דיו מוכר בזכות קולו העוצמתי והכריזמטי ויש הנוהגים להשוות אותו לסולן להקת קווין המנוח פרדי מרקיורי. בנוסף הוא הופיע עם כמה מהלהקות המצליחות ביותר בתחום הרוק והמטאל, בלאק סבאת', ריינבו ודיו שנקראה על שמו. בין שאר פועלו הוא קידם את מחוות היד המקורננת. קרוב למותו, השתתף דיו בפרויקט הצד של חברי בלאק סבאת' שנקרא Heaven & Hell, במהלכו יצא אלבום בכורה ב-28 באפריל 2009[1].
ב-16 במאי 2010, בגיל 67 נפטר דיו ממחלת סרטן הקיבה עמה נאבק במשך שישה חודשים[2]. אחד השירים האחרונים אותו הקליט דיו נקרא "Metal Will Never Die" (בתרגום חופשי: המטאל לעולם לא ימות).
ילדותו של דיו, חינוכו והכשרתו המוזיקלית
רוני ג'יימס דיו נולד בשם רונלד ג'יימס פדאבונה בפורטסמות', ניו המפשייר, ארצות הברית, והיה ילדם היחידי של זוג הורים איטלקי[3]. בשנותיו הראשונות עברה המשפחה להתגורר בקורטלנד, ניו-יורק שם למד לנגן בחצוצרה ובקרן צרפתית. כשהיה בתיכון הצטרף ללהקה "The Vegas Kings" ונגן על גיטרת בס. מהר מאוד הפך דיו לסולן הראשי של הלהקה ומנהיגה. הלהקה שינתה את שמה ל-"Ronnie & The Rumblers" ולאחר מכן ל-"Ronnie And The Red Caps". דיו סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1960. ב-15 בנובמבר 1988 החליטה העיירה לקרוא רחוב על שמו.
בשנת 2007 חשף דיו כי הוא התחיל ללמוד רוקחות באוניברסיטה בין השנים 1960–1961 אך לא סיים את לימודיו.
דיו קיבל מלגה לבית הספר ג'וליארד אך נאלץ לדחות אותה עקב עיניינו הגובר במוזיקת הרוק[4]. על אף שקולו של דיו נחשב לקול עוצמתי ביותר, דיו אף פעם לא עבר הכשרה ווקאלית מקצועית. את יכולות השירה שלו דיו מייחס לטכניקת נשימה נכונה אותה רכש בתור ילד במהלך לימודי הנגינה שלו על קרן צרפתית.
לאחר ששמע את קולו של דיו, החליט הגיטריסט לשעבר של דיפ פרפל, ריצ'י בלקמור, לצרף את דיו וחברי להקת אלף ללהקה חדש אותה הוא מקים בשם ריינבו ("קשת בענן"). אלבום הבכורה שיצא בשנת 1975 נקרא Ritchie Blackmore's Rainbow. דיו הקליט עם הלהקה עוד שני אלבומי אולפן קלאסיים (Rising ו-Long Live Rock'n'Roll) ואלבום הופעה (On Stage) ולאחר מכן עזב אותה לאחרי חילוקי דעות אומנותיים - בלקמור רצה לקחת את הלהקה לכיוון מסחרי יותר.
ב-1979, לאחר שעזב את ריינבו, הצטרף דיו אל בלאק סבאת' לאחר שסולנה אוזי אוסבורן עזב אותה. אלבום הבכורה עם דיו שנקרא Heaven and Hell (יצא לשווקים ב-1980) זכה להצלחה רבה והחיה את הקריירה של הלהקה. במהלך מסע ההופעות לקידום האלבום, החליפו בלאק סבאת' מתופף- במקום ביל וורד הצטרף ויני אפיס. ביחד עם אפיס הם הקליטו את האלבום הבא, Mob Rules. האלבום לא זכה להצלחה כמצופה, אך מכירותיו עדיין היו גבוהות. בשנת 1982, לאחר ויכוח על עיבוד (Mixing) השירים של אלבום הופעה חיה (Live Evil) החליט דיו ביחד עם ויני אפיס לעזוב את בלאק סבאת', ולהקים להקה שתשא את שמו- דיו. בשנת 1991 חזר דיו לבלאק סבאת' לתקופה קצרה על מנת להקליט את האלבום "Dehumanizer".
לאחר שהחליטו להמשיך לנגן ביחד, יצרו דיו וויני אפיס את הלהקה שנושאת את שמו של דיו כאשר אליהם מצטרפים ויויאן קמפבל על הגיטרה החשמלית וג'ימי ביין על גיטרת הבס (ג'ימי ביין נגן ביחד עם דיו עוד בתקופת ריינבו). אלבום הבכורה נקרא Holy Diver ושיר הנושא נחשב לאחד משירי ההבי מטאל הקלאסיים של כל הזמנים. הלהקה החליפה במהלך השנים מספר חברים עד שלבסוף דיו היה החבר המקורי היחידי שנשאר בלהקה. הלהקה הקליטה 9 אלבומים נוספים (שהאחרון שבהם הוא Master of the Moon שיצא בשנת 2004). הלהקה פורקה עם מותו של דיו. החל משנת 2006 דיו הפנה את מירב תשומת לבו לפרויקט הצד שנקרא Heaven & Hell.
באוקטובר 2006 הודיע דיו שהוא מצטרף אל חבריו מבלאק סבאת' משכבר הימים, טוני איומי וגיזר באטלר, ביחד עם המתופף ויני אפיס. הרכב זה נקרא הבן אנד הל (Heaven & Hell, גן עדן וגיהנום) על שם האלבום הראשון של דיו בתקופת בלאק סבאת'. הלהקה ביצעה בעיקר סיבובי הופעות ברחבי העולם כאשר השירים אותם היא מנגנת היא השירים של בלאק סבאת' מתקופתו של דיו (הם אף הוציאו בשנת 2007 אלבום הופעה). בשנת 2009 יצא אלבום אולפן בשם "The Devil You Know". לאחר מותו של דיו חדלה הלהקה מלהתקיים.