אלברט ג'ון לוטולי

אלברט ג'ון לוטולי
Albert John Lutuli
לידה 1898
בולאוואיו, רודזיה תחת שלטון חברת דרום אפריקה הבריטית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 ביולי 1967 (בגיל 69 בערך)
קוואדוקוזה, נטאל, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Albert John Mvumbi Luthuli עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה הקונגרס הלאומי האפריקני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אלברט ג'ון לוטולי (באנגלית: Albert John Lutuli‏, 1898 – 21 ביולי 1967), שכונה גם "מבומבי" (Mvumbi), כינוי מסורתי כפי שנהוג בשבט ה"זולו" אליו השתייך) היה מורה, אקטיביסט, פוליטיקאי, יושב ראש הקונגרס הלאומי האפריקני בשנות המאבק נגד האפרטהייד, זכה בפרס נובל לשלום על מאבקו הבלתי-אלים כנגד האפרטהייד, והיה לאפריקאי הראשון וכן, לאדם הראשון מחוץ לאירופה וארצות הברית שזכה בפרס זה.

משפחתו

אלברט ג'ון לוטולי נולד בשנת 1898 ליד בולאיאו ברודזיה הדרומית (כיום, זימבבואה), בנם השלישי של ג'ון בוניאן לוטולי ומתוניה גומדה. אביו שימש כמתורגמן תחת שליחות המיסיון הנוצרי של הכנסייה האדוונטיסטית. אמו של אלברט, מתוניה גומדה, עבדה בצעירותה במשק הבית של המלך קטשאויו קמפנדה, אך גדלה בעיקר בגרוטוויל, עיירה במחוז קוואזולו-נטאל.[1] כאשר לוטולי היה בן 6, אביו נפטר, ואמו חזרה עימו ועם כל אחיו לגרוטוויל.[1]

בגיל 10, נשלח על ידי אימו לבית ספר מיסיונרי קהילתי מקומי, ליד תחנת הרכבת של גרטוויל. ברוב תקופת התבגרותו הוא התגורר אצל דודו מרטין לוטולי, שהיה המנהיג הנבחר של שבט הזולו הנוצרי, שבט הממוקם בשמורת הטבע של אומבוטי סביב גרוטוויל.[2]

הוראה

לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר המיסיונרי בנטאל, לוטולי למד שני סמסטרים בפנימיית "מכון אולנגה" ולאחריהם הועבר למוסד מתודיסטי באדנדייל, שם סיים בהצלחה קורס הוראה בשנת 1917 והוסמך לשמש כמורה.[1] בתקופה זו גברה התעניינותו בפעילתם של "האגודה הצעירה לגברים צעירים" ו"האגודה הנוצרית" בהמשך הצטרף לכנסייה הנוצרית בשנת 1918 בתור מורה צעיר. בשנתיים הבאות עבד כמנהל בית ספר יסודי קטן בנטאל.[3]

בשנת 1921 קיבל לוטולי מלגת לימודים מטעם המחלקה לחינוך. מלגה זו אפשרה לו להירשם למסלול להוראה גבוהה במכללת אדמס. בהמשך גם קיבל מלגת לימודים באוניברסיטת פורט הייר, אך נאלץ לוותר על מלגה זו כדי להישאר לצד אמו המזדקנת ולתמוך בה מבחינה כלכלית.[4] לבסוף, הצטרף לצוות ההוראה של מוסד amanzimtoti במכללת אדמס ועבד כמרצה ומחנך מקצועי עד שנת 1935.[3]

בשנת 1928 הפך למזכיר אגודת המורים האפריקאים של נטאל, ובשנת 1933 התמנה לנשיא האגודה. במהלך חברותו באגודה, הוביל לוטולי מאבק לשיפור תנאי העבודה של המורים והשגת שכר עבודה הוגן יותר.

תפיסת עולמו החינוכית דגלה בכך שחינוך צריך להיות זמין לכל אדם באשר הוא ועל כן, זכותו של כל אדם באפריקה לזכות בחינוך. כמו כן, הוא האמין כי חינוך צריך להיות ליברלי וערכי ולא רק מקצועי למען השגת מקצוע. יתר על כך, הוא האמין כי איכותו ורמתו של החינוך אותו מקבלים אזרחים אפריקאים צריך להיות זהה לחינוך אותו רוכשים ילדים לבני עור.

חייו בהיבט הדתי

לוטולי היה נוצרי אדוק אשר הושפע באופן עמוק משפתו ומניסוחו של התנ"ך וכן, מערכיו, בנוסף, העקרונות הנוצריים הם שעיצבו את אורח חייו וכן את התנהלותו הפוליטית.[5] הוא היה פעיל מאוד בכנסייה הנוצרית, שימש כיועץ וכמטיף באישור הכנסייה המתודיסטית, היה חבר במועצה הנוצרית של דרום אפריקה, ובהמשך אף התמנה לתפקיד יושב ראש של מועצת דרום אפריקה של הכנסייה הקונגרציונליסטית של אמריקה. בשלב מאוחר יותר, כיהן לוטולי כנשיא ועידת המיסיונרים של נטאל. בשנת 1939 הוא ייצג את דרום אפריקה בכנס המיסיונרים הבינלאומי במדרס, ובשנת 1948 הקדיש תקופת זמן של תשעה חודשים למען העברת הרצאות ברחבי ארצות הברית, בחסות שני ארגונים מיסיונריים.[1]

