האלבום, שהצליח מבחינה מסחרית, מוכר כבעל השפעה מכרעת על פיתוח ז'אנר ההבי מטאל.[1]
הקלטות
לפי דבריו של גיטריסט הלהקה טוני איומי, האלבום כולו הוקלט ביום אחד ב-16 באוקטובר: "הלכנו באותו היום לאולפן והקלטנו את כולו ביום אחד. השמענו את התוצאה, וזה פשוט היה זה. למעשה חשבנו שיום אחד זה יותר מדי זמן... כבר למחרת יצאנו להופיע בשווייץ עבור 20 אירו".[2]
מלבד האפקטים של קולות הפעמונים, הרעם והגשם שהתווספו לשיר הראשון, האלבום חף מאפקטים בסאונד. בתחילה התחיל איומי לנגן באלבום בגיטרתפנדר סטראטוקסטר, אולם תקלה טכנית בפיקאפ, אילצה אותו לעבור ולנגן בגיטרת גיבסון SG, גיטרה שאיומי היה בלתי מנוסה בה באותו הזמן. עשורים לאחר מכן, תרם איומי את הגיבסון להארד-רוק קפה.
מוזיקה וליריקה
מבחינת המוזיקה ומילות השירים, האלבום נחשב ל"אפל" יחסית לאותם זמנים. הטקסטים הקודרים שהושפעו מסרטי אימה, ונגעו בנושאים לא פופולריים כגון מאגיה שחורה ומיסטיקה - מה שנחשב היום לקלישאות הבי מטאל - היו באותה תקופה חדשניים ופורצי דרך והשפיעו באופן מכריע על הז'אנר. בלאק סאבת' היטיבו לקחת קטעי בלוז, להאט ולהנמיך את הגיטרות והריפים ויחד עם גישת התיפוף של וורד, יצרו למעשה סגנון חדש ולא מוכר. מבקר המוזיקה מאתר Allmusic סטיב יואי טען שהאלבום מחולק לשני חלקים שונים, ולדבריו המחצית הראשונה של האלבום מתעלה מהשפעות של בלוז שורשי, רוק פסיכדלי ורוק כבד והופכת אותן למשהו אחר ולא מוכר. המחצית השנייה מכילה ג'אם סשנים לבלוז רוק[3] נושאי השירים נחשבו אז ללא מקובלים בהבי מטאל, וכוללים נושאים כמו: רוע, פגניות, ואוקולטיזם. ג'ף ווגנר ממגזין "Metal Maniacs" כתב שהאלבום מיטיב להבחין בין רוק אנד רול להבי מטאל, והופך את הבלוז רוק למשהו "מכוער יותר, עמוק יותר ועם קצב 'מרושע'".[4]
תוכן השירים
Black Sabbath
הרצועה הראשונה באלבום "Black Sabbath", מבוססת כמעט כולה על טריטון בקצב קבוע ואיטי. השיר מדבר אודות "דמות בשחור" מסתורית, דמות הלקוחה מסיוטיו של הבסיסט גיזר באטלר. אוזי אוסבורן שר את השיר באטיות, על מנת להשלים את התפאורה האפלה והמאיימת של השיר. השיר משתנה לקראת הסוף בצעקות אימתניות של אוסבורן.
The Wizard
השיר "The Wizard" נכתב בהשראת גנדלף מההוביט ומשר הטבעות.[5] השיר מפורסם בפתיחה הייחודית שלו, בה אוסבורן מנגן במפוחית פה והוא מהמפורסמים והאהובים מהאלבום.
Behind the Wall of Sleep
השיר "Behind the Wall of Sleep" הוא התייחסות לסיפור הקצר של סופר האימה המפורסם הווארד פיליפס לאבקרפט.
N.I.B
הליריקה בשיר "N.I.B", כתובה מנקודת המבט של לוציפר, המתאהב באישה אנושית וכביכול הופך להיות ליותר טוב. "N.I.B" הוא השיר המפורסם ביותר מהאלבום, וזכור בעיקר בזכות נגינת הבס הוירטואזית בה נפתח השיר, קטע שנקרא "basically".
השיר גרר אחריו מחאות רבות, בעיקר מצד ארגונים דתיים, שהאשימו את הלהקה בשטניזם ואהדה לפולחן השטן. בשל זאת, רבים החרימו את הלהקה.
