אישטוואן מיהאי (במקור מֶרְקלֶר, בהונגרית: Mihály István; בודפשט, 28 ביוני 1892[1] – Bruck an der Leitha, אוסטריה התחתונה בסמוך לווינה, 23 בפברואר 1945) היה סופר, כותב תמלילי קברט, שירים, מחזות ותסריטים יהודי-הונגרי שנספה בשואת יהודי הונגריה.
קורות חיים
אישטוואן מרקל נולד במשפחה יהודית כבנם של סֶרֵן גליק ( קישקונמאישה, 1870 - ?), ושל איגנץ מרקלר ( האיוש, 1864 - בודפשט, 1892) שניהם נולדו בדרום המישור ההונגרי הגדול. בזמן נישואיהם, 1891, שניהם חיו כבר בעיר הבירה. אביו הפך לדוקטור לרפואה באותה שנה, אך במאי 1892 מת לפתע. אישטוואן נולד חודש לאחר מכן וגדל במשפחת אמו במשך אחת עשרה שנים. בשנת 1904 נישאה אמו לבן דודה יעקב גליק (1870–1957), שלמד משפטים וקיבל עבודה בעיר פקש (כסגן תובע עירוני?).[2]
לאחר שאישטוואן סיים את לימודיו באקדמיה למסחר ב-1909 הוא קיבל עבודה בבנק החיסכון של פקש. מנובמבר 1910 עד אפריל היה פקיד במשרד עורכי דין בווינה, ולאחר מכן הפך לעובד של "בנק האשראי" (Hitelbank) בבודפשט. בהשתדלות אמו נמנע מגיוס לצבא במלחמת העולם הראשונה.
מאמריו הראשונים (הידועים) פורסמו בעיתון המקומי בפקש ב-1912,[3] אך שמו כבר הופיע ב-1910 בחוברת תוכנית קברט של בודפשט.[4] הוא כתב בקלות ובמהירות. כבר ב-1919, ב"גלריה של מחברי קברט", נכתב עליו כי "אי אפשר אפילו לספור את מספר חרוזיו, שיריו וקטעי ההומור (הומורסקות) שלו." ב-1918 ויתר על עבודתו כפקיד בנק, אף על פי שכבר היה סגן קופאי ראשי, והפך למנהל אמנותי של הרויאל אורפאום. בשנת 1924 התחתן עם ולריה אולגה פיירמן (בודפשט, 1903 - ?).
הוא התחיל לעבוד עם סרטים באמצע שנות ה-20, אם כי באותה תקופה רק כמתרגם. הוא כתב כתוביות הונגריות לסרטים אילמים זרים. בין 1924 לבין 1929 כתב כתוביות לסרטים רבים, כולל סרטי צ'ארלי צ'פלין ובאסטר קיטון. בעת הזו כתב תסריטים לארבעה סרטים אילמים, שאת אחד מהם גם ביים (שבעת הצעיפים), אך הסרטים לא שרדו.[5] בסוף עידן הסרט האילם הוא כתב גם כמה מחזות.
ב-1930 נסע לברלין ועבד שם במפעל הסרטים של UFA; חזר לבודפשט עם משפחתו בסוף 1932. הוא עבד הרבה גם לאחר חזרתו הביתה: שירה, תמלילי שירים, בדיחות קברט ותסריטים לקולנוע, אבל בשתי שנות המשבר של הפקות הקולנוע המקומי, הוא נותר ללא כל שכר. באותה תקופה נמכרו חפצי המשפחה במכירה פומבית, בני הזוג נפרדו ולאחר מכן התגרשו ב-1937.
כשהחלה שוב הפקת סרטים, הוא שוב הרוויח הרבה כסף עם תסריטיו הרבים. החוק היהודי השני שחוקק בשנת 1939 לא איפשר ליהודי לעבוד בשמו. הוא הוטבל לנצרות בנובמבר 1939, כדי שיוכל לעבוד ולהתפרנס, אך זה לא שינה את המצב. הוא עדיין היה מועסק לעיתים קרובות, אבל יכול היה לעבוד רק כ"כושי" כפי שזה כונה (נוצרים השאילו לו את שמם תמורת חלק משכר הטירחה). לפי מחקר משנת 1973 על עבודתו במכון הקולנוע ההונגרי בין השנים 1942 לבין 1944 פורסמו תסריטי תחת שם המזכירה שהקלידה את כתבי היד שלו.[6]
חמישה ימים לאחר הפיכת מפלגת צלב החץ, ב-20 באוקטובר 1944 נצטוו כל הגברים היהודים בין הגילאים 16 עד 60 לעבוד בעבודת כפייה (רובם חפרו תעלות). אישטוואן מיהאי ובנו הגדול נלקחו גם הם, ולאחר מכן - על אף שהיה לו כתב חסות יחד עם אלפיים מחבריהם, הם הועלו לקרונות בתחנת הרכבת יוז'פווארוש ב-28 בנובמבר וגורשו לאוסטריה. הם הגיעו לברוק, קרוב לגבול. אישטוואן מיהאי כתב שם את שירו האחרון (Brucki álom) ומת שם כי גופו המוחלש לא עמד בתלאות.[7]
משפחתו
לזוג נולדו שני ילדים: פטר (1928) ואנדראש (1933). יחד עם שני בניה הצעירים התנצרה האם ב-1935. לאחר הגירושים היא עבדה כקוסמטיקאית בבודפשט, אך בקושי הצליחה להתפרנס. הוא הגיש בקשה היא ענתה למודעה ונסעה לאנגליה להיות משרתת בתחילת 1939. מאוחר יותר הועסקה בתעשיית האירוח.
