ב-1914 החלה לפרסם סיפורים לילדים בעיתון הילדים הראשון ביידיש, "גרינינקע ביימעלעך" (עצים ירקרקים), ובהמשך כתבה גם ביומון הווילנאי "ווילנער טאָג" ובעיתון המצויר לילדים "שִׁבֳּלִים" (שיבולים) שהופיע בוורשה בהוצאת "תרבות" בשנים 1922–23.
בשנת 1922 הופיע קובץ סיפוריה "דערציילונגען וועגן ווילדע מענטשן" (סיפורים על בני אדם פראיים).
בקיץ 1923 חלתה בשחפת ונסעה להתרפא בווינה, שם נפטרה ב-1924, כבת 35 במותה.
לכבוד יום השנה למותה, ב-1925, ראה אור הספרון "דער איַיז פּעריאָד" (תקופת הקרח) בעריכת אחיה, חייקל לונסקי, ובו יצירותיה ומאמרים על אודותיה מאת ש"ל ציטרון (ציטראָן), זלמן רייזן (רייזען) וגרשון פלודרמאכר (פלודערמאַכער).
