לאחר הפיגוע בצומת אריאל בפברואר 2018 שבו נרצח איתמר בן גל, נעשה ניסיון נוסף להקים את אביתר על ידי תושבי יצהר ועוד תושבים מהסביבה שהצטרפו, אך פונה בידי כוחות גדולים של צה"ל, משטרה ומג"ב. שישה מבנים פורקו והוחרמו בידי הכוחות.
2021
עיקר הפרסום למאחז נוצר בעקבות הקמתו ב-2021, לאחר פיגוע הירי בצומת תפוח ב-2 במאי2021 בו נרצח יהודה גואטה, תלמיד ישיבת איתמר. בית המדרש באביתר נקרא "מעלות יהודה" על שמו.[9][10] בנוסף, בתחילת מאי צה"ל היה עסוק בחיפוש אחר המחבל שירה ביהודה גואטה ובהמשך היה עסוק במבצע שומר החומות, וכך נוצרה הזדמנות להקים את המאחז ללא מניעה מצידו.[11] במהלך החודש הובאו למקום כלים כבדים, הוקמו בו קרוונים רבים וחלקים ממבנים טרומיים, ובתוך חודש עמדו באביתר 40 מבנים עם תשתית, למגורי בודדים ומשפחות.[11][12] כמו כן הוקמו במקום בית כנסת, מעון יום לפעוטות, מדרשה תורנית לנשים ותלמוד תורה לילדים.
המועצה האזורית שומרון הציבה במקום קרוואנים ואף הוקמו מבני קבע ותשתיות מאבנים ומבטון.[13] במסגרת גיוס כספים למקום שערכו תנועות אמונים ונחלה נאספו 1.2 מיליון ש"ח לצורכי בנייה.[14] צה"ל הקצה חיילים שישמרו על יושבי המאחז[12]. ב-20 ביוני 2021 הגישה מועצה אזורית שומרון בקשה למנהל האזרחי לאשר תוכנית בניין עיר לאביתר.[15]
מחלקת המדינה של ארצות הברית גינתה ביוני 2021 את הקמת המאחז. דובר המחלקה ציין שהמאחז "אינו חוקי אפילו על פי החוק הישראלי."[16]
2023 ואילך
ניסיון נוסף להקמת המאחז נעשה ב-26 בפברואר 2023, לאחר פיגוע הירי הראשון בחווארה שבו נרצחו האחים יניב, אך המאחז פונה[17].
ב-2021 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל לבין תושבי המקום, לפיו המקום יועבר כעת לשליטת צה"ל, ובתמורה יאושרו מגורים לצוות הישיבה והתלמידים ובהמשך תתאפשר נוכחות אזרחית מלאה.[28][29] באוקטובר 2021 הודיע המנהל האזרחי כי כ-60 דונמים מהשטח הוגדרו כאדמות מדינה שניתן להקים עליהן יישוב חדש.[30] ב-2 בפברואר 2022, ביומו האחרון בתפקיד, אישר היועמ"שאביחי מנדלבליט כי ככל וניתן יהיה להכריז על "אדמות מדינה" במקום, לאחר מכן יחל תהליך של קידום תב"ע ליישוב חוקי.[31][32][33]
לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-37 בדצמבר 2022, סוכם עם מפלגות "הציונות הדתית" ו"עוצמה יהודית" כי הממשלה תאשר את הקמת היישוב אביתר תוך חודשיים. בעקבות הפיגוע בחווארה בפברואר 2023, מאות פעילי ימין עלו לאביתר בדרישה לאפשר נוכחות במקום[34][17]. למחרת עוצמה יהודית קיימה שם ישיבת סיעה, ופנתה לראש הממשלה להכשיר את המאחז.[35][36] במרץ 2023 חבר הכנסת צבי סוכות הקים לשכה באביתר, אך היא פורקה במהרה על ידי כוחות הביטחון.[37] באפריל 2023 התקיימה צעדה בהשתתפות עשרות חברי הכנסת בדרישה להסדיר את המאחז, כפי שסוכם עם ממשלת בנט.[38][39][40][41] במהלך הצעדה הפגינו נגדה תושבי הכפר ביתא הסמוך, ובתגובה ירו בהם כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות.[42]
מאז ההקמה המחודשת במאי ויולי 2021, מפגינים תושבי הכפר ביתא בכל יום שישי מול אביתר, וכוח צבאי הוצב במקום כדי לחצוץ בין הכפר לבין המאחז.[11] המפגינים הבעירו צמיגים וזרקו אבנים וזיקוקים,[47] ולפי דובר צה"ל סיכנו את חיי החיילים ששהו במקום.[48] במקביל תושבי הכפר לקיים "הטרדות ליליות" מול אביתר, שכללו גם הבערת צמיגים והרוח נשאה את העשן שגרם לזיהום אוויר באזור המאחז, יידוי מטעני צינור, והארה בפנסים רבי עוצמה ופנסי לייזר כדי לסנוור את תושבי המאחז.[49][50].
