Clojure
Clojure היא דיאלקט מודרני של שפת התכנות Lisp. זוהי שפה רב-תכליתית המאפשרת פיתוח אינטראקטיבי ומעודדת סגנון תכנות פונקציונלי המאפשר תכנות רב-תהליכי פשוט ובטוח יותר. Clojure מיושמת על פלטפורמת ה-JVM של שפת התכנות Java ומקומפלת ישירות לבייטקוד. Clojure מקיימת את פילוסופיית code-as-data של שפת התכנות Lisp, והיא בעלת מערכת מאקרו מתוחכמת. Clojure פותחה על ידי ריצ'רד היקי בשנת 2007 והיא תוכנת קוד-פתוח. Clojure מקיימת את פרדיגמת התכנות (כלומר, את העיקרון התכנותי) של תכנות פונקציונלי, כמו שאר ניבי Lisp. בתכנות פונקציונלי, מוצב דגש על קריאה לפונקציות, כאשר הן לא משנות את התוכנה, וגורמות למספר מינימלי של "תופעות לוואי" - כלומר, שינויים בחלקים אחרים שבתוכנה. הפונקציות מפושטות גם הן כביטויים. שפות תכנות עיליות רבות תומכות בעיקרון התכנות הפונקציונלי. פיתוח השפהריצ׳ארד הייקי הוא היוצר של Clojure ושל Dotlisp, פרויקט דומה המבוסס על סביבת NET. של תאגיד התוכנה מיקרוסופט. היקיי פיתח את השפה במשך שנתיים וחצי לפני שהוציא אותה לאור, ובמרבית הזמן עבד ללא מימון חיצוני. כאשר סיים את הפיתוח, שלח הודעת אימייל לחבריו בקהילה של שפת התכנות Common Lisp. לפי הייקי, השם "Clojure" מבוסס על עקרון תכנותי בשם Clojure. בנוסף, השם ב-Clojure מכיל את האותיות C, L, ו־J, אשר מסמלות את #C, Lisp, ו־Java בהתאמה. פלטפורמותהפלטפורמה העיקרית של Clojure היא Java, אך ישנם היסבים (מימושים בפלטפורמות אחרות) אחרים ל־Clojure. המרכזיים שבהם הם ClojureScript, אשר מהודר לשפת EMCAScript 3 ו־Clojure CLR, היסב מלא לפלטפורמת NET. לפיתוח של תאגיד התוכנה מיקרוסופט. מסקר שנעשה בקרב מתכנתי Clojure בשנת 2013 על 1,060 משתתפים, נמצא כי כ־47% מהמשתתפים השתמשו הן ב־Clojure והן ב־ClojureScript כאשר עבדו עם Clojure. בשנת 2014, מספר זה עלה ל־55%, ובשנת 2015, בהתבסס על 2,445 משתתפים, כ־66% השתמשו גם ב־Clojure וגם ב־ClojureScript. פופולריותעם העניין הגובר בתכנות פונקציונלי, הפופולריות של Clojure בקרב מתכנתי Java המשיכה לגדול. השפה הומלצה והועדפה על ידי מתכנתים וותיקים רבים שביניהם אריק אוונס, בריאן גואץ וג'יימס גוסלינג – היוצר והמתכנן הראשי של שפת Java, פול גרהם (אנ׳), ורוברט ס. מרטין (אנ׳). בסקר "JVM Ecosystem Report 2018", שנחשב באותו הזמן לסקר הגדול ביותר של מתכנתי Java שנעשה, Clojure דורגה במקום השני מבחינת שימוש אחרי Java עצמה, בקטגוריה "main applications"[1]. חברות רבות משתמשות ב־Clojure, שביניהן Puppet, Netflix, Funding Circle, Atlassian, Apple ו- Walmart. כמו כן, סוכנויות ממשלתיות אמריקניות כגון NASA השתמשו ב־Clojure. השפה גם משמשת לתחומים רבים כגון מוזיקה, משחקים, אמנות וכולי. מימושים של Clojureמלבד למימוש העיקרי ב-Java, ישנם מימושים ניסיוניים ולא רשמיים ל-Clojure בשפות תכנות אחרות: CljPerl – מימוש של Clojure בשפת התכנות Perl CljPerl – מימוש של Clojure ב־Beam, המכונה הווירטואלית של שפת התכנות הפונקציונלית Erlang. clojure-py – מימוש של Clojure בפייתון. Ferret – מהודר ל־C++ 11. Joker – מהדר ומאתר באגים (Linter) של Clojure שנכתב בשפת התכנות Go. Las3r – רץ במכונה הווירטואלית של ActionScript (שפת תכנות שמשומשת בעיקר לפלטפורמת Adobe Flash). Pixie – ניב ממשפחת שפות Lisp שקיבל השראה מ־Clojure וכתובה ב־RPython. Rouge – מימוש של מפרש בשפת התכנות Ruby. סוגי נתונים*חלק מן המידע כאן נלקח מהאתר הרשמי של Cojure