חיים פוליטיים

בשנים שבהן לוטולי עבד ולמד במכללת אדמס התודעה הפוליטית שלו התעצבה והנוכחות במכללה השפיעה עליו מאוד. המכללה משכה מבקרים רבים מכלל חלקי הארץ וכן מרחבי העולם. מבקרים אלו הביעו את דעותיהם והשקפת עולמם בכותלי המכללה ולוטולי נחשף לכל אלו. כמו כן, הוא עבד יחד עם אנשים בעלי מעמד פוליטי ויכולת השפעה רבה על דרום אפריקה, ביניהם נחשף לוטולי לפרופסור ז. מתיוס, מנהל בית הספר במכללת אדמס, והוא היה אינטלקטואל אפריקני ומנהיג בעל מעמד גבוה, וכן לד"ר אדגר ברוקס, שאמור היה לייצג את העם האפריקאי בפרלמנט הדרום אפריקאי המחולק, וכן היה חוקר ליברלי מוביל במכללה.[4]

חייו כראש שבט

בכתביו, מספר לוטולי כי את "תפקיד הצ'יף בשמורת אומבוטי מקבלים מבחירה, ולא מירושה".[3] בשנת 1933 ביקשו זקני השבט בגרווטוויל מלוטולי לשמש ראש השבט. במשך כשנתיים לוטולי היסס והתלבט בנוגע לבקשה זו, שכן הוא לא רצה לוותר על מקצועו כמורה ועל הביטחון הכספי שמקצוע זה העניק לו. בשנת 1935, לאחר שנכנע ללחצים של זקני שבטו, החליף לוטולי את חייו האקדמיים בחיים שבטיים והתמנה לתפקיד הצ'יף של אנשי הזולו Abase-Makolweni Zulus. במשך שבע עשרה השנים הבאות, הקדיש לוטולי את חיים לשבטו שמנה 5,000 אנשים. במסגרת תפקידו, עסק לוטולי בעיקר בבעיות המקומיות שנגעו לבני שבטו. הוא מילא תפקיד שיפוטי כשופט שלום, תיווך בין העם לבין השלטון המרכזי, ולמעשה מילא את הפונקציה המרכזית של מנהיג המבקש חיים טובים יותר לעמו.[1] דוגמה לכך ניתן לראות בשאיפתו של לוטולי לאגד את מגדלי הקנים האפריקנים תחת ארגון פורמלי משלהם, וכך בסיוע של כמה צעירים וזקני שבטו הקים את "איגוד בעלי המטעים" של גראטוויל שכלל בתוכו 200 חברים.[3]

הקונגרס הלאומי אפריקאי

מעמדתו בגרווטוויל, נחשף לוטולי בהדרגה למראות העוני והדיכוי וכן לתחושות הסבל והמחסור שנגרמו על ידי הממשלה. באמצע שנות הארבעים לחייו הבין לוטולי כי דרום אפריקה זקוקה לשינוי ולכן בשנת 1945, הצטרף לקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) שמטרתו הייתה להבטיח את קיומן של הזכויות האוניברסליות ושמירה על זכויות אדם.

לוטולי החל לחוש כי הקונגרס הלאומי האפריקאי של מחוז נטאל נמצא בדעיכה כיוון שנוצר וואקום שלטוני כתוצאה ממחלתו של ג'ון ל. דובה בשנת 1946, ולכן נהיה מעורב יותר כאשר החל לפעול באופן אקטיבי על מנת לחזק את הארגון. לוטולי ניצח את סלבי מסימאנג בבחירות לתפקיד יורשו של דובה במועצת הילידים וכאן בעצם החל את תחילת דרכו בפוליטיקה הלאומית.

בשנת 1951 ניצח לוטולי את א.וו.ג' והפך לנשיא של סניף הקונגרס הלאומי האפריקאי בפרובינציה של נטאל. באותה שנה ייצג את המחוז בכנס הארצי של ה-ANC, שם הוא קרא לאחדות בין האפריקאים והציג את האתגרים החדשים שהעם האפריקאי עומד בפניהם בעקבות חקיקת האפרטהייד של ממשלת מלאן.[6]

בשנת 1952, בכנס השנתי של הקונגרס, נבחר לוטולי לנשיאות הכללית של הקונגרס הלאומי אפריקאי. בתקופה זו הוא נאם מספר נאומים מפורסמים לקהל מעורב של אפריקאים שחורי עור ולבני עור. נאומיו היו מלוטשים מאוד והוא זכה בשבחים רבים מאוכלוסייה לבנת עור על עיסוקו ותבונתו בנוגע ליחסי הגזע הקיימים בדרום אפריקה, אך למרות הצלחתו זו, לא כל התגובות לנאומיו היו אוהדות והוא אף הותקף על ידי קבוצת אפריקאים צעירים שלא הסכימו עמו.[7]

תחת הנהגתו של לוטולי הצטרף הקונגרס הלאומי אפריקאי לקבוצות וארגונים רבים נוספים אשר פעלו כנגד שלטון האפרטהייד תחת ברית הקונגרס (Congress Alliance) והיא ארגנה כנס לאומי שעסק ודן בעתידה של דרום אפריקה.

