אולריך יאספר זטצן

אולריך יאספר זטצן
Ulrich Jasper Seetzen
דיוקן של אולריך יאספר זטצן; מצוטינט מאת פרדריק כריסטיאן בירוואילר (Bierweiler) בעקבות ציורו של אברהרד כריסטיאן דונקר (Dunker)
דיוקן של אולריך יאספר זטצן; מצוטינט מאת פרדריק כריסטיאן בירוואילר (Bierweiler) בעקבות ציורו של אברהרד כריסטיאן דונקר (Dunker)
לידה 30 בינואר 1767
יפר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ספטמבר 1811 (בגיל 44)
תעז, תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ידיעת הטבע, אתנוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גטינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת מסעו של זטצן בארץ ישראל בפתח חיבורו מ-1810, "דוח קצר על הארצות הגובלות בכנרת, בירדן ובים המלח"

אולריך יאספר זֶטצןגרמנית: Ulrich Jasper Seetzen;‏ 30 בינואר 17671811) היה רופא, מזרחן, מדען ונוסע גרמני. נודע בזמנו כחוקר ארץ ישראל וחצי האי ערב ונחשב לאחד המזרחנים הגרמנים החשובים ביותר. לפי זאב וילנאי זֶטצן היה הראשון שהזכיר את שרידי הערים הנבטיות כורנוב ועבדת, ובכתביו יש "חומר רב לידיעת האזורים שבהם נדד".

קורות חייו

נולד ביֶפר (Jever) שבפריזיה (Anhalt-Zerbst; כיום בסקסוניה תחתית, גרמניה) בשנת 1767. סיים לימודי רפואה באוניברסיטת גטינגן, אולם התעניין במדעי הטבע (Natural History) ובטכנולוגיה. בתחומים אלו פרסם מספר מאמרים שזיכו אותו בהכרה מסוימת. ב-1802 קיבל משרה ממשלתית בעיר הולדתו יבר, אך הוא נטש משרה זו עוד באותה שנה, כאשר החליט לממש את אהבתו האמיתית ולצאת למסע מחקר גאוגרפי: לטורקיה, למזרח התיכון ולחצי האי ערב – מסע שנמשך מ-1802 ועד מותו בתימן בסוף שנת 1811. מכתביו האחרונים שהגיעו לאירופה נשלחו בנובמבר 1810 מעיר הנמל התימנית מוח'א. קורותיו בשנתו האחרונה אינן ברורות והמקורות חלוקים בעניין. כך גם נסיבות ומועד מותו. על פי חלק מהמקורות, הוא נרצח בתעז שבתימן, בספטמבר או אוקטובר 1811, בפקודת האימאם של צנעא.

כתביו היו מקור מרכזי לגאוגרף קרל ריטר בכתיבתו על ארץ ישראל.

מסעותיו

זטצן יצא למסעו הגדול ב-13 ביוני 1802. תחנתו הראשונה הייתה קונסטנטינופול, בה שהה כחצי שנה. משם המשיך לאיזמיר ולחלב. בחלב שהה כשנה וחצי מנובמבר 1803 ועד אפריל 1805. בתקופה זו למד ערבית והתוודע לאורח החיים הערבי. הוא סייר בארץ ישראל ובעבר הירדן, היה הראשון שידוע עליו כי הקיף את ים המלח. זטצן ציין כי יש מעבר יבשתי ליד הלשון וכי משני צידי הימה נמצאים "גלי אבנים" המסייעים לחוצים את ים המלח. הוא היה הראשון שצייר את מפת הימה ואיתר את מצדה.

המשיך לקהיר, שם שהה כשנתיים. ב-1809 הפליג ממצרים לג'דה וסייר במכה ומדינה במסווה של חג'. לאחר מכן, כנראה התאסלם והחליף את שמו לחג' מוסה (ייתכן שהתאסלם כבר בעת שהותו בחלב). הוא המשיך את מסעו לתימן וביקר במוח'א ובתעז.

כתבים

  • זכרונותיו ומכתביו שלא נכללו ביומנים הנ"ל נערכו על ידי הארכאולוג אכים ליכטנברגר (גר') ויצאו לאור ב-2002 בשם: "אולריך יאספר זֶטצן: בין נזירים ובדואים – מסעות בארץ ישראל ובארצות השכנות בשנים 1805–1807" (Ulrich Jasper Seetzen Unter Mönchen und Beduinen – Reisen in Palästina und angrenzenden Ländern 1805-1807) בהוצאת ארדמן (Erdmann), שטוטגרט ווינה (ISBN 3-522-60044-4)

לקריאה נוספת

  • יהושע בן-אריה, ארץ ישראל במאה הי"ט: גילויה מחדש, כרטא, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, 1970, עמ' 31–34
  • נתן שור, "אולריך יאספר זיטצן", בתוך: ספר הנוסעים לארץ ישראל במאה הי"ט, כתר הוצאה לאור, 1988, עמ' 56–57
  • נתן שור, "חקר אזור ים-המלח במאה ה-19", בתוך: מרדכי נאור (עורך): ים-המלח ומדבר יהודה, יד יצחק בן-צבי, 1990, עמ' 2–15
  • חיים גורן, 'לכו חיקרו את הארץ': המחקר הגרמני של ארץ ישראל במאה התשע-עשרה, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1999, עמ' 29–39
  • חיים גורן ויוסי אלון, "עמק החולה וסביבתו בראשית המאה ה־19 על פי דיווחו של אולריך יספר זטצן", בתוך: מחקרים חדשים של הגליל: ספר שני, איתי בחור - הוצאה לאור, 2016, עמ' 249–270
  • חיים גורן, פני ים המלח: המסעות לחקר המקום הנמוך בעולם, פרק שלישי: "אולריך יספר זטצן, חלוץ מחקר הימה והשקע במאה התשע-עשרה", איתי בחור - הוצאה לאור,, 2022, עמ' 60–64

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אולריך יאספר זטצן בוויקישיתוף

אולריך יספר זטצן (1767-1811), דף שער בספרייה הלאומית