כתיבת קוד ב-Clojureעבודה בסיסית עם REPLבשפות תכנות רבות, ניתן לכתוב בעורך טקסט, או לחלופין, ב"שורת פקודה", או במונח המדויק בדרך כלל בניבים ממשפחת שפות Lisp: REPL (אנ'). REPL היא קיצור של "Read Eval Print Loop", שכן שורת הפקודה קוראת את הקוד ("Read"), מעבדת אותו ("Evaluate"), מדפיסה את התוצאה ("print") וחוזר חלילה ("Loop"). גם כאן הקוד מהודר ל־Bytecode של Java, שכן אין מפרש ל־"Clojure" (נכון לשנת 2020). כלומר, כל פעם נכתוב שורה אחת, או לחלופין בלוק יחיד של קוד, והוא (וגם הפלט אם יש) יתבצע. בלולאת ה־"REPL", נתייחס לתוצאות הקודמות כך :
דוגמה מהאתר הרשמי של Clojure לכך : user=> (+ 3 4)
7
user=> (+ 10 *1)
17
user=> (+ *1 *2)
24
הערות (comments)הקדמה – כתיבת הערהבתכנות נהוג לרשום הערות בסמוך לקטעי הקוד, על מנת שהמתכנת, ופעמים רבות גם חברי הצוות שלו, יוכלו להבין את הקוד ולנווט בו בקלות. ההערה מכילה הסבר קצר על מה שהקוד עושה, או לחלופין מה שיש לעשות, או לתקן. בשפות רבות כגון פייתון נהוג לרשום הערה לכל פעולה אשר יוצרים. בתהליך ההידור (התהליך שבו בסופו של דבר מומרת שפת התכנות לשפת מכונה), המהדר מתעלם מן ההערות. לדוגמה: קוד בשפת java, אשר מדפיס "hello, world", ואחריו, הערה שמסומנת בסימן ׳//׳ . System.out.println("hello, world"); // the code prints a "hello world" message
פעמים רבות, נרצה לכתוב הערות של יותר משורה אחת, ולשם כך נשתמש בסימון אחר. ב־java וב־c# למשל, הסימון להערה כזו הוא הערות ב־Clojureב-clojure, כמו כל דבר אחר, הערות הן פונקציות. לדוגמה (comment hello world) זו הערה שמכילה את הטקסט hello world. בנוסף ניתן להגדיר הערות מחוץ לפונקציה על ידי שימוש במירכאות (כמו מחרוזת) פעולותהקדמה – כתיבת פעולהבשפות תכנות רבות יש צורך להשתמש באותו הקוד שוב ושוב, פעמים רבות על משתנים אחרים בזיכרון. כתיבת קוד פעמים רבות הופכת אותו לארוך יותר באופן משמעותי ולהרבה פחות קריא. לכן, נהוג לכתוב את הקוד פעם אחת, בתוך קטע קוד הנקרא פעולה, וכאשר נרצה להשתמש בקוד שבפעולה, נזמן אותה (ונכניס את הפרמטרים במידת הצורך). זימון הפעולה בדרך כלל דורש רק שורה אחת שמכילה את שם הפעולה והפרמטרים. כתיבת פעולה ב־Clojureפעולה ב־"Clojure" מורכבת מהמילה השמורה
דוגמה מהאתר הרשמי של Clojure לכך :
מבני נתוניםהקדמה – כתיבת מבני נתוניםמבני נתונים הם אוסף של נתונים המקושרים האחד לשני. ישנם סוגים רבים של מבני נתונים בשפות תכנות עיליות. ישנם מבני נתונים בעלי מקומות סידוריים לכל ערך (כאשר המקום של האיבר הראשון הוא בדרך כלל 0) כגון מערך ורשימה. מאידך גם יש מבני נתונים כגון תור ומחסנית בהם מוציאים ערך אחד כל פעם ללא מקומות סידוריים בדרך כלל, וכן ישנם גם מבני נתונים ממשפחת העצים הבינארים. ישנם עוד סוגים רבים, ואופן הכתיבה שלהם והגישה אליהם משתנה בכל שפת תכנות. דוגמה לשימוש במבנה נתונים מסוג רשימה משפת התכנות פייתון בשורת פקודה: >>> lst1 = ['hello' , 'world' , 6, 6.4 ]
>>> lst1
['hello', 'world', 6, 6.4]
>>> lst1[1]
'world'
מבני נתונים ב-Clojureארבעת מבני הנתונים המרכזיים ב־Clojure הם וקטורים (vectors), רשימות (lists), קבוצות (sets) ומילונים (maps).
גרסאות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