אקטיביזם וגישה בלתי-אלימה

לוטולי נחשב לנושא הדגל של ההתנגדות בלתי אלימה כנגד שלטון האפרטהייד המתיישבת עם גישתו של מהטמה גנדי. הוא האמין באופן עמוק ובצורה בלתי מתפשרת בכך שכל התנגדות באשר היא, צריכה להיות לא אלימה. מבחינתו, אלימות במהותה היא לא רק הרסנית אלא גם לא אנושית, פרימיטיבית ובלתי מתורבתת.

כאשר ההגבלות שהוטלו על ידי ממשלת דרום אפריקה ושלטון האפרטהייד על האזרחים "הלא-לבנים" גדלו, כך גברה גם דאגתו של לוטולי לבני שבטו ורווחתם וכן לכל השחורים בדרום אפריקה.[7] לוטולי כמנהיג עמו המדוכא, ניצב בפני השאלה האם לבחור בין מהפכה אלימה ולבין מהפכה שקטה ופייסנית. העובדה כי הוא היה נוצרי אדוק תרמה לגיבוש הצהרת העקרונות המפורסמת שלו במסגרתה הוא טען כי "הדרך לחופש היא דרך הצלב". במונחי תורת הנצרות, השלמה עם הזולת יכולה להתרחש רק אם האדם השלים עם אלוהים, רק כך האדם מקדיש את כל מאמציו כלפי חוץ. הצלב בנצרות מסמל את גבורתו של ישו על ידי סבלו והשפלתו על הצלב ועל כן ניצחון מוגדר על פי היכולת לדבוק בעקרונות של התנגדות בלתי אלימה במקביל לסבל אותו האדם חווה.[1]

לוטולי האמין כי האפרטהייד פילג את דרום אפריקה ופגע בכולם, לא רק באוכלוסייה השחורה. אך במקביל הוא הביע אופטימיות תמידית שכן הוא האמין כי במוקדם או במאוחר, שלטון האפרטהייד ישנה את טבעו ומנהיגיו יבינו, כמו שאר האוכלוסייה הלבנה, שעליהם להשתנות ולקבל את החיים בחברה מעורבת ומשותפת.

תפיסת ההתנגדות הבלתי האלימה, הושאלה ברובה ממהטמה גנדי והיא ייצגה מדיניות חיובית של פיוס, סובלנות ואהבה וכן היא דגלה בכך שמטרות מוסריות צריכות להיות מושגות באמצעות מאבק מוסרי. כמו כן, על פני גישות מאבק שונות, אומצה תפיסה זו במטרה למנוע את המשך השנאה והמרירות בקרב המדוכאים כלפי המדכאים כיוון שאת הגישה הלא אלימה הוא תפס לא רק כמוסרית אלא גם כיעילה לטווח הארוך. ההתנגדות הבלתי אלימה שימשה את לוטולי גם בהמשך דרכו למען השגת מטרותיו הפוליטיות והחברתיות.

באחד מנאומיו הכריז:

"אימצתי את טכניקת ההתנגדות הפסיבית הלא-אלימה במאבק לחופש, משום שאני משוכנע שהיא הדרך הלא-מהפכנית, הלגיטימית והאנושית היחידה שיכולה לשמש אנשים שנוצלו וקופחו, כמונו, ואלו האמצעים החוקתיים והיעילים לקידום שאיפותינו ".[8]

את ניהול מאבקם של המדוכאים ראה לוטולי כחובתו המוסרית ולכן בו הוא השקיע את עיקר מרצו ופועלו. המאבק החל בקמפיין "ההתרסה" בשנת 1952 כנגד חוקי האפרטהייד שהפלו לרעה את האפריקאים השחורים שלוטולי היה אחד ממוביליו.

בשנת 1955 ניסח לוטולי את אמנת החירות במסגרת תפקידו כיו"ר הקמפיין הלאומי של ה-ANC.

בכל הנוגע לסוגיות השוויון מגדרי, הצעדים של לוטולי במאבקו ובפעילות הקונגרס העלו מודעות להשתתפותן של נשים במאבק והוא פעל לקידום להשתתפות שווה בין גברים ונשים. כאשר החל למלא את תפקידו כצ'יף, התייחס לראשונה ובאופן עקיף לשאלת השוויון המגדרי בעצם התעקשותו על השתתפותן של נשים בדיונים הקהילתיים, וכך למעשה נשים אופשרו להיכנס ולהגיע למקומות שלא היו בהם נוכחות נשים בעבר. גורם נוסף משפיע בנושא זה הוא יחסיו עם אשתו אשר שכנעה אותו כי לנשים יש תפקיד מרכזי בתנועה נגד האפרטהייד. כמו כן היא זו שהייתה נוהגת לערוך בדיקה מדוקדקת בנאומיו של לוטולי כדי לוודא שלא תהיה בהם ולו רמיזה קלה לאמירה שעלולה לפגוע בנשים.[8]

