הלטאי היה בנם הבכור של קארוי הרצל, סוחר בגדים ותבואה (1918), ושל יוספה רייך. כבר בגיל 14 פרסם את שיריו הראשונים. לאחר שעזב את לימודי המשפטים עבד כעיתונאי בעיתונים יומיים שונים, התגייס לצבא האוסטרו-הונגרי והפך לסגן במילואים בשנת 1892. התקופה שלאחר מכן התאפיינה בנסיעותיו הרבות: הוא חי בפריז, בלונדון, בווינה, בברלין, באיסטנבול. את שם משפחתו הרצל שינה להלטאי בשנת 1913.
באוגוסט 1903 נשא לאישה את ולריה האוס (הנס). נישואיהם פורקו ב 1917 ובמאי 1923 התחתן עם לילה גאַץ' (אילונה פרוליך), בתם של וילמוש פרוליך ופרידריקה קליין.
כמו גם על סופרים מפורסמים אחרים (פרנץ מולנר, למשל), חלו עליו החוקים נגד היהודים (החוק היהודי הראשון, השני והשלישי) שאסרו, בין היתר להעסיקו או להוציא את יצירותיו. הלטאי החליט להסתתר[1]. רק לקראת סוף חייו זכה בהכרה של ממש בהונגריה על עבודתו הספרותית. בשל תרגומיו הוענק לו אות לגיון הכבוד הצרפתי או המסדר הלאומי של לגיון הכבוד (בצרפתית: Ordre national de la Légion d'honneur), ובשנת 1957פרס קושוט .
שירים
1892 - Modern dalok (שירים מודרניים)
1894 - Kató (קאטו)
1913 - Fűzfasíp (משרוקית מעץ ערבה)
1947 - Elfelejtett versek (שירים שנשכחו)
1948 - Szabadság 1945. május 1. (חופש 1 במאי 1945).
נובלות
1900 - Lou (לו)
1910 - Írók, színésznők és más csirkefogók (סופרים, שחקניות ונבלים אחרים)
1910 - Scherzo (סקרצו)
1911 - Színes kövek (אבנים צבעוניות)
1914 - A Tündérlaki lányok (הנערות מבית הפיות)
1915 - Lim-lom
1927 - Papírkosár (סל הנייר)
1935 - Utazás enmagam körül (מסע מסביבי)
1939 - A gyilkos is ember (גם הרוצח הוא בן אדם)
1943 - Ismeretlen ismerősök (מכרים לא מוכרים)
1946 - Ötven elbeszélés (חמישים סיפורים).
רומנים
1897 - Hét sovány esztendő (שבע שנים רזות)
1911 - Az utolsó bohém (הבוהמי האחרון)
1913 - Family Hotel (מלון משפחתי)
1913 - VII. Emmánuel és kora (עמנואל השביעי ותקופתו)