הבמאי ג'וזף קוסינסקי והמפקח המוזיקלי ג'ייסון בנטלי פנו לדאפט פאנק וביקשו שהצמד ילחין את פסקול הסרט.[1] כשנשאל מדוע הוא רצה לעבוד עם הצמד, השיב קוסינסקי: "איך יכולת לא ללכת לפחות לחבר'ה האלה?". המפיקים ניסו בתחילה להגיע לדאפט פאנק ב-2007, אך הצמד לא היה זמין עקב סיבוב ההופעות שלהם Alive 2007.[2]תומא בנגלטר הפיק בעבר את פסקול סרטו של גספר נואה משנת 2002, בלתי הפיך. נואה ביקש מבנגלטר להלחין את פסקול הסרט Enter the Void, אך בנגלטר עבד על טרון: המורשת באותה תקופה ובמקום זה שימש כבמאי אפקטים קוליים.[3]
הפסקול של הסרט כולל תזמורת בת 85 נגנים, שהוקלטה באולפני AIR Lyndhurst בלונדון.[4] קוסינסקי הצהיר כי הפרטיטורה נועדה להיות תערובת של מוזיקה תזמורתית ואלקטרונית. הפסקול של דאפט פאנק עובד ותוזמר על ידי ג'וזף טרפאנזה, שהצהיר שהוא מעריץ של דאפט פאנק כצמד וכאמני סולו. הלהקה שיתפה איתו פעולה במשך שנתיים בפרטיטורה, משלב טרום ההפקה ועד להשלמתו. על התזמורת ניצח גאווין גרינאווי. טרפאנזה ציין את שיתוף הפעולה בין הז'אנרים השונים כדי לעבוד היטב בסופו של דבר, בדבריו:
זה נראה מסובך בסופו של יום, אבל זה למעשה די פשוט. הייתי נעול בחדר עם רובוטים במשך כמעט שנתיים וזו הייתה פשוט הרבה עבודה קשה. פשוט עבדנו יחד לאורך כל התהליך ואף פעם לא היה שלב שבו התזמורת לא הייתה בראש שלהם והאלקטרוניקה לא הייתה בראש שלי. זה היה תרגום מתמשך בין שני העולמות, ואני מקווה שהרכבנו משהו שיהיה משהו שונה בגלל זה.[5]
בראיון בנוגע לפסקול, ציין גי-מנואל דה הומם-קריסטו כי "סינת'ים הם רמה נמוכה מאוד של בינה מלאכותית, בעוד שיש לך סטרדיוואריוס שיחיה אלף שנים. ידענו מההתחלה שאין סיכוי שנעשה את הפסקול של הסרט הזה עם שני סינתיסייזרים ומכונת תופים".[2] דאפט פאנק ציטטו את ונדי קרלוס, מלחין הסרט המקורי של טרון, כמו גם את מקס שטיינר, ברנרד הרמן, ג'ון קרפנטר, ואנגליס, פיליפ גלאס ומוריס ז'אר כהשראה לפסקול.[6][7] דה הומם-קריסטו גם הצהיר כי טרון השפיע עליו מאוד כילד. "אולי ראיתי אותו רק פעמיים או שלוש בכל חיי, אבל התחושה שלו חזקה גם עכשיו, שאני חושב שהחותם של הסרט הראשון לא יימחק על ידי הסרט החדש. יש בו איכות חזונית אמיתית".[7] בנגלטר אמר שהוא חיבר נושאים הרואיים עבור הגיבורים, בעוד שדה הומם-קריסטו כתב את הרמזים המוזיקליים האפלים יותר.[8] דה הומם-קריסטו הגיע למסקנה שטרון: המורשת "נחתך למוזיקה. בדרך כלל מלחינים מגיעים בסוף כשהכל גמור".
קידום מסחרי
הטריילר התיאטרלי הראשון של טרון: המורשת הציג את השיר "The Game Has Changed". טריילר של "מצגת מיוחדת" בהשתתפות דאפט פאנק והשיר שלהם "Derezzed" שוחרר באינטרנט ב-26 באוקטובר 2010. הקליפ הרשמי לשיר "Derezzed" יצא לרשת ב-7 בדצמבר 2010.[9] הקליפ מציג את דאפט פאנק משחק ארקייד ישן בארקייד של פלין, והופעה של חברת צוות השחקנים, אוליביה ויילד. הקליפ נכלל מאוחר יותר כבונוס במהדורות ה-DVD וה-Blu-ray של הסרט.
מהדורת הדלוקס של האלבום הייתה זמינה באתר הפסקול הרשמי הכולל פוסטר של דאפט פאנק כפי שהם מופיעים בסרט.[10] באזורים מחוץ לארצות הברית, מהדורה מיוחדת בת שני דיסקים הכוללת את רצועות הבונוס "ENCOM Part I", "ENCOM Part II", "Round One", "Castor" ו-"Reflections" הייתה זמינה לזמן מוגבל. כבונוס בהזמנה מוקדמת עבור האלבום בחנות של iTunes, השיר "Derezzed" שוחרר כסינגל ב-8 בדצמבר 2010. גרסת האלבום ב-iTunes כוללת שתי רצועות בונוס: "Father and Son" ו-"Outlands, Pt. II".[11] גרסת הורדת של אמזון כוללת את רצועת הבונוס "Sea of Simulation". גרסת האלבום בחנות של Ovi כוללת את רצועת הבונוס "Sunrise Prelude". המהדורה המלאה כוללת את כל רצועות הבונוס בנוסף לרצועות המהדורה הרגילה.
