GSLV Mark I / GSLV Mark II |
| משגר הלוויינים GSLV Mark II |
|
ייעוד |
משגר לוויינים |
|---|
|
משפחה |
GSLV |
|---|
|
יצרן |
הארגון ההודי לחקר החלל |
|---|
|
ארץ ייצור |
הודו הודו |
|---|
|
עלות שיגור |
47 מיליון דולר |
|---|
|
גרסאות |
Mk I, Mk II |
|---|
|
היסטוריית שיגורים |
|---|
|
סטטוס |
Mk I: יצא משרות
Mk II: פעיל |
|---|
|
אתרי שיגור |
סאטיש דהוואן |
|---|
|
שיגורים |
16 (Mk I: 6, Mk II:10) |
|---|
|
הצלחות |
8 (Mk I: 2, Mk II:8) |
|---|
|
כישלונות |
4 (Mk I: 2, Mk II:2) |
|---|
|
חלקיות |
2 (Mk I) |
|---|
|
שיגור ראשון |
Mk I: 18 באפריל 2001
Mk II: 15 באפריל 2010 |
|---|
|
שיגור אחרון |
Mk I: 25 בדצמבר 2018
Mk II: 2024 |
|---|
|
יכולת |
|---|
|
מטען ל־LEO |
5,000 ק"ג |
|---|
|
מטען ל־GTO |
2,450 ק"ג |
|---|
מידע נוסף|
גובה |
49.13 מטר |
|---|
|
קוטר |
2.8 מטר |
|---|
|
משקל |
414,750 ק"ג |
|---|
|
שלבים |
3 |
|---|
|
GSLV - Geosynchronous Satellite Launch Vehicle ,משגר לוויינים מפיתוח וייצור הודי, מופעל על ידי הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO).
המשגר מיועד לשגר לוויינים למסלול גאוסטציונרי, בגובה 36,000 ק"מ מעל קו המשווה של כדור הארץ. הדגם "Mark II", המצוי בשירות מסוגל לשגר מטע"ד בעל מסה של 2,450 ק"ג למסלול זה.
דור שלישי של המשגר נמצא בשימוש בשם LVM-3.
תצורה
GSLV הוא משגר לוויינים תלת שלבי, בעל ארבעה מאיצים המונעים בדלק נוזלי. שיפור ניכר בביצועי המשגר על פני המשגר ההודי PSLV מושג על ידי שימוש במנוע קריוגני (השורף מימן נוזלי וחמצן נוזלי) לשלב השלישי.
שלב ראשון
השלב הראשון מכיל דלק במשקל של 129 טון. בנוסף, ארבעה מאיצים ניתקים המונעים בדלק נוזלי היפרגולי (ניצת במגע) מקיפים את השלב הראשון.
שלב שני
השלב השני מופעל על ידי דלק נוזלי במשקל של 37.5 טון. הדחף המיוצר על ידי שלב זה הוא כ־720 קילו-ניוטון.
שלב שלישי
השלב השלישי מונע על ידי מנוע קריוגני השורף מימן נוזלי וחמצן נוזלי. המשגרים ראשונים עשו שימוש במנועים מפיתוח רוסי, אולם הארגון ההודי לחקר החלל מקדיש מאמץ ניכר לרכישת יכולת ייצור עצמית של מנועים קריוגניים, שישולבו בשיגורים הבאים של המשגר.
דגמים
הדור הראשון GSLV Mark I ניצל מרכיבים תוצרת רוסיה. במקור הוא היה יכול להביא למסלול מטען של 1,500 ק"ג. לאחר ביצוע שיפורים המטען גדל ל-1,800 ק"ג.
הדור השני GSLV Mark II ניצל מרכיבים תוצרת הודו. הוא היה יכול להביא למסלול מטען של 2,500 ק"ג כבר בגרסה הראשונה.
שיגורים שבוצעו
נכון ל־12 באוגוסט 2021, משגרים ממשפחת ה־GSLV (Mk I ו־Mk II) ביצעו 16 שיגורים, והביאו ל־10 הצלחות, ארבעה כישלונות ושני כישלונות חלקיים. כל השיגורים התרחשו ממרכז החלל סאטיש דאוון (SDSC) בסריהריקוטה. מהשגר מדגם "Mk I" סיים את פעילותו.
2001–2009
| משימה
|
תאריך שיגור
(UTC)
|
משגר
|
אתר שיגור
|
מטען
|
משקל
(ק"ג)
|
מסלול
|
תוצאה
|
| D1
|
18 באפריל 2001
10:13
|
Mk I
|
כן שיגור 1
|
הודו GSAT-1
|
1540
|
GTO
|
כישלון חלקי
|
| טיסת ניסוי.[1] מטען שהונח במסלול נמוך מהמתוכנן, ולא היה מספיק דלק כדי להגיע למסלול הנדרש.
|
| D2
|
8 במאי 2003
11:28
|
Mk I
|
כן שיגור 1
|
הודו GSAT-2
|
1825
|
GTO
|
הצלחה
|
| טיסת ניסוי.[2]
|
| F01
|
20 בספטמבר 2004
10:31
|
Mk I
|
כן שיגור 1
|
הודו GSAT-3
|
1950
|
GTO
|
הצלחה
|
| טיסה מבצעית ראשונה.[3]
|
| F02
|
10 ביולי 2006
12:08
|
Mk I
|
כן שיגור 2
|
הודו INSAT-4C
|
2168
|
GTO
|
כישלון
|
| כשל באחד המנועים בשיגור. היה צורך להשמיד את המשגר והלוויין מעל מפרץ בנגל לאחר שמסלולם סטה מחוץ לטווח הגבולות המותרים.
