א' בניסן הוא היום הראשון בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הראשון בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. א' בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני, רביעי ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

ראש חודש ניסן שימש בתקופת התנ"ך ובתקופת התלמוד, כראש השנה למלכים, ובו התחילו למנות את שנות מלכי יהודה. פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' ניסן היא פרשת ויקרא, אם בר המצווה בשנה פשוטה. אם בר המצווה בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה היא לרוב פרשת תזריע, אך אם בר המצווה בשנה מעוברת המתחילה ביום חמישי, הפרשה היא פרשת מצורע.

• ראש השנה למלכים ולרגלים.
• יום קורבן עצים של בני ארח בן יהודה.
• מתחיל יום טוב במגילת תענית על ניצחון הפרושים בוויכוח על הבאת קורבן התמיד מכספי יחיד.
• בא' בניסן קנו את קרבנות הציבור בבית המקדש מהכסף החדש של תרומת הלשכה שנלקחה ממחצית השקל.
• גורן למעשר בהמה, לדעת רבי אלעזר בן שמוע ורבי שמעון בר יוחאי.
• מיום זה ועד לסוף החודש ניתן לברך את ברכת האילנות.
• במדינת ישראל מתקיים ביום זה מדי שנה טקס האזכרה הממלכתי המשותף לנשיאי ישראל ולראשי ממשלותיה שהלכו לעולמם.

• לדעת רבי יהושע בן חנניה^[1] - חרבו המים מעל הארץ, לאחר המבול
• לפי ספר היובלים - שכרות נח.
• ב'תמ"ח – משה רבנו מצטווה להכין שה לצורך קרבן פסח.
• ב'תמ"ט – על פי הדעה המקובלת, היום השמיני של חנוכת המשכן היה בא' בניסן, ובשנים עשר הימים ממנו עד י"ב בניסן הקריבו נשיאי שנים עשר השבטים קורבנות, נשיא ליום. ביום זה הקריב נחשון בן עמינדב נשיא שבט יהודה. זכר לכך, נוהגים רבים לקרוא בכל יום את הפסוקים המתארים את קרבן הנשיא שהקריב באותו יום. על פי התלמוד^[2] יום זה - א' בניסן (ב' תמ"ט) נטל 10 עטרות - ראשון למעשה בראשית, ראשון לנשיאים, ראשון לכהונה, ראשון לעבודה, ראשון לירידת האש, ראשון לאכילת קדשים, ראשון לשכון שכינה, ראשון לברך את ישראל, ראשון לאיסור הבמות, ראשון לחדשים^[3].
• ה'ק"ט – טבח ארפורט: בחלק מגזרות ק"ט בימי המוות השחור, נטבחו כ-3000 מיהודי ארפורט שבגרמניה, והנותרים גורשו מן העיר
• ה'ת"ש – מלחמת העולם השנייה: גרמניה הנאצית פולשת לדנמרק ולנורווגיה

• ב'מ"ח – יצחק אבינו, האב השני ביהדות, חי בתקופת האבות (על פי מדרש תנחומא הישן, בסוף פרשת פקודי)
• ה'תע"ח – רבי דוד פארדו
• ה'תקל"ב – רבי נחמן מברסלב, מייסד חסידות ברסלב (נפטר ה'תקע"א)
• ה'תקע"ו – משה שטיינשניידר (רמש"ש), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב (נפטר ה'תרס"ז)
• ה'תר"ד – יעקב שכביץ, מאנשי העלייה הראשונה ומראשוני גדרה. (נפטר בט"ו בטבת ה'תרצ"ג)
• ה'תרע"ב – הרב משה דב וולנר, רבה הראשון של אשקלון (נפטר בה'תשס"ז)
• ה'תרפ"א – יצחק נבון, הנשיא החמישי של מדינת ישראל
• ה'תרפ"ג – אליעזר קשאני, מעולי הגרדום (נפטר ה'תש"ז)
• ה'תר"ע – הרב אלישיב, גדול הדור של הציבור החרדי, פוסק הלכה (נפטר ה'תשע"ב)
• ה'תרצ"ז – הרב צפניה דרורי, רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת קריית שמונה
• ה'תש"ה – דני יתום, אלוף בצה"ל, ראש המוסד ופוליטיקאי ישראלי
• ה'תרפ"ו – הרב חיים שאול גריינימן, תלמיד החזון איש ומגדולי הדור של הציבור החרדי (נפטר ה'תשע"ה)
• ה'תשי"ט – חני נחמיאס, שחקנית ובדרנית ישראלית
• ה'תש"ל – ניר אורבך, חבר הכנסת ישראלי
• ה'תשנ"ט – שחר טבוך, שחקן, זמר ומנחה ישראלי

• ב'תמ"ט – נדב ואביהוא בני אהרון מתו בהקריבם אש זרה באוהל מועד.
• ה'מ"א – רבי ברוך בן מאיר, מחכמי וורמייזא ואביו של מהר"ם מרוטנבורג.
• ה'תקס"ו – רבי שמואל הלוי קעלין, פוסק וראש ישיבה בבוסקוביץ, בעל 'מחצית השקל'. (נולד בה'תפ"ד)
• ה'תקס"ט – חיה'לה קאולה, אשת עסקים ונדבנית יהודיה גרמנית, סוכנת החצר של דוכסות וירטמברג ומראשי הקהילה היהודית בהכינגן. (נולדה בה'תצ"ט)
• ה'תשס"ט – הרב אליהו שווי, ראש ישיבת פילדלפיה ונשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית.

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: א' בניסן במקורות

• כ"ט באדר – ב' בניסן
• ניסן