שער ברנדנבורג (בגרמנית: Brandenburger Tor) הוא שער ניצחון ואחד מסמליה החשובים ביותר של גרמניה בכלל וברלין בפרט. השער ממוקם בפאריזר פלאץ, והוא השער היחיד שנותר מתוך מספר שערים שבעבר שימשו ככניסה ראשית לעיר. מאז הקמתו (בנייתו הייתה כנראה בין השנים1788 עד 1791), שימש כמה משטרים כסמל לשלטונם, תוך שינויים רבים בתפקודו ובסמליו החיצוניים.
מבנה השער
השער מתנשא לגובה של 26 מטרים, רוחבו 65.5 מטרים ועוביו 11 מטרים. השער מעוצב בהשראת הפרופילאה, ששימש ככניסה לאקרופוליס באתונה, יוון והיווה חלק מגישה אדריכלית רחבה יותר של הקלאסיציזם שהייתה נפוצה באותה תקופה ושאבה אלמנטים רבים מהתקופה היוונית.
השער כולל 12 עמודים דורים המתנשאים לגובה של 15 מטרים ובקוטר של מטר וחצי, שישה בכל צד, אשר דרכו מתאפשרים חמישה מעברים, אף על פי שבעת פתיחתו הורשה שימוש בשני מעברים בלבד. כיום השער פתוח להולכי רגל בלבד.
על קצהו העליון של השער, הוצבה קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים, כאשר אלת הניצחון (ויקטוריה) הנושאת ענף זית רוכבת בה, אך היא נבזזה על ידי נפוליאון בשנת 1806 ונלקחה לפריז לאחר כיבוש ברלין. הקוודריגה הושבה ב-1814, אך ענף הזית הוחלף לצלב ברזל.
עם עליית השלטון הנאצי, שימש השער כסמל לכוחם והוא המבנה היחידי ששרד, מלבד האקדמיה לאמנות בכיכר פאריזר עד שנת 1945. השער שופץ לאחר המלחמה, אך ב-13 באוגוסט1961, עם בניית חומת ברלין, נהפך האזור לשטח סגור. ב-14 באוגוסט השער נסגר לתנועה ונאסר כל מעבר בין צידה המזרחי לצידה המערבי. החיילים המזרח גרמניים היו היחידים שיכלו להתקרב לשער.
28 שנים לאחר בנייתה, נפלה חומת ברלין ב-1989, וב-22 בדצמבר, כחודש וחצי לאחר נפילתה, נפתח השער מחדש.
ב-21 בדצמבר2000, בעלות של קרוב ל-3 מיליון דולר, שופץ ושומר השער. בנוסף, כאחד מסמליה של גרמניה, מוטבע השער על מטבעות אירו גרמנים בסך 10 אירו-סנט, 20 אירו-סנט ו-50 אירו-סנט וכיום הוא פתוח לתנועה ומשמש כאתר תיירות וכאחד מסמליה החשובים ביותר של העיר ברלין.