הרעיון לסרט מתוארך לרעיון שג'אדג' הגה עוד בשנת 1996. ג'אדג' סיים את התסריט ל"3001" ב-2001, ושכתב את הסרט שנה לאחר מכן. הסרט משמש כסאטירה חברתית הנוגעת בנושאים הכוללים אנטי-אינטלקטואליזם, קפיטליזם, מסחריות(אנ'), תרבות הצריכה, קורפטוקרטיה והתפוצצות אוכלוסין. אולפני המאה ה-20 היססו לקדם את הסרט, סירבו להעניק לו הפצה נרחבת ולא הקרינו אותו למבקרים. ההחלטה לא לשווק את הסרט נתפסה כבלתי צפויה, בעקבות ההצלחה של "מהומה במשרד" (1999), והובילה לספקולציות. לדברי קרוז, התיאור הסאטירי לתאגידים בסרט הפך אותו ללא משתלם כלכלית, בעוד ג'אדג' ייחס את ההחלטה של אולפני המאה ה-20 להקרנות מבחן שליליות; ג'אדג' ציין שאולפני המאה ה-20 האמינו שהסרט יפתח מעמד פולחני בעקבות יציאת ה-DVD שלו, בדומה ל"מהומה במשרד".
הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-1 בספטמבר2006. מאז יציאתו ל-DVD, הסרט פיתח קהל מעריצים, למרות ביצועיו החלשים בקופות. הסרט זכה לביקורות בעיקר חיוביות ממבקרים, ששיבחו את הנושאים הקתרטיים שבו, אם כי הסרט ספג ביקורת על נושאי האיגניקה שלו.[4]
עלילת הסרט
הסרט נפתח בסצנה בה רואים את רב"ט ג'ו באורס, ספרן צבאי, מגויס לטובת ניסוי של צבא ארצות הברית. הוא נבחר לניסוי מאחר שהוא החייל הממוצע ביותר בצבא מבחינת כל המדדים: בריאות, כושר גופני, אבחנה פסיכולוגית ויכולתו השכלית. כמו כן, הוא נבחר לניסוי - הקפאת בני אדם - מאחר שהוא יתום ואין לו מכרים או חברים, ולכן היעלמותו לא תפגע באיש. לטובת הניסוי הצבא מגייס גם את ריטה, זונת רחוב אותה הצבא משחרר מן הסרסור האכזר שלה תמורת מחיקת תיקים פלילים וכסף. ג'ו מדבר עם ריטה לפני שהם נכנסים לתא ההקפאה, היא משקרת לו ואומרת לו שהיא ציירת ושהסרסור שלה "אפגרייד" (שדרוג) הוא החבר שלה.
השנים חולפות והחברה האמונה על הניסוי פושטת רגל, תאי ההקפאה של ג'ו וריטה נשכחים ומושלכים לרחוב. קריין מספר את קורות האנושות ב-500 השנים הבאות: זוגות משכילים ואמידים הביאו פחות ופחות ילדים לאורך השנים. מוצג זוג אקדמאים שדנים על כך שהם רוצים להביא ילד בשלב מתקדם יותר בחייהם. כאשר הזמן עובר האישה לא פוריה ולאחר מכן הגבר כבר לא פורה. הזוג לא מצליח להעמיד צאצאים, כאשר בתקופה זו זוג "אדומי צוואר" דרומיים מביאים לעולם יותר מ-20 ילדים. הזוג הפשוט והעממי בוגד עם בני זוג אחרים וכך מביאים לעולם שבט של מעל 100 ילדים. הקריין מספר שהתופעה נפוצה ברחבי העולם וכך למעשה האנושות עברה דבולוציה - נסיגה מבחינת גנטית של הגוף ובעיקר של מנת המשכל הממוצעת.