|
| F04
|
2 בספטמבר 2007
12:51
|
Mk I
|
כן שיגור 2
|
הודו INSAT-4CR
|
2160
|
GTO
|
כישלון חלקי
|
| הצלחה, בהכנסת 2160 ק"ג של מטען במסלול.[4][5]
|
2010–2017
| משימה
|
תאריך שיגור
(UTC)
|
משגר
|
אתר שיגור
|
מטען
|
משקל
(ק"ג)
|
מסלול
|
תוצאה
|
| D3
|
15 באפריל 2010
10:57
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-4
|
2220
|
GTO
|
כישלון
|
| מבחן טיסה ראשון של ה־ISRO. לא הצליח להגיע למסלול עקב תקלה של משאבת הטורבו של מגבר הדלק בשלב העליון.
|
| F06
|
25 בדצמבר 2010
10:57
|
Mk I
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-5P
|
2310
|
GTO
|
כישלון
|
| טיסה ראשונה של GSLV Mk I. המעטפת האחורית של תא המנוע בשלב העליון התפרקה עקב עומסים אווירודינמיים. הרכב הושמד על ידי קצין בטיחות טווח לאחר אובדן שליטה על המאיצים.
|
| D5
|
5 בינואר 2014
10:48
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-14
|
1980
|
GTO
|
הצלחה
|
| השיגור השני של GSLV עם מנוע קריוגני בשלב העליון (CUS) שפותח על ידי המרכז למערכות הנעה נוזלית (LPSC) של הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO). זה היה השיגור המוצלח הראשון של השלב הקריוגני שפותח באופן מקומי בהודו.
|
| D6
|
27 באוגוסט 2015
11:22
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-6
|
2117
|
GTO
|
הצלחה
|
| משגר GSLV Mk II עם מנוע קריוגני מקומי (ICE) העלה בהצלחה את המטען GSAT-6 למסלול גיאוסטציונרי (GTO).
|
| F05
|
8 בספטמבר 2016
11:20
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו INSAT-3DR
|
2211
|
GTO
|
הצלחה
|
| שיגור מבצעי ראשון של המשגר GSLV Mk II. INSAT-3DR הוא לוויין מזג אוויר אטמוספירי מתקדם, כמו גם הלוויין השני הכבד ביותר שהוצב במסלול על ידי מנוע מקומי של המשגר GSLV.
|
| F09
|
5 במאי 2017
11:27
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-9 / South Asia Satellite
|
2230
|
GTO
|
הצלחה
|
| לוויין דרום אסיה נקרא בעבר לוויין הארגון הדרום-אסיאתי לשיתוף פעולה אזורי (SAARC).
|
2018
| משימה
|
תאריך שיגור
(UTC)
|
משגר
|
אתר שיגור
|
מטען
|
משקל
(ק"ג)
|
מסלול
|
תוצאה
|
| F08
|
29 במרץ 2018
10:57
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-6A
|
2140
|
GTO
|
הצלחה
|
| השתמשו בגרסה משופרת של המנוע הרקטי Vikas בשם High Thrust Vikas Engine, אשר היה בעל דחף של 848 קילו-ניוטון בשלב GS2.
|
| F11
|
19 בדצמהר 2018
10:40
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-7A
|
2250
|
GTO
|
הצלחה
|
| השתמשו בגרסה משופרת של המנוע הרקטי Vikas בשם בשם High Thrust Vikas Engine יחד עם מנוע קריוגני משודרג C15.
|
2021
| משימה
|
תאריך שיגור
(UTC)
|
משגר
|
אתר שיגור
|
מטען
|
משקל
(ק"ג)
|
מסלול
|
תוצאה
|
| F10
|
12 באוגוסט 2021
00:13
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GISAT-1 / EOS-03
|
2268
|
GTO
|
כישלון
|
| נשא את EOS-03, לוויין דימות גיאוסטציונרי רב־ספקטרלי. השלב השלישי לא הצליח להדלק, מה שהוביל לאובדן המשימה. הגורם לכשל נמצא בירידה של 50 מיליבר בלחץ במיכל המימן הנוזלי של השלב העליון.
|
שיגורים עתידיים
| שיגורים מתוכננים עתידיים
|
תאריך שיגור
(UTC)
|
משגר
|
אתר שיגור
|
מטען
|
מסלול
|
| 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו NVS-01 / IRNSS-1J
|
GTO
|
| הדור הבא של לוויין NaVic.
|
| מרץ / אפריל 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו IDRSS-1 / CMS-4
|
GTO
|
| -
|
| 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו INSAT-3DS
|
GTO
|
| המשך למשימת INSAT-3DR.
|
| 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GISAT-2 / EOS-05
|
GTO
|
| מטען במשקל 2,268 ק"ג.
|
| 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-7C
|
GTO
|
| -
|
| 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-7R
|
GTO
|
| לוויין חלופי עבור GSAT-7 של חיל הים ההודי.
|
| 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו GSAT-32
|
GTO
|
| -
|
| 2022
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו IDRSS-2
|
GTO
|
| -
|
| 29 בינואר 2023
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
ארצות הברית / הודו NISAR
|
GTO
|
| שיתוף פעולה של נאס"א / ISRO.
|
| דצמבר 2024
|
Mk II
|
כן שיגור 2
|
הודו Shukrayaan-1
|
GTO
|
| משימת ונוס ההודית הראשונה.
|
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
