אולדרידג' נולד בניו יורק לכומר דניאל ולוּרנה (Luranah) אולדרידג'. על פי אולדרידג', סבו מצד אביו היה ראש שבט נוצרי בעם הפולה (Fula) בסנגל[1]. בגיל 13 הוא למד בבית הספר האפריקאי החופשי בניו יורק. בילדותו נהג לצפות במחזות מן המרפסת של תיאטרון פארק, התיאטרון המוביל בניו יורק באותה עת.
חוויית המשחק הראשונה של אולדרידג' הייתה בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19, עם להקה הקשורה ל-African Grove, תיאטרון אפרו-אמריקאי. תפקידו הראשון היה רולה במחזה פיזרו. הוא המשיך ושיחק את רומיאו של שייקספיר ומאוחר יותר נעשה המלט מפורסם.
השחקן הבריטי והקומיקאי צ'ארלס מת'יוס, שפיתח סוג של הופעות יחיד בהן הוא שיחק מגוון של תפקידים, הגיע לארצות הברית במסע הופעות בשנים 1822–1823. אחרי שראה את השחקן האפרו-אמריקאי ג'יימס היולט הוא כתב קטע בשם "הטרגיקון האפריקאי" אותו שיחק עוד בהיותו בארצות הברית; קטע זה הפך לחלק מיצירה גדולה שנקראה "מסע לאמריקה" (A trip to America). מת'יוס היה מאוד פופולרי בלונדון ולכן רבים התוודעו ליצירתו החדשה אחרי שחזר ללונדון.
בתקופה זו, בשל אפליה גזעית קבועה ממנה סבלו שחקנים שחורים בארצות הברית, היגר אולדרידג' לאנגליה, שם עבד בתחילה כמלביש של השחקן הבריטי הנרי וולאק (Henry Wallack). על פי ההיסטוריון שיין וייט, שמעו האנגלים על התיאטרון האפריקאי ממת'יוס, ולכן קשר אולדרידג' את עצמו אליו[2]. ברנת לינדפורס (Bernth Lindfors) סיפר: "כשאולדרידג' התחיל להופיע על הבמה בתיאטרון רויאלטי (Royalty Theatre) הוא נקרא רק "ג'נטלמן צבעוני" (gentleman of color). אבל כשעבר לתיאטרון רויאל קובורג, פרסמו אותו במודעת ההצגה הראשונה כטרגיקון האמריקאי מניו יורק. מודעת ההצגה השנייה התייחסה אליו כ"טרגיקון האפריקאי". לכן כולם הלכו לתיאטרון כשהם מצפים לצחוק משום שהם חושבים שזה האדם אותו ראה מת'יוס בניו יורק". בהופעה שלו הוא השתמש בכישרון שלו כדי להפוך למה שהיה מצופה ממנו[3].
אולדרידג' ביצע סצנות מאותלו שהדהימו את הצופים. מבקר אחד כתב: "באותלו (אולדרידג') מגיש את הקטעים הקשים ביותר בדרגת דיוק שמפתיעה את הצופה"[4]. הוא התקדם בהדרגה לתפקידים גדולים יותר. ב-1825 קיבל תפקיד ראשי בתיאטרון קובורג בלונדון כאורונוקו במחזה "נקמתו של עבד", ואחריו בתפקיד גאמביה במחזה "העבד" ותפקיד קטן באותו של שייקספיר. הוא שיחק גם תפקידים מרכזיים במחזות כמו "רוח הרפאים בטירה" וכן תפקידים אחדים של דמויות של לבנים, כולל קפטן דירק האטראיק (Dirk Hatteraick) במחזה "ברטרם" מאת ר. ק. מאטורין, התפקיד הראשי בריצ'רד השלישי ושיילוק במחזה הסוחר מוונציה מאת שייקספיר.
מסעות הופעות וחיים מאוחרים
פורטרט של איירה אולדרידג' שצויר על ידי טאראס שבצ'נקו
ב-1831 הוא שיחק בהצלחה בדבלין, ובמספר מקומות בדרום אירלנד, שם הוא יצר סנסציה בעיירות הקטנות. כן הופיע בבאת' ובאדינבורו. השחקן אדמונד קין (Edmund Kean) שיבח את ביצועו באותלו. היו שביקרו אותו על שלקח לעצמו את החירות לשנות חלק מהטקסט, בעוד אחרים תקפו אותו בשל גזעו. משום שהיה אמריקאי שחור מתיאטרון אפריקאי קרא לו ה"טיימס" "רוסקיוס האפריקאי". אולדרידג' ניצל זאת לטובתו והרחיב את האזכורים האפריקאיים בביוגרפיה שלו שהופיעה במודעות על הצגות[3].
בשלב זה, ולאחר שהגיע לגיל המתאים, הוא גילם את התפקיד הראשי במחזה המלך ליר באנגליה, בפעם הראשונה. הוא קנה רכוש באנגליה, סייר שוב ברוסיה (1862) והגיש בקשה לאזרחות בריטית ב-1863.
נישואין ומשפחה
זמן קצר לאחר שהגיע לאנגליה, ב-1824, התחתן אולדרידג' עם מרגרט גיל (Margaret Gill), אישה אנגליה. נישואיהם ארכו 40 שנה, עד מותה ב-1864.
שנה אחרי מותה של מרגרט התחתן אולדרידג' עם המאהבת שלו, הרוזנת השוודית, כפי שכינתה את עצמה, אמנדה פון בראנדט. ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. כל ילדיו פנו לקריירות מוזיקליות.
אולדרידג' בילה את רוב שנות חייו האחרונות עם משפחתו ברוסיה ובאירופה, עם ביקורים קצרים באנגליה. הוא תכנן לחזור אחרי מלחמת האזרחים האמריקנית לארצות הברית, אבל נפטר באוגוסט 1867 בהיותו בלודז' שבפולין.
הוא נקבר בבית הקברות האוונגליסטי בלודז'. עברו 23 שנים עד שהוקמה לו מצבה ראויה. אגודת אמני הקולנוע והתיאטרון הפולנית מטפלת בקבר.
פורטרט של אולדרידג' מ-1826 מאת ג'יימס נורת'קוט, כשהוא לבוש לתפקיד אותלו, נמצא בגלריה לאמנות של מנצ'סטר. אולדרידג' הופיע במנצ'סטר פעמים רבות[5].
מורשת ופרסים
אולדרידג' זכה במספר פרסים מראשי מדינה וממשלות: מדליית זהב פרוסית לאמנות ומדעים מהמלך פרידריך השלישי, צלב הזהב של לאופולד מהצאר של רוסיה וצלב מלטה מברן[6].
אולדרידג' הוא האפרו-אמריקאי היחיד שיש על שמו טבלת ארד מבין 33 השחקנים שזכו בה בתיאטרון המלכותי השייקספירי בסטרטפורד אפון אייבון.
ב-2002 מנה ההיסטוריון והפילוסוף מולפי קיט אסאנט (Molefi Kete Asante) את איירה אולדרידג' בין 100 האפרו-אמריקאים הגדולים ביותר.
לקריאה נוספת
Ira Aldridge 1807-1867. The Great Shakespearean Tragedian on the Bicentennial Anniversary of His Birth, Krystyna Kujawinska Courtney and Maria Lukowska (eds). Frankfurt am Main: Peter Lang, 2009
Krystyna Kujawinska Courtney, Ira Aldridge (1807-1867) (Dzieje pierwszego czarnoskorego tragika szekspirowskiego), Krakow: Universitas, 2009
.jpg)