חרם ומעצרים

תמיכתו הציבורית בקמפיין "ההתרסה" בשנת 1952 הובילה אותו לעימות ישיר עם ממשלת דרום אפריקה. בשל ניגוד אינטרסים, הממשלה דרשה ממנו לבטל את חברותו בקונגרס הלאומי אפריקאי או להתפטר מתפקידו כצ'יף אך הוא סירב ונשאר פעיל בשניהם. על אף שתפקיד הצ'יף נבחר על ידי זקני השבט, נדרשת גם הסכמת הממשלה כך שלבסוף היא פיטרה אותו מתפקיד הצ'יף בנובמבר 1952.[9] במטרה להגבילו ולהפחית את יכולת ההשפעה הציבורית שצבר, ממשלת דרום אפריקה פתחה בשורה של איסורים והחרמות, ומאז החרם הראשון בשנת 1953 הוא למעשה הוגבל עד סוף ימיו.

החרמות הראשונים שהופעלו נגדו מנעו ממנו לתת הנחיות בפעילות היומיומית של הקונגרס. הוא הורחק מפגישות ציבוריות וממרכזים גדולים בדרום אפריקה למשך שנתיים. בתום האיסור הראשון הוגש איסור נוסף שריתק אותו לרדיוס של עשרים ק"מ מביתו לעוד שנתיים נוספות. בדצמבר של שנת 1956 הוא נעצר באשמת בגידה ביחד עם עוד 156 אנשים נוספים, אך שוחרר לאחר זמן קצר בגלל חוסר ראיות. הוא נהנה מחופש יחסי בין שחרורו בסוף 1957 למאי 1958 כאשר בשנת 1958 נוסף איסור בן 5 שנים, המונע ממנו לפרסם ושוב הגביל אותו בתנועתו ל-15 ק"מ מביתו.[2]

על אף החרמות והאיסורים, דמותו של לוטולי לא נעלמה מתודעתו של הציבור. הוא נבחר מחדש לתפקיד נשיא הקונגרס הלאומי אפריקאי בשתי קדנציות בשנים 1955 ו-1958 והיה לסמל רב עוצמה עבור הארגון אשר נאבק לגייס תמיכה המונית, כתב הצהרות ונאומים אותם נאם בכנסים של הארגון.[1]

בשנת 1960, בעקבות הטבח בשארפוויל, הוביל לוטולי קריאת מחאה שבעקבותיה זומן לשימוע ממשלתי ביוהנסבורג. הוא הזדעזע עמוקות כאשר הפגנת תמיכה הידרדרה לאלימות קשה שבמהלכה נורו 72 אפריקאים שחורים ועוד 200 נפצעו, וכאות מחאה הוא שרף את פנקס המעבר שלו, שהיה הכרחי בממשלת אפרטהייד. זמן קצר לאחר מכן, בתאריך 30 במרץ לוטולי נעצר תחת הכרזת "מצב חירום" של ממשלת דרום אפריקה, בעקבותיה הגיעה סדרת פשיטות של המשטרה ומעצר של 18,000 אנשים. ארגון ה-ANC הוצא מחוץ לחוק ומנהיגיו נעצרו, לוטולי נמצא אשם, נקנס וקיבל עונש מעצר, אך בשל מצבו הבריאותי המתדרדר, הוא שוחרר ורותק לביתו בסטאנגר, נטאל.[2]

האיסורים הוסרו בדצמבר 1961, על מנת לאפשר ללוטולי ואשתו להשתתף בטקס פרס נובל לשלום באוסלו, נורווגיה. במאי 1964, יום לפני שנגמר האיסור השלישי, קיבל את האיסור הרביעי שהגביל אותו בתנועתו וריתק אותו לביתו שוב. יתר על כן, אנשים רבים הגיעו לביתו כדי לקבל את עצתו וחוכמתו, ביניהם היועץ המשפטי לממשלה של ארצות הברית, רוברט קנדי, שהגיע לביקור לא רשמי ב-1966.[6]

פרס נובל

לוטולי זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1960 וזאת על חלקו במאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה ועל מאמציו לחופש פוליטי, הפרס הוענק לו בטקס הרשמי שנערך באוסלו כשנה לאחר מכן, בשנת 1961.

למרות האיסורים שחלו עליו ולנוכח הלחץ הגובר ברמה הארצית והבינלאומית, ממשלת דרום אפריקה התירה ללוטולי ואשתו לנסוע למשך עשרה ימים כדי להשתתף בטקס הנובל בנורווגיה.[5]

לוטולי תיעב גזענות, אפרטהייד ועליונות לבנה, שהיו חלק מהאמונה הפוליטית והפילוסופיה של משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. באמצעות הנהגתו והיותו מודל לדוגמה, נלחם לוטולי כדי ליצור חברה צודקת, לא גזעית בדרום אפריקה, שבה יחברו יחד העם האפריקני וקבוצות גזעיות אחרות ביצירת דמוקרטיה, שבה צבע עורו של אדם אינו משפיע על מקומו בחיים הפוליטיים, הכלכליים והתרבותיים של המדינה.

