אתנאוםהוצאה לאור (בהונגרית: Athenaeum Kiadó) הייתה אחת מהוצאות הספרים הגדולות בהונגריה. מאז היווסדה ב-1841 עד 1948, פרסמה את יצירותיהם של הסופרים והמשוררים החשובים ביותר באותה תקופה של למעלה ממאה שנים ובכך מילאה תפקיד מכריע בספרות ההונגרית. בשנים 1948 עד 1998 ההוצאה פעלה רק כבית דפוס, אך מאז 1998, במידה מוגבלת אמנם, היא עוסקת שוב בהוצאת ספרים.
האתנאום היא מילה לטינית וברומא העתיקה היה מוסד, בית-ספר (ludus) בו עסקו בלימוד אמנות, מוזיקה, מדע וספרות. האתנאום ברומא נוסד על ידי הקיסר אדריאנוס לקידום לימודי ספרות ומדע.
תולדות בית ההוצאה
העסק של גוסטב אמיך
אתנאום הוצאה לאור נולדה מחנות ספרים, שגוסטב אמיך פתח בפשט ב-1 בדצמבר1841. כמו רוב חנויות הספרים של אותה תקופה, החנות תפקדה גם כספריית השאלת ספרים והייתה גם בעלת אופי של סחר באמנות, אלא שבניגוד לבני דורו, אמיך העז לקבל על עצמו גם הוצאת ספרים (באותה תקופה עסקו בהוצאת ספרים בעיקר בעלי בתי הדפוס) ושנה לאחר פתיחת החנות יצא גם הספר הראשון בהוצאה עצמית שלה. מספר ההוצאות גדל בהדרגה ובהתמדה. במהלך מהפכת 1848 בהונגריה (מכונה בהונגריה מלחמת העצמאות) למשל, כבר פורסמו 32 יצירות, ואז ב-1850 אמיך קנה בית דפוס משלו והפך לאחד הראשונים בהונגריה שבבעלותו בית דפוס, הוצאת ספרים וחנות ספרים גם יחד.
הפרופיל העיקרי שלה היה פרסום יצירות ספרות יפה שנכתבו בשפה ההונגרית, במסגרתה הדגישה ההוצאה גם את הוצאתם לאור של סופרים בני התקופה. הם חיבקו סופרים ומשוררים צעירים רבים, ביניהם שנדור פטפי, שכרך שירה שלו בשם "פניני האהבה" ראה אור לראשונה אצלם ב-1845 ובכך הפך אמיך מאוחר יותר למוציא לאור הקבוע של יצירות פטפי. לפטפי היו לא רק יחסי עבודה, אלא גם יחסי ידידות עם גוסטב אמיך, שמו נקשר מאוחר יותר לזה של ההוצאה והפך לדמותה הסמלית שלה. לאחר מותו, ניהול ההוצאה לאור של יצירותיו התבצע על ידי אתנאום, זכויות ההוצאה הבלעדיות של יצירתו היו ברשות אתנאום במשך שלושים שנה לאחר מותו של פטפי.
מספר יצירות ספרותיות משמעותיות מ"תקופת הרפורמה" (תקופת הרפורמה נחשבת בהונגריה מ-1825 עד 1848. השם מתייחס לכוונה לחידוש ולמודרניזציה של החברה ההונגרית, שהייתה מאחור בהתפתחות בהשוואה למדינות המודל של מערב אירופה (בעיקר בריטניה וצרפת). יצירות הרפורמה פורסמו על ידי אמיך, ביניהן המחזה של אימרה מדאץ' : טרגדיית האדם, הרומן של יוז'ף אטווש : מזכיר הכפר, 44 מתוך הרומנים של מור יוקאי, כמו גם יצירותיהם של הברון ז'יגמונד קמני ושל יאנוש ויידה. בנוסף להוצאת ספרים, הוציאה ההוצאה גם עיתונים וכתבי עת. כך הוציאה לאור 25 עיתונים וכתבי עת, למשל את פשטי נפלו, את כתב העת של האקדמיה ההונגרית למדעים, את "המוזיאון ההונגרי החדש", את "המולדת" (A Hon), את "עתון הבירה" (Fővárosi Lapok) ואת העיתון ההיתולי "בולונד מיקשה" (Bolond Miska).
בשנות ה-60 של המאה ה-19, אמיך הפך לאחת ההוצאות לאור הגדולות ביותר בהונגריה והעסיק יותר ממאתיים עובדים בבית הדפוס שלו בלבד. הוא פרסם בסך הכל 663 יצירות, מתוכן 629 פורסמו בהונגרית. אחת הפעולות המשמעותיות של ההוצאה הייתה מהדורת הפקסימיליה של הכרוניקה המאויירת, שנעשתה בחיתוכי עץ מודפסים עם מכבש ידני. המהדורה זכתה במדליית זהב בתערוכה העולמית של פריז (1867). האקדמיה ההונגרית למדעים העניקה לאמיך את התואר "מדפיס אקדמי".
אתנאום הספרות והדפוס בע"מ
חדר האיסוף אתנאום - בסביבות 1920 בית הדפוס של גוסטב אמיך. בספרו של שאנדור פקטה: בית והתקדמות. היסטוריה מצוירת. מורה, בודפשט, 1974. 146 עמ'.
