PROFILPELAJAR.COM

איבט רודי
Yvette Roudy
	צילום מ-2012
	צילום מ-2012
לידה	10 באפריל 1929 (בת 95); פסק, צרפת
שם לידה	Yvette Saldou
מדינה	צרפת
מפלגה	המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית
	1979–1981; (כשנתיים)
	1979–1981; (כשנתיים)
	1985–1986
	1985–1986
	מרץ 1989 – מרץ 2001; (כ־12 שנים)
	מרץ 1989 – מרץ 2001; (כ־12 שנים)
	אפריל 1986 – מאי 1988; (כשנתיים)
	אפריל 1986 – מאי 1988; (כשנתיים)
פרסים והוקרה
	קצינה בלגיון הכבוד (12 ביולי 2013); מפקדת במסדר ההצטיינות הלאומי (15 בנובמבר 2018) ;

איבט רודי (בצרפתית: Yvette Roudy ; נולדה ב-10 באפריל 1929) היא סופרת ופוליטיקאית צרפתייה אשר תמכה בזרם הפמיניסטי הצרפתי. היא הייתה חלק מהמפלגה הסוציאליסטית הצרפתית (1979-1981) שרה לזכויות נשים (1981-1986) וחברת פרלמנט.

ביוגרפיה

רודי נולדה בפסק שבצרפת. בגיל 17 היא התחילה לעבוד וללמוד לימודי ערב בהשפעת אביה. ב-1962 קמה "התנועה הפמיניסטית הדמוקרטית" שהייתה הראשונה מסוגה בצרפת אליה הצטרפה בהמשך איבט רודי. ב-1963 היא מתרגמת את הספר "הפמיניסטית המסתורית" אשר יצא לאור בארצות הברית באותה התקופה, הספר הזה הוא ביטוי של תחושותיה ושל מה שרצתה לעשות בהמשך חייה. ב-1965 הבינה כי עליה להתחיל את דרכה בפוליטיקה על מנת לעורר את השיח הציבורי הפמיניסטי.

ב-1979 מונתה איבט רודי לחברת הפרלמנט האירופי מטעם צרפת. ב-1981 היא נכנסת לממשלה כחלק ממפלגתו של פרנסואה מיטראן והקימה את אגודת הנשים העיתונאיות. ב-1982 היא מעורבת בחקיקת חוקים למען זכויות נשים לגבי הפלה ומנציחה גם את זכרם של קורבנות הלחימה באי שוויון מגדרי. למרות זאת, לא כל פועלה צלח וב-1983, החוק שחוקקה נגד סקסיזם כשל כישלון חרוץ ועורר ביקורת נוקבת וקשה מצד אלו המגנים על זכויות העיתונות.

ב-1989 נבחרה רודי לראש עיריית ליסיו. ב-1992, לאחר השתתפותה באספה אירופאית באתונה בנושא שוויון מגדרי, הקימה איבט רודי את "אגודת הנשים" שתפקידה לקדם את מעמד האישה בחברה. כמו כן הוציאה באותה שנה לאור את ספרה "ממה הם (גברים) מפחדים". ב-1996 החליטה איבט רודי לכנס אספה של מספר נשים ידועות, ביניהן שרות לשעבר, על מנת לעסוק במעמד האישה והציעה במעמד זה לחוקק חוק שמונע מנבחר ציבור שכבר נבחר להיבחר בשנית. היא סיימה את תפקידה כראש עיריית ליסיו בשנת 2001. ב-2007 הייתה איבט רודי האישה הראשונה שלקחה חלק במאבק הנשיאותי נגד סרקוזי לצד סגולן רויאל^[1].

ב-2017 חשבה להצביע לבנואה המון בבחירות של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית, אך שינתה את דעתה בעקבות אמירתו לגבי כיסוי הראש של המוסלמיות הצרפתיות. ^[2].

תפקידים

חברת הפרלמנט האירופי 1979 - 1981
שרה לזכויות נשים - 1985-1986
חברת המחוז השלישי של קלבדוס - 2 באפריל 1986 - 14 במאי 1988, 13 ביוני 1988 - 1 באפריל 1993, 1 ביוני 1997 - 18 ביוני 2002
ראש עיריית ליסיו - מרץ 1989 - מרץ 2001

תפקידים יצוגיים

קצינת לגיון הכבוד (14 ביולי 2013)^[3]

ספרים

"קדימה נשים - סיפור קטן על הקשר בין המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית לבין הדמויות הפמיניסטיות הבולטות בצרפת" (צרפתית), (2005).

"הנשים בשליטה" (צרפתית), (1982).

ממה הם (גברים) מפחדים?" (צרפתית), (1995).

"בגלל הנשים" (צרפתית), (1985).

"פרנקופוניה - מתרבות לפוליטיקה" (צרפתית), (1998).

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא איבט רודי בוויקישיתוף

רשימת השרות הצרפתיות (בצרפתית)
רשימת השרות בצרפת שעסקו בזכויות נשים (בצרפתית)
ארכיון פמיניזם (בצרפתית)
איבט רודי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

^ דניאל בן סימון, בסיבוב השני בצרפת: סרקוזי נגד רויאל, באתר הארץ, 23 באפריל 2007
^ דניאל בן סימון, BFMTV, בתאריך 27 בינואר 2017, איבט רודי לבנואה המון - "איבדת את הקול שלי" (צרפתית), [1] ‏
^ מדור אקטואליה של Le huffingtonpost, בתאריך 5 באוקטובר 2016, לגיון הכבוד (צרפתית), [2] ‏