תא ההקפאה של ג'ו נופל מערמת זבל ענקית שהצטברה במשך תקופה ארוכה לתוך דירת מגורים. התא מתפרק וג'ו מתעורר מן התרדמת בה היה שרוי 500 שנים. בעל הדירה יושב על כורסה שהיא גם מושב אסלה ומצווה על ג'ו לצאת מהבית. הוא צופה בתוכנית קומית בטלוויזיה בה הדמות הראשית נופלת או מקבלת בעיטות ללא הרף באשכים וצוחק. ג'ו מבין שהוא הגיע לעתיד שכן הוא רואה מכוניות עתידיות, אך מנגד הכל מזוהם ומלוכלך. מערכות מחשב שונות לא עובדות או מקולקלות ואנשים לא יודעים כיצד לתקנם. הבניינים מטים ליפול, האוויר והמים מזוהמים, והאנשים גסים במראם, בלבושם ובדיבורם. אין חוקים ברורים לשפה האנגלית וכאשר ג'ו מדבר הוא נשמע מיושן ומתנשא כלפי אלה שמקשיבים לו. ג'ו מגיע למרפאה ולתדהמת הרופא שלו אין לו ברקוד על היד - ברקוד אותו כל אזרח מקבל מיד עם היוולדו. ג'ו נלקח בכוח למכונה המעניקה ברקוד אישי, הוא מדבר עם השוטר האמון עליו ואומר שהוא "לא בטוח" ברגע שבו רובוט הברקוד שואל אותו לשמו. הוא מתוייג בתור אזרח בשם "לא בטוח" ואין ביכולתו לשנות קביעה זו. לאחר מכן ג'ו מושלך לכלא על כך ש"התפרע" בבית החולים ועל כך שלא היה לו ברקוד. הוא יוצא ממאסר בקלות בכך שהוא אומר לשוטר שזה תאריך השחרור שלו ושהוא בטעות נעמד בתור הכניסה לכלא במקום בתור היציאה.
לפני שג'ו הושלך לכלא הוא עבר מבחן פסיכוטכני המתאים לרמה של ילד בן 8 עד 9 בן ימינו, שאר האסירים התקשו מאוד במבחן, אך לא ג'ו. לפי מבדק זה ג'ו מוכרז כ"אדם החכם ביותר בעולם" והוא מגויס לתפקיד מזכיר הפנים על ידי נשיא ארצות הברית "דווין קמצ'ו". לתדהמתו של ג'ו נשיא ארצות הברית הוא אלוף היאבקות וכוכב פורנו לשעבר היורה ללא הרף בנשק, מקלל וצועק ואחד מן השרים בממשלה הוא ילד שהגיע לתפקיד עקב זכייה בהגרלה. תפקידו הראשון של ג'ו הוא לגרום ליבולים במדינה לצמוח, שכן תאגיד בשם קוסקו החליט להשקות את כל היבולים במשקה האנרגיה שלו. ג'ו מציע להשקות את היבולים במים רגילים, כולם לועגים להחלטה שלו שכן הם "יודעים" שאלקטרוליטים טובים לצמחים והיבולים לא צומחים כי האדמה מורעלת לעומקה ממשקה האנרגיה.
הנשיא קמצ'ו זועם על ג'ו ומחליט לשלוח אותו לתוכנית שיקום. הוא מושלך לרכב קטן כאשר סלע ענק קשור לרגלו. לתוך הזירה נכנסים רכבי ענק הבאים למחוץ אותו. ג'ו מערים עליהם וגורם לרכבים הבהמיים להתנגש ולהתפוצץ, אז נכנס לזירה "ביף סוּפְּרִים" (בשר ענק) - כוכב היאבקות האוחז בלהביור ואמצעי לחימה נוספים. ג'ו נמלט על נפשו אך ריטה מצליחה לשכנע את הצלם להפנות את המצלמה לעבר יבולים שצמחו. ג'ו וריטה מנסים להימלט למכונת זמן אך מגלים שמדובר במתקן שעשועים כושל. הם משלימים עם גורלם שאין ביכולתם לחזור לעבר, ג'ו ממונה לנשיא ארצות הברית וריטה הופכת להיות אשתו. ילדיהם הופכים לילדים החכמים ביותר בעולם, בעוד שהנשיא קמצ'ו מביא לעולם תריסר ילדים מנשים שונות, אותם הקריין מתאר כילדים הטיפשים ביותר בעולם.