במחאות נגד אביתר נהרגו עד תחילת 2022 תשעה מתושבי הכפר ביתא[51]: ב־28 במאי נהרג זכריה חמאייל, ב־11 ביוני נהרג מוחמד חמאייל, ב-14 ביוני נהרג פלסטיני שהגיע לאזור במכוניתו כדי לפנות פצועים. לפי עדות פלסטינים, הוא נורה ממרחק של כ-200 מטר. ב-16 ביוני נורה פלסטיני נוסף, שלפי דובר צה"ל השליך חפץ חשוד שהתפוצץ לעבר חייל.[52][11]
בליל 26 ביולי 2021 השליכו פלסטינים בקבוק תבערה שגרם נזק לשני מבנים במאחז.[53]
בליל 27 ביולי 2021 ירה כוח של צה"ל בשרברב פלסטיני בן ארבעים. לפי צה"ל האיש הלך במהירות לכיוון הכוח כשבידו חפץ החשוד כמוט ברזל. לדברי החיילים הם ירו באוויר והאיש לא עצר. לדברי הפלסטינים הוא שב הביתה עם כלי מלאכתו כשנורה.[54]
ב-6 באוגוסט נהרג עימאד דוויכאת מירי בחזהו במהלך מחאת תושבי ביתא נגד המאחז שכללה הפרות סדר וידויי אבנים.[55] ב-24 בספטמבר ירו חיילי צה"ל למוות במוחמד חביסה במהלך עימותים עם חיילים באזור במהלך ההפגנה השבועית נגד אביתר.[56]
ב-6 בספטמבר 2024 נורתה למוות מאש צה"ל פעילת זכויות אדם אמריקאית בעת שהשתתפה בהפגנה.[57]
בעקבות צו תיחום שהוציא אלוף פיקוד מרכזתמיר ידעי ב-6 ביוני 2021, נאסרה הכנסת חומרי בנייה למאחז ומחסום משטרתי הוצב בכניסה לו.[58]
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הורה להקפיא את פינוי המקום עד השבעת ממשלת ישראל השלושים ושש.[59] בהמשך, טען במכתב ששלח לשר הביטחוןבני גנץ, כי צו תיחום לאדמות סקר, שעליהן הוקם אביתר, שניתן בידי מפקד צבאי ללא אישור ראש ממשלה – אינו תקף.[60] בתגובה טען גנץ כי אין הוראה בדין המחייבת הסכמת ראש הממשלה להוצאת צו תיחום.[61] צו התיחום הורה על פינוי היישוב לאחר כשבוע, ב-13 ביוני, אולם בהמשך הקפיא גנץ את הריסת המאחז למשך שבוע נוסף.[10]
ההשגה על הצו
אנשי המאחז הגישו ערר על צו התיחום בנימוקים פרוצדוראליים ומהותיים, בהם חשיבותו האסטרטגית של השטח לכוחות הישראליים בשל מקומו, בהיותו שוכן במיקום החולש על כביש חוצה שומרון, ומהווה נקודת אחיזה ישראלית כמעט יחידה המחברת בין מרכז הארץ לבקעת הירדן.[62]
מפקד פיקוד המרכז דחה את ההשגה. התשובה שניתנה בשמו כללה נימוקים לדחייה על הסף של ההשגה, משום ש"לא צורפו האסמכתאות והמסמכים הנדרשים", וגם דחייה תוך התייחסות לגופה של ההשגה, בנימוק שהמאחז אוכלס "בניגוד מוחלט לדין וללא כל הסדרה קניינית או תכנונית" ו"מחייב הקצאת כוחות רבים שמוסטים ממשימות מבצעיות אחרות".[50]
עתירות פלסטינים
פלסטינים מהכפרים באזור אביתר, הטוענים לבעלותם על השטחים שבהם הוקם המאחז, עתרו לבג"ץ ב-8 ביולי 2021, בדרישה לבטל את ההסכם שנחתם בין המדינה למתנחלי אביתר, לפנות את המבנים שהוקמו במאחז ולבטל את צו התפיסה הצבאי שהוחל על האזור.[63] העתירה נדחתה פה אחד ב-15 באוגוסט.[64]
באוגוסט 2021 פרסם משרד החוץ הפלסטיני הודעה בה הזהיר את הקהילה הבינלאומית מפני ההשלכות של קיום המאחז על האפשרות ליישום פתרון שתי המדינות והסיכוי להקים מדינה פלסטינית בת קיימא. בנוסף הגישו הפלסטינים תביעה לבית הדין הבינלאומי בהאג נגד קיומו של המאחז.[65]