISBN 978-0-87195-387-2.
  48. ^ Weber, p. 35.
  49. ^ "Alice Hamilton Science Awards". Centers for Disease Control and Prevention. The National Institute for Occupational Safety and Health (NIOSH). ארכיון מ-21 בספטמבר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Alice Hamilton a pioneer in occupational health". Tacomed.com. אורכב מ-המקור ב-28 בדצמבר 2017. נבדק ב-13 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Alice Hamilton". National Women's History Museum. אורכב מ-המקור ב-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-1 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Weber, p. 37.
  53. ^ Sklar, Kathryn Kish; Amidon, Kari. "How Did Women Activists Promote Peace in Their 1915 Tour of Warring European Capitals?". Women and Social Movements in the United States. ארכיון מ-20 בספטמבר 2014. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ Addams, Jane; Balch, Emily; Hamilton, Alice (1915). Women at The Hague : The International Congress of Women and Its Results / by Three Delegates to the Congress from the United States, Jane Addams, Emily G. Balch, Alice Hamilton. New York: Macmillan. ארכיון מ-2016-03-08.
  55. ^ "1915: International Congress of Women opens at The Hague". This Day in History. ארכיון מ-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Moye, William T. (ביוני 1986). "BLS and Alice Hamilton: Pioneers in Industrial Health" (PDF). Monthly Labor Review. 109 (6). ארכיון (PDF) מ-3 בדצמבר 2016. נבדק ב-12 בנובמבר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  57. ^ "Alice Hamilton". National Women's History Museum. אורכב מ-המקור ב-30 בדצמבר 2016. נבדק ב-1 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ 1 2 Sicherman and Green, p. 305.
  59. ^ "Alice Hamilton". Connecticut Women's Hall of Fame. ארכיון מ-11 בספטמבר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Weber, pp. 38–39.
  61. ^ "Alice Hamilton and the Development of Occupational Medicine National Historic Chemical Landmark". ACS Chemistry for Life. ארכיון מ-17 באוקטובר 2015. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Sicherman and Green, p. 306.
  63. ^ Wilson, Scott. Resting Places: The Burial Sites of More Than 14,000 Famous Persons (3d Kindle ed.). McFarland and Company, Inc. p. 2 (Kindle Location 19508).
  64. ^ Sicherman, Alice Hamilton, A Life in Letters, pp. 141 and 257; and Singer, Adventures Abroad, pp. 74–75.
  65. ^ Weber, p. 39.
  66. ^ 1 2 Weber, p. 39.
  67. ^ "Grimes, Roosevelt, and Hamilton, standing. Roosevelt is presenting Hamilton with an award". Harvard University Library. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2015-10-16.
  68. ^ "Albert Lasker Public Service Award". Lasker Foundation. ארכיון מ-9 בספטמבר 2013. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Medicine: Woman of the Year". Time. 19 בנובמבר 1956. ארכיון מ-5 במרץ 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  70. ^ "Alice Hamilton". Nationanl Women's Hall of Fame. ארכיון מ-5 בספטמבר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Alice Hamilton Awards for Occupational Safety and Health". Centers for Disease Control and Prevention. The National Institute for Occupational Safety and Health (NIOSH). ארכיון מ-5 בספטמבר 2015. נבדק ב-15 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ "Up 55-cent Hamilton". Arago: People, Postage and the Post. ארכיון מ-3 בפברואר 2016. נבדק ב-16 באוקטובר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ Jay, p. 149.
  74. ^ "Alice Hamilton and the Development of Occupational Medicine". National Historic Chemical Landmarks. American Chemical Society. ארכיון מ-29 באוגוסט 2017. נבדק ב-2 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Unger, Nancy (2012). Beyond Nature's Housekeepers: American Women in Environmental History. Oxford and New York: Oxford University Press. pp. 87–88.
  76. ^ "Division of Occupational and Environmental Medicine, UCSF". אורכב מ-המקור ב-2014-02-23. נבדק ב-21 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ "Alice Hamilton Prize for Best Article". American Society for Environmental History. אורכב מ-המקור ב-17 בספטמבר 2017. נבדק ב-2 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ "Final Self-Study Report, Harvard T.H. Chan School of Public Health" (PDF). p. 86.

Read other articles:

Untuk kegunaan lain, lihat Gen Si Kaki Ayam (disambiguasi). Gen Si Kaki AyamVolume pertama Jepang asli dari Barefoot Gen.はだしのゲン(Hadashi no Gen)GenreDrama, Anti-perang MangaPengarangKeiji NakazawaPenerbitShueisha, Chuokoron-ShinshaPenerbit bahasa Inggris Educomics, New Society Publishers, Last GaspMajalahShōnen Jump MingguanDemografiShōnenTerbit4 Juni 1973 – 1974Volume10 NovelHadashi no Gen wa Pikadon wo wasurenai(Gen Si Kaki Ayam tidak akan pernah melupakan serangan bom terseb...

