"Poupée de cire, poupée de son" (בעברית: "בובת שעווה, בובת קש", או "בובת שעווה, בובת צליל") היה השיר הזוכה בתחרות הזמר של האירוויזיון בנאפולי, 1965. השיר בוצע על ידי הזמרת הצרפתייה פראנס גל, אשר ייצגה בתחרות את לוקסמבורג.
השיר נכתב והולחן על ידי סרז' גינסבורג והיה השיר הזוכה הראשון בתחרות האירוויזיון שאינו בלדה. בשנת 2005 היה השיר אחד מ-14 המועמדים בשיר היובל באירוויזיון לבחירת השיר הטוב ביותר בכל הזמנים במסגרת זו.
כפי שגינסבורג הרבה לעשות, רבות ממילות השיר הן בעלות משמעות כפולה ומשחקי מילים. כך למשל, שם השיר יכול להיות מובן כ"בובת שעווה, בובת קש" או במובן "בובת שעווה, בובת צליל" (עם הרמיזה שהזמרת גל היא "בובת צליל" שבה שולט גינסבורג).
מילות השיר
הדימוי המרכזי של השיר הוא זמרת המזהה עצמה כבובת שעווה (poupée de cire), בובת קש (poupée de son) ובובת אופנה. ליבה חרוט בשיריה; היא רואה חיים דרך הזגוגיות הוורודות והבוהקות של שיריה. האם היא טובה או גרועה מבובת אופנה?
הקלטותיה דומות למראה דרכה הכל יכולים לראותה. באמצעות הקלטותיה היא כאילו נופצה לאלף רסיסי קול המפוזרים כך שהיא בכל מקום בעת ובעונה אחת.
אולם אהבה לא קיימת רק בשירים, והזמרת שואלת עצמה מה התועלת בשירה על אהבה כאשר היא עצמה אינה יודעת דבר על בנים.
בשני הבתים האחרונים מספרת שאיננה אלא בובת שעווה, בובת קש, תחת השמש של שערה הזהוב. אולם יום אחד אותה בובת שעווה ובובת קש תהיה מסוגלת לחיות את שיריה ללא חשש מחומם של הבנים.
לשון נופל על לשון, משחקי מילים ומשמעות כפולה
לשון נופל על לשון, משחקי מילים ומשמעות כפולה הם חלק בלתי נפרד מסגנונו הלירי של גינסבורג. סגנון כתיבה זה מקשה על מי שאינם דוברי צרפתית להבין את דקויות שיריו, ומקשה אף יותר על תרגומם.
בעת ששרה את השיר באירוויזיון, פראנס גל הייתה תמימה מכדי להבין את המשמעות הנסתרת של מילות השיר. היא חשה שנוצלה על ידי גינסבורג, במיוחד לאחר ששרה את השיר Les sucettes, אשר משמעותו הראשונה היא "סוכריות על מקל", אולם מתייחס אף לסקס אוראלי בדומה למילה 'מציצה' בעברית. poupée de son בצרפתית עשוי להתייחס לבובת צליל או בובת שיר, בובה שנמתחת בחוט. ניתן להבין מן השיר כי הזמרת פראנס גל היא הבובה שבאמצעותה מתעל גינסבורג את שיריו.
בהמשך הרחיקה עצמה פראנס גל מתחרות האירוויזיון, וסירבה לשוחח בפומבי על שירה או לבצע אותו.
ביצוע השיר באירוויזיון
השיר היה במקום ה-15 בסדר השמעת השירים, לאחר שירה של בריגיט ברול, נציגת דנמרק, ולפני שירו של ויקטור לקמנקו, נציג פינלנד. בסיום הספירה קיבל השיר 32 נקודות, והיה הראשון מבין 18 שירים. בעקבות הזכייה ספגה הזמרת פראנס גל ביקורת בציבור הצרפתי על שבחרה לייצג את לוקסמבורג ולא את מולדתה.
גרסאות בשפות זרות
השיר זכה לביצועים בשפות רבות:
- ישראל עברית: "אל תכעסי זה לא אסון", למילותיו של חיים חפר, בביצוע שלישיית גשר הירקון. גרסה נוספת, בשם "בובת קש", הוקלטה על ידי גילה אדרי. מיכל הקטנה גם כן ביצעה את השיר תחת השם "אם נרצה לחלום חלום".