בתחילת המאה ה-20, האתנאום המשיך לפעול כחברת מניות בערבון מוגבל, והנשיא והאישיות המגדירה שלה משנת 1917 היה אנדור מיקלוש . ז'יגמונד מוריץ, פרנץ מולנר, לאיוש זילהי וינה הלטאי היו חברי מועצת המנהלים, אך רק להלטאי הייתה השפעה משמעותית בענייני ההוצאה. אנדור מיקלוש קנה את הוצאת הספרים בעיקר כאיש עסקים, הייתה לו פחות הבנה בספרות.
להוצאה היה קשר הדוק עם סופרי וכותבי כתב העת הספרותי החשוב ניוגט : כמעט לכל אחד מבני הדור הראשון היה ספר בהוצאת אתנאום והיא הפכה למוציא לאור הקבוע של החשובים שבהם. ז'יגמונד מוריץ, מיהאי בביץ' ופרידייש קארינתי חתמו על חוזה לכל החיים עם המו"ל. אתנאום פרסמה גם רומנים רבים של גיולה קרודי ומספריהם של מאת דז'ה קוסטולאניi, המשורר ארפאד טוט, וכן לרינץ סאבו, ומילאן פושט בין היתר. הטיפול במורשתו של אנדרה אדי ופרסום כל יצירותיו היה מיזם מוצלח במיוחד של אתינאום. בין שתי מלחמות העולם, אדי הפך לאופנתי עד כדי כך שחלק מספריו נמכרו במספר ייחודי של 20,000-15,000 עותקים. לפעילות הוצאת אתנאום קשורה קבוצת העיתונים אשט, גם בבעלותו של אנדור מיקלוש, שסיפקה הזדמנויות פרסום ועבודה קבועות לסופרים ומשוררים רבים בתחום ההשפעה של ההוצאה.
אחרי המלחמה
בתום מלחמת העולם השנייה, בית הדפוס אתנאום הוחזר במהירות לפעולה ולאחר שהצבא האדום השתמש בו למטרותיו לזמן קצר, הוא עבר לניהול של השמאל. מומחה דפוס לשעבר, שאנדור פלקו, הפך למנהל הכללי החדש. הבעלים הוותיקים ניסו להחזיר לעצמם את זכויות הבעלות שלהם: המנכ"ל לשעבר, שאנדור טרק, ואלמנתו של אנדור מיקלוש, פרידה גומבאסגי, תבעו גם הם את החברה, אך התביעות הללו נמשכו וההלאמה ב-1948 שמה להן קץ. מכאן ואילך חדל אתנאום להיות הוצאה לאור והמשיך לפעול כבית דפוס בלבד. שמו שונה ל-Athenaeum Nyomda Nemzeti Vállalat, ובמהלך ההלאמה אוחדו לתוכו 49 בתי דפוס קטנים יותר, ולאחר מכן החל ייצור בקנה מידה גדול בעזרת בית הדפוס. בין השאר הודפסו שם ספרי לימוד בכמות גדולה מאוד והופקו שם גם כ-60 כתבי עת, למשל כתב העת "לאישה" ו"חיים ומדע".
לגלות את הונגריה (סדרה המכילה סוציוגרפיות, המבוססת על הרעיון של ג'ורג' שארקזי. העבודה של Géza Féja בשם Viharsarok הוכנה לסדרה זו. רק יצירות בודדות הושלמו, כי המחבר נתבע לאחר פרסום Viharsarok, ובכך הפסיקה ההוצאה לפרסם כרכים נוספים. ללא קשר, השם תקוע בתודעה הציבורית, Viharsarok עדיין קיים היום כיחידת נופית) בשנת 1970, הסדרה התחילה שוב. היא פורסמה תחילה על ידי Szépirodalmi Könyvkiadó, מאוחר יותר פורסמה על ידי מו"לים אחרים. כיום היא פועלת כקרן.
בית האוצר של הספרות האירופית
ההיסטוריה של התרבות האירופית (שני האחרונים מיוחסים גם לג'ורג' שארקזי)
עבודות מדעיות
מיהאי טאנצ'יץ' : היסטוריה עולמית כללית לצעירים (1843)
מיהאי הורבאט : ההיסטוריה של הונגריה
גרגיי צוצור - יאנוש פוגראשי: מילון השפה ההונגרית (1862–1867)
פרנץ טולדי : ההיסטוריה של הספרות הלאומית ההונגרית (1851)
ציריל הורבאט : ההיסטוריה של הספרות ההונגרית הישנה (1899)
שאנדור אנדרדי : ספרות הונגרית של המאה שלנו בתמונות
המוציא לאור הוא XX. במחצית הראשונה של המאה ה-20, הוא עשה רבות כדי להבטיח שהסיפורת של אותה תקופה וסופרים ומשוררים שכבר נחשבו לקלאסיקה יופיעו בתרגומים מתוחכמים בהונגריה. יצירותיהם של תומאס מאן, איבסן, צ'כוב, אוסקר ויילד, טולסטוי, בין היתר, תורגמו ופורסמו.
_1861.jpg)