בנו הגדול, פטר, נספה בשואה. חודש לאחר מות אביו, ב-29 במרץ 1945, מחנה ברוק אן דר ליתה פונה, האסירים שנותרו בחיים, כולל כנראה פטר, נלקחו למחנות הריכוז מאוטהאוזן וגונסקירכן, הוא לא חזר משם.
בנו הצעיר אנדראש שרד את המצור על בודפשט באחד מבתי הילדים של הכומר הלותרני גאבור סטהלו חסיד אומות העולם. אמו באה לקחת אותו ב-1946, ו"הבריחה" אותו מעבר לגבול ולקחה אותו איתה לאנגליה. שם, קרוב משפחתם הרחוק של בני הזוג מרקלר, הבמאי המפורסם אלכסנדר קורדה, סיפק להם תמיכה כספית מלאה (האם ניהלה את בית ההארחה של אולפן הקולנוע). שניהם קיבלו אזרחות בריטית ב-1949. אנדראש מרקלר בחר במקצוע של מומחה לספרים, לאחר מכן הפך לסופר וחזר לדת היהודית.[8]
אמו ואביו החורג של אישטוואן מיהאי שרדו את השואה.
יצירותיו (חלקי)
- יום הולדת שמח! ועוד בדיחות במה ; Vilmos Rácz, בודפשט, 1919 (ספריית תיאטרון ואופנה)
- הו מר צייזלר! בדיחות קברט ; תרבות, בודפשט, 1921 (ספרים מצחיקים)
- איבון (מחזה במערכה אחת, בודפשט, 1923)
- בלה, שהוא בן עשרים ושש (מחזה, בודפשט, 1929); בכורה: התיאטרון החדש, 1929. 12 בדצמבר (שחקו ראשי לאיוש גלרט)
- אתה לא מכיר את ורה? (קומדיה ב-3 מערכות, מחבר שותף אמיל בלשה, 1929); בכורה: תיאטרון השחקנים של בודפשט, 1929. 21 בדצמבר (בתיאטרון שנוהל על ידי דיולה קאבוש, הוא שיחק את התפקיד הראשי)
- איסטוואן מיהאי: זהב מעופף. סרט הרפתקאות ; מבוסס על המוטיבים של גסטון לרו וסרז' ובר; אֶלְבֶּרט ושות', בודפשט, 1933 (ספרי סרטים)
- זה תמיד הרגע הזה... מבחר מיצירותיו של איסטוואן מיהאי ; אסף ומיין אנדראש מרקלר; מהדורה פרטית, בודפשט, 1994
תִרגוּמו
- הכסף רודף אותך (אופרה ב-3 מערכות, על פי המחזה של רודולף אוסטררייכר ויוליוס הורסט). הופעה: תיאטרון בודפשט, 1923. 15 במאי
להיטיו המפורסמים ביותר
הלהיטים "ירוק עד" נוצרו כפסקול לסרטים הונגריים של שנות ה-30.
- איפשהו בחלומותי
- מי יודע אם אראה אותך שוב מחר
- תודה שאסגדת לי
- שיטים סגולים
- הרגע הזה הוא תמיד הרגע הכי יפה
- אני מתלהב ממך
- ובכן, מותק, להית...
- שארבוגארד, דומבובאר
- מאה משאלות מנגנות מוזיקה בלילה
- תאהבי אותי מעט
- אני יודע שיש לו
תסריטיו
- 1944 - מצ'יטה
- 1939 - חתונת טופריני
- 1938 - גיבור הכפכף (תסריט נכתב עבור דיולה קאבוש ששיחק את התפקיד הראשי)
- 1938 - יהלומים שחורים
- 1938 - ה-111 (מהרומן של ינה הלטאי)
- 1937 - קצבת משפחה
- 1937 - הבנות של היום
- 1937 - הצילו, ירשתי!
- 1936 - אני רוצה פנים ידידותיות
- 1936 - ההוסאר של המלכה
- 1934 - אמי
- 1934 - פרח החיטה
- 1934 - שיטה סגולה (מתוך הרומן מאת ארנה ספ)
- 1934 – הרומן של אידה (מתוך הרומן מאת גזה גרדוני, יחד עם אדוריאן שטלה)
- 1934 - הכל בשביל האישה!
- 1933 - דודה איזה
- 1933 - הבלטון יפסוק
- 1932 - זהב מעופף
לקריאה נוספת
- Merkler András (2007). És pereg a vásznon az ostoba film... Budapest. ISBN 978 963 06 2931 7.
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 604. o. Online elérés (לקסיקון יהודי הונגרי. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה)
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
- Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. Bp., Tarsoly Kiadó, 2001. (לקסיקון ההומור)
- Magyar filmlexikon. Szerk. Veress József. Bp., Magyar Nemzeti Filmarchivum, 2005. (לקסיקון הסרטים ההונגרי)
- Mudrák József - Deák Tamás: Magyar hangosfilm lexikon 1931-1944. Máriabesnyő-Gödöllő, Attraktor, 2006. (לקסיקון הסרט ההונגרי המדבר)
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub. (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994. (לקסיקון הונגרי ספרותי חדש)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
