שרלוט ברגמן

שרלוט ולואיס ברגמן, 1950
לידה	1903 אנטוורפן, בלגיה
פטירה	2002 (בגיל 99 בערך) ירושלים
תחום יצירה	אוסף פרטי
בן זוג	לואיס ברגמן

שרלוט ברגמן (1903–2002) הייתה אספנית ונדבנית ישראלית ילידת בלגיה.

שרלוט ברגמן נולדה באנטוורפן לאב סוחר יהלומים יליד פולין. בבגרותה התחתנה עם לואיס ברגמן, אדריכל אנגלי שאיתו חלקה אהבה לטיולים ואומנות. הזוג ברגמן התגוררו שנים רבות בלונדון ונסעו לראשונה בשנות העשרים לישראל ולמזרח התיכון. שרלוט ולואיס יצרו קשרים עם אמנים רבים, בהם פבלו פיקאסו, הנרי מור ורבים אחרים. הם היו מקורבים לראול דופי, חבר שלעיתים קרובות הצטרף לבני הזוג במסעותיהם. בני הזוג אספו דוגמאות לאמנותו של דופי, כולל דיוקן שצייר את שרלוט. אמנים אחרים שנאספו על ידי הזוג כללו את בראק ושאגאל, כמו גם את אנטל בירו.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שרלוט ולואיס ברגמן שהו בארצות הברית ומעולם לא חזרו להתגורר באנגליה. שרלוט איבדה רבים מבני משפחתה במהלך השואה. בני הזוג ברגמן התגוררו בניו יורק והתערו באירועים ובחברה המקומית. דירתם הפכה לסלון למוזיקה, אמנות ופוליטיקה והם נהיו לתומכים נלהבים של התנועה הציונית ומדינת ישראל.

לאחר מותו של לואיס ברגמן בשנת 1955, שרלוט המשיכה לאסוף יצירות אמנות חדשות. בעקבות מלחמת ששת הימים היא עלתה לארץ. ביחד עם טדי קולק היא חלקה חזון משותף של הקמת מוזיאון לאומי בירושלים, והייתה מעורבת בהקמת מוזיאון ישראל. בארץ היא הפכה לתורמת בשלל עניינים, לעיתים בצורה אנונימית.

בשנות השבעים של המאה ה-20, ברגמן בנתה את בית הקבע שלה בשטח המוזיאון, בעידודו של טדי קולק. ברגמן מיקמה שם את אוספי האמנות והאתנוגרפיה שלה. בדיוק כמו שעשתה בניו יורק, גם בירושלים, שרלוט אירחה אירועי חברה וקיבלה בברכה מבקרים מהארץ ומהעולם לביתה.^[1]

ב-17 ביולי 2002 נפטרה שרלוט ברגמן בחדר השינה שלה, המכונה היום החדר של הנרי מור.^[2] הבית וציוריו, פסליו, קרמיקה ועבודות על נייר הועברו בירושה למוזיאון ישראל. שרלוט ברגמן ביקשה שהבית ישמש מקום לאירועים מיוחדים, כפי שהיה בחייה, החדר משקף בית של חובבי אמנות בסוף המאה העשרים, כמו חדרים תקופתיים אחרים במוזיאון.^[3][4]

• אמנות חזותית בישראל

מדיה וקבצים בנושא שרלוט ברגמן בוויקישיתוף

• האוסף של שרלוט ברגמן, באתר מוזיאון ישראל