במהלך העבודה על הסרט ניתנו לו הכותרות "The United States of Uhh-merica" (ארצות הברית של אהה-מריקה) ו-"3001".[9] הצילומים התרחשו בשנת 2004 במספר תחנות באולפני אוסטין[10][11] ובערי טקסס: אוסטין, סן מרקוס, פלוגרוויל וראונד רוק.[12]הקרנות מבחן בסביבות מרץ 2005 הניבו דיווחים לא רשמיים על תגובות לא חיוביות מהקהל. לאחר כמה צילומים חוזרים בקיץ 2005, הקרנת מבחן שהתרחשה בבריטניה הניבה דיווח על רושם חיובי.[13]
הסרט לא הוקרן למבקרים.[18] היעדר מידע קונקרטי מהאולפנים הוביל לספקולציות שייתכן שחברת ההפצה ניסתה באופן אקטיבי למנוע מקהל גדול לצפות בסרט, תוך מילוי התחייבות חוזית להקרנה בקולנוע לפני הפצת DVD, לפי ראיין פירסון מאסושייטד פרס.[16] ספקולציה זו גררה ביקורת גלויה על חוסר התמיכה של האולפנים מטיים, Ain't It Cool News ואסקווייר.[19][20][21]
בשנת 2017, ג'אדג' אמר לניו יורק טיימס כי חוסר השיווק וההפצה של הסרט היה תוצאה של הקרנות מבחן שליליות.[22] הוא הוסיף כי האולפנים החליטו לאחר מכן לא לתת לסרט דחיפה שיווקית רצינית מכיוון שחברת ההפצה האמינה שהוא יפתח קהל חסידיםמפה לאוזן ותחזיר את התקציב שלו באמצעות מכירת קלטות ביתיות, כפי שהיה לסרט הקודם של ג'אדג', "מהומה במשרד".[22]
הכנסות
סך ההכנסות בקופות הסתכם ב-444,093 דולר בארצות הברית, כשהפצתה הנרחבת כללה 135 בתי קולנוע.[2]
ביקורות
למרות שהוא לא הוקרן מראש למבקרים, הסרט קיבל ביקורות חיוביות. באתר Rotten Tomatoes, לסרט ישנו הציון 71%, עם דירוג ממוצע של 6.4/10, על סמך 52 ביקורות.[23] ב-Metacritic, הסרט קיבל ציון של 66 מתוך 100, המבוסס על ביקורות של 12 מבקרים, מה שמציין "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[24]
מבקרת הלוס אנג'לס טיימס, קארינה צ'וקאנו, תיארה אותו כסאטירה "מדויקת".[25] בביקורת של אנטרטיינמנט ויקלי באורך 87 מילים בלבד,[16] ג'ושוע ריץ' ציין ש"מייק ג'אדג' מפציר בנו לחשוב על עתיד בו בריטני וקווין הם כמו אדם וחוה החדשים".[26] ניית׳ן רבין, מהעיתון המקווןThe A.V. Club, מצא את לוק וילסון כ"ליהוק מושלם... כהאדם הטיפוסי"; וכתב על הסרט "כמו כל כך הרבה [סרטי] מדע בדיוני עילאיים, הסרט משתמש בעתיד פנטסטי כדי להגיב על הווה... יש סיכוי טוב שהסרט הנבער באופן המתוחכם של ג'אדג' ייחשב בטעות בתור שימוש בסאטירה".[18]
במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות המפלגה הרפובליקנית בשנת 2016, שותף לכתיבת הסרט איתן כהן[30] ואחרים הביעו דעות לפיהן תחזיות הסרט מתגשמות כנכונות,[31][32][33][34] תחושה שחזרה על ידי הבמאי ג'אדג' במהלך הבחירות באותה שנה.[35] באותה תקופה ג'אדג' השווה גם את המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ - שנבחר מאוחר יותר לנשיא - לדמות הסרט של המתאבק המקצועי שהפך לנשיא קומצ'ו.[35] כשנשאל לגבי חיזוי העתיד, הוא התלוצץ: "אני לא נביא, אני שגיתי ב-490 שנה".[36]
נערכו השוואות בין הסרט לבין הנשיאות של טראמפ.[37][38][39] מאמר עבור Collider הצביע על הדרכים שבהן עמדותיו של טראמפ הובילו להחלטות הפוליטיות של הדמויות בסרט בתחומים כמו מדע, עסקים, בידור, סביבה, שירותי בריאות, אכיפת חוק ופוליטיקה.[40]ממים באינטרנט הולידו השוואות לטראמפ ולדמויות בסרט.[41][42][43]
.jpg)
