Locomotive Breath (בעברית: נשימת קטר) הוא שיר של להקת הרוק המתקדםהבריטיתג'ת'רו טאל, שהופיע לראשונה באלבום פורץ הדרך שלה, Aqualung מ-1971. לאחר מכן יצא השיר כסינגל וזכה להצלחה מרובה.
השיר עוסק בתהליך העיור וגידול האוכלוסייה, כאשר "נשימת הקטר" מתארת את קצב התקדמות הרכבת, כמטאפורה לחברה המודרנית.
רקע
מבחינה לירית, "Locomotive Breath" נכתב מתוך מחשבות ודאגות שהעלה איאן אנדרסון, סולן ג'ת'רו טאל וכותב השירים העיקרי, בנוגע להתפוצצות אוכלוסין[1]. בראיון עמו הסביר מה עמד מאחורי הרעיון לשיר[2]:
היה זה השיר הראשון שלי אולי שעסק בנושא אקטואלי לימינו. המשל של הרכבת הדוהרת דוחפת רעיונות כמו גידול אוכלוסין וקפיטליזם, שהם בלתי ניתנים לעצירה. אנחנו על הרכבת המטורפת הזו, ולא יכולים לרדת ממנה. לאן היא נוסעת? [...] כשאני נולדתי בשנת 1947, אוכלוסיית כדור הארץ הייתה קצת פחות משליש ממה שהיא כיום, ולכן זו צריכה להיות מחשבה מפוכחת שבחייו של אדם אחד, האוכלוסייה הפלנטרית שלנו מוכפלת פי שלושה. היית חושב שגידול האוכלוסייה היה מביא לשגשוג, אושר, מזון והפצת השפע, אך ההפך הוא שקרה. וזה קורה עוד יותר עד עצם היום הזה. מבלי להיכנס לפרטים מילוליים, זה מה שעומד מאחורי השיר הזה
השיר חוזר באופן מובהק על מוטיב חוזר של רכבת, המופיעה בשירים רבים של אנדרסון. בהקשר זה סיפר בעבר כי "שירי רכבת נמצאים איתנו מאז שראשית הבלוז, ואני כתבתי את חלקי ההוגן בזה. אני נמשך אל הנושא כל הזמן, כי התחבורה הציבורית היא חלק חשוב מחיי. אני לא נוהג, ומסתמך על אוטובוסים, רכבות וכדומה"[1].
אנדרסון הסביר את תהליך ההקלטה של השיר בראיון ואמר כי "'Locomotive Breath' היה בעצם כישלון חרוץ כשניסינו לנגן את כולו יחדיו. זה לא זז. לא היה לנו את הגרוב. אני חושב שג'ון אוואן הקליט את ההקדמה לפסנתר, ואז יצאתי לאולפן עם שני מקלות תופים והקשתי בהם לפי הקצב, כי היה זה בימים שלפני המטרונום החשמלי. אחרי כן לקחתי היי הט ותוף בס והתחלתי לנגן עם זה. ואז קלייב [באנקר] נכנס והוסיף את הטום-טום והמצילות. אני ניגנתי את הגיטרה החשמלית המלווה לאורך כל השיר. פתאום נהיה לנו משהו שנשמע כמו שיר מאוד מטרונומי, כמו שרציתי שיהיה, כי מדובר ברכבת שנוסעת על המסילה".
השיר שימש בהמשך בתור הדרן במאות הופעות של הלהקה בעיקר בשנות השבעים אך גם לאחר מכן, ואף בעשורים הראשון והשני של המאה ה-21[3].
שחרור
"Locomotive Breath" יצא לראשונה כחלק מ"Aqualung" משנת 1971. לאחר עריכה, יצא כסינגל בארצות הברית, בגיבוי השיר "Wind-Up" מצידו השני של התקליט, אם כי הוא לא זכה להצלחה גדולה. מהדורה יחידה של השיר משנת 1976, בגיבוי השיר "Fat Man" מהאלבום "Stand Up", הצליחה יותר והגיעה למקום 59 במצעדי הבילבורד[4] ולמקום 85 מצעד הסינגלים הקנדי[5]. השיר יצא גם כצד ב' לסינגל "Hymn 43", גם הוא מאותו אלבום. מאז שחרורו הראשוני הופיע השיר באלבומי אוסף רבים ובהופעות חיות. השיר זוכה להשמעות תכופות בתחנות רדיו המשדרות רוק קלאסי בעיקר בארצות הברית ובריטניה.
אנדרסון דירג את "Locomotive Breath" כאחד מעשרת השירים הטובים ביותר שכתב עבור ג'ת'רו טאל. עם שחרורו כסינגל בארצות הברית, החשיב אותו מגזין בילבורד לשיר הרוק הטוב ביותר של הלהקה מזה זמן מה[6]. מגזין "Ultimate Classic Rock" בחר בשיר למקום השלישי ברשימת השירים הטובים ביותר של ג'ת'רו טאל, באומרו "המנגינה הזו מכסה על אורכם ועל רוחבם את כישרון כתיבת השירים של אנדרסון, החל מהכניסה לתפקיד הפסנתר הבלוזי של ג'ון אוואן, כל כך דיסקרטי שלפעמים כמעט ולא שמים אליו לב, לפני שהם מתרסקים על אחת מקטעי ההארד רוק הטובים ביותר של הלהקה"[7]. השיר דורג כשיר הרביעי הטוב ביותר של ג'ת'רו טאל על ידי הספר מאת כריסטוף רה, "Rock – Das Gesamtwerk der größten Rock-Acts im Check"[8].
^Rehe, Christoph (2013). Rock – Das Gesamtwerk der größten Rock-Acts im Check: alle Alben, alle Songs. Ein eclipsed-Buch [Rock – The complete works of the greatest rock acts in check] (בגרמנית). Sysyphus Sysyphus Verlags GmbH. ISBN978-3868526462.
.svg){kind=logo}