- איטליה איטלקית: Io Sì, Tu No (אני אומרת כן, אתה לא) בביצוע פראנס גל
- בריטניה אנגלית: A Lonely Singing Doll (בובת שיר בודדה)
- אסטוניה אסטונית: Vahanukk (בובת שעווה)
- גרמניה גרמנית: Das war eine schöne Party (זו הייתה מסיבה יפה) בביצוע פראנס גל
- דנמרק דנית: Lille Dukke (בובה קטנה)
- הולנד הולנדית: De modepop (בובת אופנה)
- הונגריה הונגרית: Viaszbaba (בובת שעווה)
- וייטנאם וייטנאמית: Búp Bê Không Tình Yêu (בובה ללא אהבה)
- יפן יפנית: 夢みるシャンソン人形 (בובת שיר חולמנית) בביצוע פראנס גל
- ספרד ספרדית: Muñeca de Cera (בובת שעווה)
- ערב הסעודית ערבית: دمية من الشمع ، ودمية من نخالة (בובת שעווה ובובת קש)
- פורטוגל פורטוגזית: Boneca de Cera, Boneca de Som (בובת שעווה, בובת שיר)
- פורטוגל פינית: Vahanukke, Laulava Nukke (בובת שעווה, בובת שיר)
- צ'כיה צ'כית: Vosková panenka (בובת שעווה)
- דרום קוריאה קוריאנית: 노래하는 밀랍 인형 (בובת שעווה מזמרת)
- רוסיה רוסית: Кукла Восковая (בובת שעווה)
- שוודיה שוודית: Det Kan Väl Inte Jag Rå För (אינני יכול לשנות, האכן?)
קישורים חיצוניים
לוקסמבורג לוקסמבורג באירוויזיון
|
- 1956: מישל ארנו (Les amants de minuit) & (Ne crois pas)
- 1957: דניאל דופרה (Amours mortes (tant de peine))
- 1958: סולנז' ברי (Un Grand Amour)
1959
- 1960: קמילו פלגן (So laang we's du do bast)
- 1961: ז'אן-קלוד פסקל (Nous Les Amoureux)
- 1962: קמילו פלגן (Petit bonhomme)
- 1963: ננה מושקורי (À force de prier)
- 1964: הוגו אאופריי (Dès que le printemps revient)
- 1965: פראנס גל (Poupée de cire, poupée de son)
- 1966: מישל טור (Ce soir je t'attendais)
- 1967: ויקי לאנדרוס (L'amour est bleu)
- 1968: כריס באלדו וסופי גארל (Nous vivrons d'amour)
- 1969: רומלד (Catherine)
- 1970: דוד אלכסנדר וינטר (Je suis tombé du ciel)
- 1971: מוניק מלסן (Pomme, Pomme, Pomme)
- 1972: ויקי לאנדרוס (Après toi)
- 1973: אן-מארי דוד (Tu te reconnaîtras)
- 1974: איירין שיר (Bye, bye, I love you)
- 1975: ז'רלדין (Toi)
- 1976: יורגן מרקוס (Chansons pour ceux qui s'aiment)
- 1977: אן-מארי בה (Frère Jacques)
- 1978: בקארה (Parlez-Vous Francais)
- 1979: ג'ין מנסון (J'ai déjà vu ça dans tes yeux)
- 1980: סופי ומגאלי (Papa Pingouin)
- 1981: ז'אן-קלוד פסקל (C'est peut-être pas l'Amérique)
- 1982: סווטלנה (Cours après le temps)
- 1983: קורין הרמס (Si la vie est cadeau)
- 1984: סופי קארלה (100% d'amour)
- 1985: מרגו, פרנק אוליבר, איירין שיר, דיאן סולומון, כריס רוברטס & מלקולם רוברטס (Children, Kinder, Enfants)
- 1986: שריס לורנס (L'amour de ma vie)
- 1987: פלסטיק ברטרנד (Amour Amour)
- 1988: לארה פביאן (Croire)
- 1989: פארק קפה (Monsieur)
- 1990: סלין קרזו (Quand je te rêve)
- 1991: שרה בריי (Un baiser volé)
- 1992: מריון ולטר וקונטיננט (Sou fräi)
- 1993: מודרן טיימס (Donne-moi une chance de te dire)
1994 עד 2023
- 2024: טלי (Fighter)
|
|