 

 

Example of a 2D and 3D model created using geophysical imaging techniques.[1] Geophysical imaging (also known as geophysical tomography) is a minimally destructive geophysical technique that investigates the subsurface of a terrestrial planet.[2][3] Geophysical imaging is a noninvasive imaging technique with a high parametrical and spatio-temporal resolution.[4] It can be used to model a surface or object understudy in 2D or 3D as well as monitor changes.[4...

 

 

Cet article est une ébauche concernant le cinéma et l’histoire. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les conventions filmographiques. Décor de la série russe Записки экспедитора Тайной канцелярии, 2010 Un film historique est un genre cinématographique qui est fondé sur le principe de la fiction historique et qui met en scène des évènements historiques. Œuvre de fiction historique, elle comprend de multi...

Pour les articles homonymes, voir Marine royale. Marine royale Drapeau du royaume de France (1638-1789) Création 1624 - 17921814 - 18151815 - 1848 Pays Royaume de France Allégeance Royaume de France Type Marine de guerre Rôle Défense du royaume de France et de ses colonies Effectif 1 789 : 80 000 inscrits maritimes et plus de 1 600 officiers Fait partie de Armée française Ancienne dénomination Marine impériale sous l'Empire Surnom La Royale Équipement 1789 :...

 

 

Michél Mazingu-Dinzey Nazionalità  RD del Congo Altezza 180 cm Peso 78 kg Calcio Ruolo Centrocampista Termine carriera 2008 Carriera Squadre di club1 1991-1992 Wannsee32 (7)1992-1994 Lichterfelde60 (15)1994-1995 Stoccarda14 (0)1995-1996 St. Pauli30 (0)1996-1998 Hertha Berlino59 (6)1998-2000 Monaco 186015 (1)2000-2001 Hannover 9613 (2)2001→  Vålerenga10 (0)2002-2004 Eintracht Braunschweig62 (17)2004-2007 St. Pauli82 (21)2007-2008 Holstein...

 

 

Communist state within China from 1931 to 1937 This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Chinese Soviet Republic – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (March 2009) (Learn how and when to remove this message) You can help expand this article with text translated from the corresponding article in...

For the channel in Japan that replaced Fox Crime, see Fox Classics (Japan). For the channel in Latin America formerly known as Fox Classics, see Star Premium. This article needs additional citations for verification. Please help improve this article by adding citations to reliable sources. Unsourced material may be challenged and removed.Find sources: Classics TV channel – news · newspapers · books · scholar · JSTOR (February 2010) (Learn how and ...

 

 

Sceaux 行政国 フランス地域圏 (Région) イル=ド=フランス地域圏県 (département) オー=ド=セーヌ県郡 (arrondissement) アントニー郡小郡 (canton) 小郡庁所在地INSEEコード 92071郵便番号 92330市長(任期) フィリップ・ローラン(2008年-2014年)自治体間連合 (fr) メトロポール・デュ・グラン・パリ人口動態人口 19,679人(2007年)人口密度 5466人/km2住民の呼称 Scéens地理座標 北緯48度4...

 

 

Furdenheimcomune Furdenheim – Veduta LocalizzazioneStato Francia RegioneGrand Est Dipartimento Basso Reno ArrondissementStrasburgo-Campagna CantoneBouxwiller TerritorioCoordinate48°37′N 7°34′E / 48.616667°N 7.566667°E48.616667; 7.566667 (Furdenheim)Coordinate: 48°37′N 7°34′E / 48.616667°N 7.566667°E48.616667; 7.566667 (Furdenheim) Altitudine180 m s.l.m. Superficie5,79 km² Abitanti1 206[1] (2009) Densi...

Pour les articles homonymes, voir Pôle et Euler (homonymie). Cet article est une ébauche concernant la géométrie. Vous pouvez partager vos connaissances en l’améliorant (comment ?) selon les recommandations des projets correspondants. Dans le cas d'une sphère, chaque point de la surface B qui se déplace à la surface de la sphère décrit un arc de cercle qui ont en commun leur centre de rotation représenté par le pôle eulérien E situé sur la surface A. Un pôle eulérien ...

 

 

2016年美國總統選舉 ← 2012 2016年11月8日 2020 → 538個選舉人團席位獲勝需270票民意調查投票率55.7%[1][2] ▲ 0.8 %   获提名人 唐納·川普 希拉莉·克林頓 政党 共和黨 民主党 家鄉州 紐約州 紐約州 竞选搭档 迈克·彭斯 蒂姆·凱恩 选举人票 304[3][4][註 1] 227[5] 胜出州/省 30 + 緬-2 20 + DC 民選得票 62,984,828[6] 65,853,514[6]...