Evil Woman
"Evil Woman" הוא קאבר של להקת "Crow", ומבחינה מוזיקלית, הוא אחד הקלילים באלבום.
Sleeping Village
"Sleeping Village" נפתח בשירה מינורית ואקוסטית, ומיד עובר לריפים כבדים בסגנון בלוז.
warning
השיר "warning", שאף הוא גרסת כיסוי של להקת "The Aynsley Dunbar Retaliation", הוא הארוך ביותר באלבום, ואורכו כעשר דקות. השיר, שהוא אחד המורכבים באלבום, מכיל סולו גיטרה ממושך באורך של כשש דקות, בסגנון בלוז שהופך בסופו לטכני ומהיר ביותר.
הוצאה לאור
האלבום יצא לאור תחת הלייבל של חברת התקליטים "Vertigo Records", ב-13 בפברואר 1970 בבריטניה וב-1 ביוני בארצות הברית בידי "Warner Bros. Records". מבחינה מסחרית, האלבום הצליח והגיע למקום השמיני במצעד הבריטי,[6] ולמקום ה-23 במצעד בילבורד 200 האמריקאי, שם נשאר במשך למעלה משנה כשהוא נמכר ביותר ממיליון עותקים.[7]
עטיפת האלבום
טחנת המים מייפלדורהם (Mapledurham)
על רקע עטיפת האלבום מוצגת טחנת המים ההיסטורית "מייפלדורהם", הממוקמת על גדות נהר התמזה במחוז אוקספורדשייר. בחזית העטיפה, נראית דמות בשחור. את התמונה צילם מרקוס קיף, צלם הבית של חברת התקליטים "Vertigo Records". בחלק הפנימי של עטיפת האלבום, מופיע טקסט של שיר שנכתב בתוך צלב הפוך (צלב הנקרא "Cross of St. Peter" - סמל סימבולי המייצג "אנטי נצרות"). הדבר עורר סערה ציבורית רבה מצד ארגונים נוצריים.
בלאק סבאת' קיבלו ביקורות שליליות ביותר ממבקרי מוזיקה בני זמנם. לסטר בנגס ממגזין הרולינג סטון טען שהלהקה היא פשוט חיקוי של להקת קרים "אך גרועה יותר".[11] רוברט כריסטגאו מהוילג' ווייס כינה את האלבום "בולשיטסיאנסי" ונתן לאלבום דירוג E.[12]
עם הזמן, שיפר האלבום את המוניטין שלו והוכר כאלבום חשוב ומשפיע ביותר בהבי מטאל, הן מבחינת התוכן המוזיקלי החלוצי שבו, והן מבחינת הליריקה פורצת הדרך שהיוותה מעין המנון בלתי רשמי לתרבות הנגד של אותה התקופה. מבקר המוזיקה של אתר Allmusic סטיב יואי כתב כי האלבום הוא "לידת ההבי מטאל כפי שאנחנו מכירים אותו כיום".[13] מייק סטנגו מאתר Sputnikmusic כתב על האלבום: "בלאק סבאת' שילבו באלבום אלמנטים של רוק, ג'אז ובלוז עם דיסטורשן כבד על מנת ליצור את האלבום המשפיע ביותר בהיסטוריה של ההבי מטאל".[14] פיט מארש מה-"BBC Online", ציין כי האלבום "שינה את פני מוזיקת הרוק".[15] באתר "השרת העיוור" נכתב: "האלבום הראשון של Black Sabbath הוא בהחלט לא האלבום הכי טוב שלהם, אבל היסטורית, הוא האלבום החשוב ביותר שהוציאה הלהקה... Black Sabbath הוא אלבום חובה וקלאסיקה בת זמננו, אבן דרך ומופת ששיריו עדיין נשמעים עדכניים כיום, 35 שנה אחרי".[16]
בשנת 1989 דירג מגזין "Kerrang!" את האלבום במקום ה-31 ברשימת "100 אלבומי המטאל הטובים של כל הזמנים". ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים המפורסמת של מגזין ה"רולינג סטון", דורג האלבום במקום ה-241. מגזין "Q" הכליל את האלבום ברשימת "אלבומי המטאל הגדולים של כל הזמנים", וציין כי לאלבום השפעה ניכרת גם עשורים לאחר יציאתו.
.svg){kind=logo}
