בשנת 1991 החל להתמחות בפרקליטות הפלילית והאזרחית במחוז תל אביב, ועבד בפרקליטות המדינה במחוז. בשנת 1997 עבר לפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי). בין היתר טיפל בתביעות הנזיקין של חברי המשלחת האוסטרלית שנפגעו באסון גשר המכבייה, במכלול תביעות ועתירות בנושא הקישון,[2] בתביעות בעניין אירועי אוקטובר 2000, תביעות ייצוגיות שונות ועוד. כן שימש חבר בוועדת ההיגוי ליישוב סכסוכים שהמדינה צד להם בדרך של גישור.
בשנת 2009 החל לשמש כפרקליט מחוז חיפה (אזרחי).[3] ב-2010 הוביל מהלך חסר תקדים, במסגרתו תתבע המדינה, אזרחית, נאשמים בתקיפת שוטרים.[4] בשנת 2015 העניקה נציבות שירות המדינה ללדרר את פרס המצוינות בניהול בדרג הבכיר.[5] ב-2016 נבחר בידי רדיו חיפה כאיש השנה בתחום המשפט ומניעת פשיעה.[6]
פרקליט מחוז צפון (אזרחי)
בפברואר 2018 החל לדרר לשמש כפרקליט מחוז צפון (אזרחי) בפרקליטות המדינה. מינויו לתפקיד השלים מהלך ארוך שנים של הקמת פרקליטות אזרחית חדשה במחוז צפון של הפרקליטות, כחלק ממהלך של הפרדה בין התחום הפלילי לאזרחי.[7] במסגרת תפקידו התריע בשנת 2017 בפני פרקליט המדינהשי ניצן והיועץ המשפטי לממשלהאביחי מנדלבליט, על חשש לשחיתות לכאורה מצד בכירים במשרדי ממשלה, לטובת מפעל חיפה כימיקלים.[8] ב-2019 ייצג את עמדת פרקליטות המדינה, לצד עמדת היועץ המשפטי לממשלה, בתביעה כנגד עיריית עפולה אשר ביקשה לסגור פארק עירוני "משיקולים זרים". בעקבות הדיון בבית המשפט חזרה בה העירייה.[9] מייצג את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעתירת מפלגת ש"ס בעניין המאבק על נחל האסי.[10]
בפברואר 2020 הביע לדרר תמיכה במועמדות דן אלדד לתפקיד ממלא מקום פרקליט המדינה,[15] ונמנה בין ארבעת בכירי הפרקליטות שנמנעו מלחתום על מכתב חבריהם אשר הביעו תמיכה ביועץ מנדלבליט, וביקרו את התנהלותו של אלדד.[16] ביולי 2020 ביקר שינויים מבניים שנערכים בפרקליטות, בהיעדר פרקליט מדינה קבוע.[17]
לאחר אסון הר מירון, במייל ששלח לפרקליטיו, טען כי סירב שנה קודם לכן ליטול את האחריות על ההסדר הזמני שנקבע במקום, אשר לדבריו מעיד כי המדינה השלימה עם המצב הקיים במקום, וכינה אותו "ישראבלוף".[18] בדצמבר 2021 טען בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא גיבה את הליך הפקעת מתחם הקבר מידיים פרטיות לידי המדינה.[19]