תפיסות אלו הופיעו לאורך נאום קבלת הפרס בתאריך 10 בדצמבר 1961 באוסלו:

ישנה סגידה לכת עליונות הגזע ולעליונותו של הגזע הלבן באופן שסוגדים לאל. רק מעט מהאנשים הלבנים הצליחו להימנע מלהחזיק בתפיסות האלו. רבים מילדיהם לומדים להאמין כי האדם הלבן הוא ללא ספק עליון, יעיל, חכם וחרוץ; האדם השחור, באותה מידה, הוא ללא ספק נחות, עצלן, מטומטם, רע ומגושם. אין כל חדש בתפיסות הללו. כל חלק מאפריקה שהיה כפוף לכיבושו של האדם הלבן, בזמן זה או אחר, ובמסווה זה או אחר, סבל מתפיסה גזענית זו, עד לכדי התגשמותה בצורתה האכזרית של העבדות...

לוטולי ראה את הגזענות האלימה ואת האפליה הגזעית שעומדת בפני אנשים אפריקאים בדרום אפריקה, לא רק בלעדית ליבשת זו, אלא כתופעה כלל-עולמית המהווה חלק מהבעיות המאתגרות אשר עומדות בפני אפריקאים ביבשת.[10] בבחירתו של לוטולי לדון בסוגיה באופן זה הוא מדגיש שוועדת הנובל העלתה את סוגיית זכויות האדם על סדר היום, ולמעשה הצטרפה לתנועה הבינלאומית נגד האפרטהייד.[4]

בנאומו הוא מתייחס לכך:

עדיין ישנם אנשים בעולם כיום, הרואים בבעיית הגזע של דרום אפריקה כהתנגשות פשוטה בין שחור ללבן. ממשלתנו הציגה בקפידה את הדימוי הזה של הבעיה בפני העולם, יש לכך שתי השפעות. זה מבלבל בין הנושאים האמיתיים המונחים על כף המאזניים במשבר הגזע, זה העניק סוג מסוים של כוח לטענות הממשלה, כי בעיית הגזע היא עניין מקומי לדרום-אפריקה. זה למעשה, נוטה לצמצם את השטח שעליו יכול המקרה שלנו להיות מובן טוב יותר בעולם... מזווית אחרת, הפרס הזה לא יכול להיות רק עבורי לבד, לא רק לדרום אפריקה, אלא לאפריקה כולה! אפריקה כיום קרועה בצורה עמוקה בין סכסוכים ומוכה עוד יותר עם סכסוכים גזעיים. כמה מוזר הדבר שאדם מאפריקה צריך להיות כאן כדי לקבל פרס שניתן בעבור העשייה למען השלום והאחווה בין בני אדם.

לכן, לוטולי היה נחוש בדעתו שפרס נובל לשלום לא היה רק עבורו, אלא גם היה שייך לפעילים הדמוקרטים אזרחי אפריקה, שהובילו את החיפוש אחר רוח אנושית שעומדים מאחוריה עקרונות החופש, שוויון, שלום, ודמוקרטיה. זה כולל את הנכונות של אותם פעילים להבין את האנושות ואת המצב האנושי, וגם את המוכנות שלהם להשקיע את עצמם במאבק למען זכויות האדם והחברה באפריקה, למשך כל זמן שיידרש.[11]

שנה לאחר הטקס הרשמי באוסלו, לוטולי לא הורשה לנסוע לממלכה המאוחדת, כאשר הוא קיבל את מינויו כדוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת גלאזגו בסקוטלנד בשנת 1962, באותה שנה בה האוטוביוגרפיה הרשמית שלו ראתה אור.

ההכרה במעמדו של הצ'יף לוטולי כאייקון בינלאומי בנושא כבוד האדם גררה מבקרים רבים לביתו, ביניהם הגיע גם הסנטור האמריקני רוברט קנדי, במסגרת ביקור בלתי רשמי בשנת 1966.[4]

הוקרה

במהלך חייו ולאחר מותו, לוטולי זכה למגוון הוקרות והוענקו לו מעמדי כבוד בדרום אפריקה ומחוצה לה. האיחוד הלאומי של הסטודנטים בדרום אפריקה מינה אותו לנשיא של כבוד ותלמידי אוניברסיטת גלאזגו בחרו בו לרקטור שלהם. בנוסף, המועצה הפרוטסטנטית בניו יורק העניקה לו פרס כבוד.

בדרום אפריקה הוכרז פרס על שמו, שנחשב להוקרה הגבוהה ביותר שניתן לקבל על תרומה לנושאים של דמוקרטיה, זכויות אדם, צדק ושלום.[10]

על אף איסור הפרסום והניסיונות למנוע את הפצתה, האוטוביוגרפיה של לוטולי הופצה מחוץ לדרום אפריקה.[5]

חיים אישיים

באמצע שנות העשרים של המאה העשרים, בעודו מרצה במכללת אדמס פגש לוטולי את אשתו לעתיד, Nokukhanya Bhengu (משמעות שמה הוא "הבהירה" בשפת שבט ה"זולו"). כאשר היא הייתה סטודנטית להוראה. השניים נישאו בשנת 1927.[1] לוטולי ואשתו ביססו את ביתם בגרוטוויל, ונולדו להם שבעה ילדים – שלושה בנים וארבע בנות. הנישואים המאושרים עודדו את חיבתו לשירה, חוש הומור והיכולת להרגיע אנשים. אשתו היוותה גורם תומך גם מבחינה רגשית וגם מבחינה מנטלית בשלבי ההנהגה החברתית שלו וכן במהלך הקריירה הפוליטית המאתגרת שחווה ושכנעה אותו כי לנשים יש תפקיד מרכזי במאבק כנגד האפרטהייד.[4]

יתר על כן, גם המבנה המשפחתי של משפחת לוטולי לא היה מבנה פטריארכלי קונבנציונלי כפי ששרר במשפחות רבות. בנו התייחס לכך: "אבא מעולם הטיל עלינו את מעמדו כראש המשפחה. לכל אחד הייתה הזדמנות שווה לדבר, וניתן כבוד לכולם כך שאף אחד לא נחשב צעיר מידי בשביל להציג את דעתו".