 

 

American horror science fiction TV series NightflyersGenre Science fiction Horror Psychological thriller Based onNightflyersby George R. R. MartinStarring Eoin Macken David Ajala Jodie Turner-Smith Angus Sampson Sam Strike Maya Eshet Brían F. O'Byrne Gretchen Mol ComposerWill BatesCountry of originUnited StatesOriginal languageEnglishNo. of seasons1No. of episodes10 (list of episodes)ProductionExecutive producers Daniel Cerone George R. R. Martin Jeff Buhler Gene Klein David Bartis Doug Lima...

Artikel ini tidak memiliki referensi atau sumber tepercaya sehingga isinya tidak bisa dipastikan. Tolong bantu perbaiki artikel ini dengan menambahkan referensi yang layak. Tulisan tanpa sumber dapat dipertanyakan dan dihapus sewaktu-waktu.Cari sumber: SDN Cawang 03 Pagi – berita · surat kabar · buku · cendekiawan · JSTOR SDN Cawang 03 PagiSekolah Dasar Negeri Cawang 03 PagiInformasiJenisNegeriNomor Statistik Sekolah101016405094Nomor Pokok Sekolah Nasi...

 

 

Exclave and province of Angola Province in AngolaCabindaProvince Seal   Cabinda, exclave of AngolaCoordinates: 4°56′03″S 12°24′19″E / 4.93417°S 12.40528°E / -4.93417; 12.40528CountryAngolaAlvor Agreement15 January 1975CapitalCabindaGovernment • GovernorEugénio Laborinho[1] • Vice-Governor for the Economical SectorMacário Romão Lembe • Vice-Governor for the Political and Social SectorAlberto Paca ...

 

 

Polish writer (1793–1876) You can help expand this article with text translated from the corresponding article in Polish. (July 2018) Click [show] for important translation instructions. Machine translation, like DeepL or Google Translate, is a useful starting point for translations, but translators must revise errors as necessary and confirm that the translation is accurate, rather than simply copy-pasting machine-translated text into the English Wikipedia. Do not translate text that ...

LGBT rights in Saint Kitts and NevisSaint Kitts and NevisStatusLegal since 2022Gender identitynoMilitarynoDiscrimination protectionsNoneFamily rightsRecognition of relationshipsNo recognition of same-sex relationshipsAdoptionNone Lesbian, gay, bisexual, and transgender (LGBT) people in Saint Kitts and Nevis face legal challenges not experienced by non-LGBT residents. In 2022, Saint Kitts and Nevis rescinded its criminalization of homosexuality. However, the national penal code does not addre...

 

 

American politician Joseph L. HooperFrontispiece of 1934's Joseph L. Hooper, Late a RepresentativeMember of the U.S. House of Representativesfrom Michigan's 3rd districtIn officeAugust 18, 1925 – February 22, 1934Preceded byArthur B. WilliamsSucceeded byHenry M. Kimball Personal detailsBorn(1877-12-22)December 22, 1877Cleveland, Ohio, U.S.DiedFebruary 22, 1934(1934-02-22) (aged 56)Washington, D.C., U.S.Political partyRepublican Joseph Lawrence Hooper (December 22, ...

 

 

هذه مقالة غير مراجعة. ينبغي أن يزال هذا القالب بعد أن يراجعها محرر؛ إذا لزم الأمر فيجب أن توسم المقالة بقوالب الصيانة المناسبة. يمكن أيضاً تقديم طلب لمراجعة المقالة في الصفحة المخصصة لذلك. (يونيو 2023) السلالة الحاكمة التيموريةتيمور, مؤسس السلالة التيمورية الحاكمةمعلومات عا�...

هذه المقالة يتيمة إذ تصل إليها مقالات أخرى قليلة جدًا. فضلًا، ساعد بإضافة وصلة إليها في مقالات متعلقة بها. (يونيو 2021) ميهاي بوبا   معلومات شخصية الميلاد 12 أكتوبر 2000 (24 سنة)[1]  كونستانتسا  الطول 1.90 م (6 قدم 3 بوصة) مركز اللعب حارس مرمى الجنسية رومانيا  معلوم�...

 

 

Saint-Martin-en-Haut Saint-Martin-en-Haut Hành chính Quốc gia Pháp Vùng Auvergne-Rhône-Alpes Tỉnh Rhône Quận Quận Lyon Tổng Tổng Saint-Symphorien-sur-Coise Xã (thị) trưởng Régis Chambe(2008–2014) Thống kê Độ cao 453–911 m (1.486–2.989 ft)(bình quân 730 m (2.400 ft)[chuyển đổi: tùy chọn không hợp lệ]) Diện tích đất1 38,64 km2 (14,92 dặm vuông Anh) Nhân khẩu2 3.889  (2007)  -&...