אופני אבולוציה מהירים

אופני אבולוציה מהירים (באנגלית: Rapid modes of evolution) הוצעו על ידי כמה ביולוגים בולטים לאחר שצ'ארלס דרווין הציע את תאוריית האבולוציה על ידי ברירה טבעית. בספרו "מוצא המינים" (1859), הדגיש דרווין את האופי ההדרגתי של השתלשלות המינים זה מזה, וכתב:

אפשר לומר שהברירה הטבעית בוחנת מדי יום ושעה, בכל העולם, כל וריאציה, אפילו הקטנה ביותר; דוחה את זו שרעה, משמרת ומצרפת את כל הטוב; פועלת בשקט ובצנעה, בכל פעם ובכל מקום שמציעה ההזדמנות, בשיפור של כל ישות אורגנית ביחס לתנאי החיים האורגניים והאי-אורגניים שלה. איננו רואים דבר מהשינויים האיטיים הללו בהתקדמות, עד שיד הזמן סימנה את חילופי העידנים הארוכים, וכל כך לא מושלמת היא ראייתנו את העידנים הגאולוגיים שחלפו, עד שאנו רואים רק שצורות החיים שונות כעת מכפי שהיו בעבר. (1859)

אופני אבולוציה מהירים נצפים באבולוציה ניסויית.

ביולוגיה התפתחותית אבולוציונית

מחקר בביולוגיה התפתחותית זיהה מנגנונים דינמיים ופיזיקליים של מורפוגנזה של רקמות, שעשויים לעמוד בבסיס מעברים מורפולוגיים פתאומיים. כתוצאה מכך, התחשבות במנגנונים לא הדרגתיים של שינוי פילוגנטי נפוצה יותר ויותר בתחום הביולוגיה ההתפתחותית האבולוציונית, במיוחד במחקרים על מקור החידוש המורפולוגי. תיאור של מנגנונים כאלה קיים בכרך Origination of Organismal Form (אנ').

מנגנונים אפשריים

מנגנונים מוצעים לאבולוציה מהירה כוללים אבולוציה קוואנטית (Quantum evolution) (אנ'), שיווי משקל מקוטע וקפיצות.

ראו גם

לקריאה נוספת