וזאת אף על פי שהיחסים בינו לבין אשתו היו מורכבים. אשתו הייתה המפרנסת העיקרית והיא הייתה הולכת לישון מוקדם מידי ערב בעוד לוטולי היה מקדיש זמן לטיפול ודאגה לילדיו וכן לדיון על בעיותיהם בחיי היומיום בעת שסיימו להגיד תפילות ולשיר מזמורים.[12]

פטירתו ומורשתו

לוטולי נהרג בתאריך 21 ביולי 1967, בגיל 69, כתוצאה מפגיעת רכבת משא בעת שהלך על פסי הרכבת מעל נהר האומוטי ליד ביתו. ב-15 השנים שקדמו למותו, הוא סבל מיתר לחץ דם ועבר שבץ מוחי שהוגדר קל. במשך שמונה השנים האחרונות לחייו, הוגבל בתנועתו על ידי ממשלת דרום אפריקה ולכן לא התרחק מביתו.[9] כאיש מבוגר, נפגמה שמיעתו וראייתו ויש הטוענים שגם זה הוביל למותו שכן הוא לא שמע את הרכבת מתקרבת. חייו, עבודתו ותפיסותיו נשארו כמורשת בדרום אפריקה וביבשת אפריקה בכלל.[13]

ביתו של לוטולי בסטאנגר, נטאל אשר היה מקום מפגשם של האנשים שלחמו במאבק החופש של דרום אפריקה, הוכרז באוגוסט 2004 כמוזיאון. פתיחת המוזיאון הייתה חלק מהשלמת פרויקט מורשתו של אלברט לוטולי, שכללה השקת הרצאה שנתית, חשיפת פסל הברונזה של לוטולי בקוואדוקוזה וכן, הצבת האנדרטה בכנסיית גרואטוויל.[10]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלברט ג'ון לוטולי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Frederick W. Haberman, Albert Lutuli Biographical, The Nobel Prize, ‏1972
  2. ^ 1 2 3 Chief Albert John "Mvumbi" Luthuli, South African History online, ‏2011
  3. ^ 1 2 3 4 Albert Luthuli, The Lutuli story" An Autobiographical article", ANC, ‏1961
  4. ^ 1 2 3 4 5 Sifiso Mxolisi Ndlovu, On Nkosi Albert Luthuli Nobel Peace Prize Speech, Présence Africaine 185, 2012, עמ' 121–129
  5. ^ 1 2 3 The legacy of Albert Luthuli, Brand South Africa, ‏2017
  6. ^ 1 2 Alistair Boddy-Evans, Chief Albert Luthuli, .ThoughtCo, ‏2018
  7. ^ 1 2 Chief Albert John Mvumbi Luthuli timeline 1800 – 1967, South African History Online, ‏2017
  8. ^ 1 2 Mabogo P. More, Albert Luthuli, Steve Biko, and Nelson Mandela: The philosophical basis of their thought and practice, A companion to African philosophy, עמ' 207–215
  9. ^ 1 2 Raymond Suttner, The Road to Freedom is via the Cross’ ‘Just Means’ in Chief Albert Luthuli's Life, South African Historical Journal, 4 62, 2010, עמ' 693–715
  10. ^ 1 2 3 BIOGRAPHY, Luthuli Museum, ‏2018
  11. ^ Albert Lutuli Facts, The Nobel Prize, ‏2018
  12. ^ Frank N. Magill, The 20th Century Go-N: Dictionary of World Biography, New York: Routledge, 2014
  13. ^ [https://www.haaretz.co.il/0000017f-e528-df5f-a17f-fffe162b0000
        • אין כותרת ***], באתר הארץ, 23 ביולי 2003

Read other articles:

List of Puerto Rico locations by per capita income

This article is part of a series onIncome in theUnited States of America Topics Household Personal Affluence Social class Income inequality gender pay gap racial pay gap Lists by income States (by inequality) Counties (highest / lowest) Locations (lowest) Metropolitan statistical areas Urban areas ZIP Code Tabulation Areas Ethnic groups  United States portalvte This is a list of Puerto Rico locations by per capita income. In 2017, Puerto Rico had a per capita income of $12,081 ...

 

List of Boeing B-17 Flying Fortress operators

This transport-related list is incomplete; you can help by adding missing items. (October 2021) Military operators of the B-17 Civil operators of the B-17 Main article: Boeing B-17 Flying Fortress This list of Boeing B-17 Flying Fortress operators is a list of users who flew and operated the Boeing B-17. The B-17 was among the first mass-produced four-engined heavy bombers. A total of more than 12,000 were made, making its use as a heavy bomber second only to the B-24 Liberator. Though used ...