באתר Metacritic, המקצה דירוג ציון תקן מתוך 100 לביקורות ממבקרי המיינסטרים, נתן לפסקול ציון ממוצע של 71, בהתבסס על 27 ביקורות, המציין "ביקורות חיוביות בדרך כלל".[12] ביקורת ב-Allmusic העירה על השילוב של מוזיקה אלקטרונית ותזמורתית, וציינה במיוחד כי בשיר "The Son of Flynn" "הארפג'ו והמיתרים כל כך צמודים שהם מסיימים את המשפטים של זה וזה".[13]The A.V. Club צפה ב"חלום הסינרגטי" של הפרסונות הרובוטיות של דאפט פאנק עם אסתטיקת המדע הבדיוני של הסרט, וציין עוד כי האלבום "אינו ניסוי פורץ דרך או ערך מכריע בקטלוג של הצמד, אך הוא בן לוויה ממומש היטב ומשלים מבחינה טונאלית" לסרט.[14] באופן דומה, ביקורת של Clash העירה: "כאלבום עצמאי, מה שגי-מנואל דה הומם-קריסטו ותומא בנגלטר יצרו לא ישביע את ראשי הדיסקו הזועקים לעוד חומרים של מועדונים, אבל כפסקול מוצלח הוא יכול רק להפוך סרט אגדי לעוד יותר מוערך".[15]
פיצ'פורק אמרו כי הפסקול הוא המשך העניין הגובר של דאפט פאנק בהשלמת מוזיקה עם דימויים חזותיים, וציינו את סיבוב ההופעות הקודם של הצמד, Alive 2007, ואת הסרט אינטרסטלה 5555 כדוגמאות.[16] ביקורות ב-Spin הצביעו גם על ההיסטוריה של דאפט פאנק עם יוצרי סרטים בקליפים המוקדמים ביותר של הצמד ו"שגי-מנואל דה הומם-קריסטו ותומא בנגלטר של דאפט פאנק ילחינו את טרון: המורשת נראה מיועד".
כריסטיאן קלמנסן מ-Filmtracks.com דיבר בהערכה רבה על הפרטיטורה, והעניק למוזיקה 4 מתוך 5 כוכבים וכינה אותה "הצלחה של פרטיטורה", אך התייחס להוצאות המסחריות השונות ואמר: "היו הרבה מהדורות מבישות של פסקולים בעשר השנים האחרונות, אבל המצב עם טרון: המורשת לא רק קובע שפל חדש מבחינת חלוקת הפסקול למוצרים שונים, אבל גם לא הגיוני לשוק בשנת 2010. על מנת שמעריץ של פסקול זה יוכל לרכוש את כל המוזיקה המסחרית הזמינה עבור טרון: המורשת (בהיקף של כמעט 80 דקות), הוא או היא ייאלצו, לפחות בהתחלה, לרכוש שלושה מתוך ארבעה מוצרים נפרדים. תשכחו מהעובדה ש-79 דקות של הפסקול הזה היו משתלבות יפה בדיסק אחד".[17]
הפסקול הגיע למקום ה-10 במצעד האלבומים בילבורד 200 עם מכירות של 71,000 עותקים.[18] זה היה האלבום/פסקול הראשון של הצמד שהגיע לטופ 10 בארצות הברית. בשבוע השני לצאתו, הפסקול ירד למקום ה-33 בבילבורד 200. הוא הצליח למכור 67,000 עותקים נוספים בשבוע השלישי לצאתו, והגיע למקום ה-27 בבילבורד 200.[19] בשבוע הרביעי לצאתו, הפסקול עלה למיקום שיא חדש של 6 בבילבורד 200 ומכר 54,000 עותקים נוספים.[19] בשבוע החמישי לצאתו, האלבום הגיע לשיא חדש של מספר 4 כאשר מכר 34,000 עותקים.[20] נכון ל-17 בנובמבר 2011, הפסקול זכה בתעודת זהב עבור 500,000 יחידות שנמכרו.[21] נכון למאי 2013 הוא מכר 588,000 עותקים.[22]
הפסקול זכה בפרס "הפסקול המקורי הטוב ביותר" מטעם איגוד מבקרי הקולנוע של אוסטין,[23] והיה מועמד לפרס פסקול השנה, וזכה בפסקול המקורי הטוב ביותר לסרט פנטזיה/מדע בדיוני/אימה מטעם איגוד מבקרי המוזיקה הבינלאומי לקולנוע.[24] אלבום הפסקול היה מועמד לפרס גראמי לפסקול הטוב ביותר למדיה חזותית בטקס פרסי גראמי ה-54.
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}