 

Miki Tikus

Miki TikusPenampilanperdanaSteamboat Willie (1928)PenciptaWalt DisneyUb IwerksDidesainolehWalt DisneyUb Iwerks (asli, desain 1928)Fred Moore (1938 desain ulang)Pengisi suaraWalt Disney (1928–1947, 1955–1962)Carl W. Stalling (1929)Jimmy MacDonald (1947–1978)Wayne Allwine (1977–2009)[1]Bret Iwan (2009–sekarang)Chris Diamantopoulos (2013–sekarang)Denis Setiano (Indonesia)(lihat pengisi suara)Dikembangkan olehLes ClarkFred MooreFloyd GottfredsonRomano ScarpaInformasiNama leng...

George I of Greece

King of Greece from 1863 to 1913 George IΓεώργιος Α΄Photograph of George I, c. 1912King of the HellenesReign30 March 1863 – 18 March 1913[a]Enthronement6 June 1863PredecessorOtto ISuccessorConstantine IPrime Ministers See list Dimitrios VoulgarisKonstantinos KanarisZinovios ValvisAlexandros KoumoundourosEpameinondas DeligeorgisDimitrios VoulgarisBenizelos RoufosAristeidis MoraitinisThrasyvoulos ZaimisCharilaos TrikoupisKonstantinos KanarisTheodoros DeligiannisDimitri...

 

Irish Independent

Irish daily newspaper Not to be confused with Irish independence, Independent Irish Party, or Independent politician (Ireland). This article needs to be updated. Please help update this article to reflect recent events or newly available information. (February 2020) Irish IndependentIrish Independent front page on 24 November 2005TypeDaily newspaperFormatCompactOwner(s)Mediahuis Ireland, a subsidiary of MediahuisEditorCormac BourkeFoundedJanuary 1905; 119 years ago (190...

 

1920 New Hampshire gubernatorial election

Election For related races, see 1920 United States gubernatorial elections. 1920 New Hampshire gubernatorial election ← 1918 November 2, 1920 1922 →   Nominee Albert O. Brown Charles E. Tilton Party Republican Democratic Popular vote 93,273 62,174 Percentage 59.59% 39.72% Governor before election John H. Bartlett Republican Elected Governor Albert O. Brown Republican Elections in New Hampshire Federal government Presidential elections 1788–89 1792 1796 1800 1...

Captodiame

Chemical compound CaptodiameClinical dataAHFS/Drugs.comInternational Drug NamesRoutes ofadministrationOralATC codeN05BB02 (WHO) Legal statusLegal status BR: Class C1 (Other controlled substances)[1] In general: ℞ (Prescription only) Pharmacokinetic dataExcretionRenalIdentifiers IUPAC name 2-[(4-butylsulfanylphenyl)-phenyl-methyl]sulfanyl-N,N-dimethylethanamine CAS Number486-17-9 YPubChem CID10240DrugBankDB09014 NChemSpider9823 YUNIIH93K9455DDK...

 

Athlītikos Syllogos Othellos Athīainou

Questa voce sull'argomento società calcistiche cipriote è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. A.S. Othellos AthīainouCalcio Segni distintivi Uniformi di gara Casa Trasferta Colori sociali Verde, bianco Dati societari Città Athīenou Nazione  Cipro Confederazione UEFA Federazione CFA Campionato A' Katīgoria Fondazione 1933 Presidente Vassilis Kafataris Allenatore Alexandros Garpozīs Stadio Stadio Othellos Athienou, Athienou(5.000 po...

 

Partito dei Comunisti Italiani

Partito dei Comunisti ItalianiPartito Comunista d'Italia LeaderArmando CossuttaOliviero DilibertoCesare Procaccini Presidentevedi sotto Segretariovedi sotto Coordinatorevedi sotto Stato Italia SedeVia Del Pozzetto, 122 - 00189 Roma AbbreviazionePdCI Fondazione11 ottobre 1998 (come Partito dei Comunisti Italiani)11 dicembre 2014 (come Partito Comunista d'Italia) Derivato daPartito della Rifondazione Comunista Dissoluzione26 giugno 2016 Confluito inPartito Comunista Italiano Ideo...

Ilmu ukur wilayah

Surveyor sedang melakukan pengukuran wilayah Kompas Brunton, sebuah alat yang umum digunakan para kartografer dan surveyor di seluruh dunia Ilmu ukur wilayah (Inggris: land surveying), ilmu ukur tanah, atau handasah adalah sebuah metode pengukuran titik-titik dengan memanfaatkan jarak dan sudut di antara setiap titik tersebut pada suatu wilayah dengan cermat. Berbagai titik tersebut biasanya adalah permukaan bumi dan digunakan untuk membuat sebuah peta, batas wilayah suatu lahan, lokasi k...

 

Contea di Smith (Texas)

Contea di SmithconteaContea di Smith – VedutaTribunale della contea, situato a Tyler LocalizzazioneStato Stati Uniti Stato federato Texas AmministrazioneCapoluogoTyler Data di istituzione1846 TerritorioCoordinatedel capoluogo32°22′48″N 95°16′12″W / 32.38°N 95.27°W32.38; -95.27 (Contea di Smith)Coordinate: 32°22′48″N 95°16′12″W / 32.38°N 95.27°W32.38; -95.27 (Contea di Smith) Superficie2 459 km² Abitanti209 714...

 

Hispania

Roman province (218 BC – 472 AD) For other uses, see Hispania (disambiguation). HispaniaHispānia (Latin) Ἱσπανία (Ancient Greek)218 BC–472Timeline of the Roman conquest of Hispania (220 BC–19 BC), with Roman provincial boundaries shownCapital Baetica: Corduba Ulterior: Emerita Augusta Citerior: Tarraco 40°13′N 4°21′W / 40.21°N 4.35°W / 40.21; -4.35Common languagesLatin, various Paleohispanic languagesReligion Traditional indige...

Béatrice Dalle

Béatrice DalleDalle, 1999LahirBéatrice Cabarrou19 Desember 1964 (umur 59)Brest, Brittany, PrancisPekerjaanAktrisTahun aktif1986–sekarangSuami/istriJean-François Dalle ​ ​(m. 1985; c. 1988)​ Guénaël Meziani ​ ​(m. 2005; c. 2014)​PasanganAlessandro Gassmann(19??–1998) Béatrice Dalle (née Cabarrou; lahir 19 Desember 1964)[1][2] adalah seorang pemeran perempuan asa...

 

Broadnose sevengill shark

Species of shark Broadnose sevengill shark Broadnose sevengill shark at Aquarium of the Bay Conservation status Vulnerable  (IUCN 3.1)[1] Scientific classification Domain: Eukaryota Kingdom: Animalia Phylum: Chordata Class: Chondrichthyes Subclass: Elasmobranchii Subdivision: Selachimorpha Order: Hexanchiformes Family: Hexanchidae Genus: Notorynchus Species: N. cepedianus Binomial name Notorynchus cepedianus(Péron, 1807) Range of the broadnose sevengill shark Synonyms Heptr...

 

Liuto

Disambiguazione – Se stai cercando la famiglia di strumenti musicali, vedi Liuti. Questa voce o sezione sull'argomento strumenti musicali non cita le fonti necessarie o quelle presenti sono insufficienti. Puoi migliorare questa voce aggiungendo citazioni da fonti attendibili secondo le linee guida sull'uso delle fonti. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. LiutoCopia di un liuto rinascimentaleInformazioni generaliOrigineMedio oriente InvenzioneAntichità Classificazione321...

China National Aero-Technology Import & Export Corporation

artikel ini tidak memiliki pranala ke artikel lain. Tidak ada alasan yang diberikan. Bantu kami untuk mengembangkannya dengan memberikan pranala ke artikel lain secukupnya. (Pelajari cara dan kapan saatnya untuk menghapus pesan templat ini) Berkas:CATIC-logo.png China National Aero-Technology Impor & Ekspor Corporation (menyingkat: CATIC) adalah sebuah perusahaan perdagangan terkemuka China, bisnis intinya adalah penerbangan, produk pertahanan, baik impor dan ekspor. Perusahaan ini melaya...

 

Religion in Dominica

Part of a series on theCulture of Dominica History Languages Cuisine Religion Music Sport Monuments World Heritage Sites Symbols Flag Coat of arms National anthem vte Religion in Dominica (2020)[1]   Catholic (61.4%)  Protestant (28.6%)  Unspecified beliefs or none (7.2%)  Rastafarian (1.3%)  Jehovah's Witness (1.2%)  Other Religions (0.3%) Churches in Roseau, Dominica The most common religion in Dominica is Christianity, wi...

 

Les Misérables (musical)

Musical based on Victor Hugo's novel of the same name Les Mis and Les Miz redirect here. For the novel, see Les Misérables. For other uses, see Les Misérables (disambiguation). Les MisérablesMusicClaude-Michel SchönbergLyricsHerbert Kretzmer Original textAlain BoublilJean-Marc Natel Book Alain Boublil Claude-Michel Schönberg BasisLes Misérablesby Victor HugoPremiere24 September 1980: Palais des Sports, ParisProductionsMultiple global productions since 1985AwardsTony Award for Best Music...

アイザック・バシェヴィス・シンガー

アイザック・バシェヴィス・シンガー 誕生 (1903-11-11) 1903年11月11日 ロシア帝国（現 ポーランド） ラジミン死没 1991年7月24日(1991-07-24)（87歳没） アメリカ合衆国フロリダ州マイアミ職業 作家言語 イディッシュ語民族 ポーランド系ユダヤ人市民権 アメリカ合衆国ジャンル 散文主な受賞歴 ノーベル文学賞(1978) ウィキポータル 文学テンプレートを表示 ノーベル賞受賞者 受...

 

Data model (GIS)

Design of geospatial data storage For broader coverage of this topic, see Data model. A geographic data model, geospatial data model, or simply data model in the context of geographic information systems, is a mathematical and digital structure for representing phenomena over the Earth. Generally, such data models represent various aspects of these phenomena by means of geographic data, including spatial locations, attributes, change over time, and identity. For example, the vector data model...