PROFILPELAJAR.COM

שרידי המושבה ההיסטורית שבכפר מל"ל הם מבנים ופריטים ששומרו מן המושבה הציונית שהוקמה במקום בשנת 1912, ונקראה במקור עין חי. בין השנים 1918–1921 נחרבו מבני היישוב פעמיים על ידי העות'מאנים ופורעים ערבים בהתאמה, אולם למרות הקשיים נבנה היישוב מחדש, בסך הכל שלוש פעמים, ובסופו של דבר התרחב ושגשג.

על אף החורבנות שחוותה המושבה בראשית דרכה, חלק מהמבנים העתיקים שרדו שנים רבות, ובראשית המאה ה-21 זכו לשימור כחלק ממיזם מוזיאון עין-חי שבכפר מל"ל.

ההיסטוריה של המושבה ההיסטורית כרוכה בהיסטוריה של ההתיישבות בארץ ישראל בשנים 1960-1910^[1]. היישוב היה בין מושבי העובדים הראשונים שהוקמו אי פעם, כאשר על פי הערכתו של דוקטור יואל פיקסלר, היה מושב העובדים הראשון בעולם הלכה למעשה כבר בשנת 1919, זאת אף על פי שלא הוכר ככזה באופן רשמי, והתואר מוענק לנהלל^[2].

היסטוריה

ניסיון ההתיישבות הראשון

גלגולה הראשון של המושבה הציונית ההיסטורית החל בקיץ 1912 על ידי 12 חקלאים בני העלייה השנייה, שבנו חמישה צריפי פועלים גדולים על אדמות שהוקצו למושבה מטעם הוועד האודיסאי של תנועת חובבי ציון^[2]^[3].

המושבה נוסדה על חורבותיו של יישוב עתיק. כ-1,300 שנים טרם זמנה היה זה יישוב ביזנטי-יווני ממנו נותרו שרידי בית בד תעשייתי. בהמשך הוקם על חורבותיו יישוב ערבי שכונה "אל חייא", חורבת הנחשים, שניטש בסופו של דבר בעקבות מחלת המלריה. באותה התקופה היה מקובל לקרוא ליישובים ציוניים בשם היסטורי עתיק שדומה ליישוב קדום שהיה בקרבת מקום, ולכן בשנת 1913 החליטו חברי המושבה ששמו יהיה עין חי, והיישוב נוסד כמושב פועלים^[2]^[4]^[5].

בשנת 1914 כללה המושבה שטחים של כ-4,800 דונם. בתחילת השנה גובשו מספר תוכניות להרחבת המושבה ושינויים נוספים, כמו הפיכת המושבה למושב עובדים, אולם תוכניות אלו לא יצאו לפעול בעקבות פרוץ מלחמת העולם הראשונה. שינוי שכן יצא לפועל הוא שינוי שם המושבה לכפר מל"ל, לזכרו של משה לייב לילינבלום^[2].

בשנת 1916 ניטשה המושבה בעקבות הקשיים לקיימה בתקופת המלחמה, ובשנת 1918 הרסו העות'מאנים את הצריפים שהיו במקום^[2]^[6].

פיתוח החקלאות וחורבן שני

בשנת 1919 גויס צוות חדש במטרה לשקם את המושבה וליישבה מחדש. למען המטרה התארגנה קבוצה חדשה של 18 מתיישבים, ביניהם שניים שהיו גם בגרעין המקימים המקורי של שנת 1912, והללו חזרו ליישב את כפר מל"ל, במטרה להקים במקום מושב עובדים על פי חזונו של אליעזר יפה^[2]. הם בנו את המבנים החדשים מסביב לבאר המים, שבשלב זה הייתה בעומק רב של 62 מטרים, מה שאילץ את המתיישבים לרדת לעומקה ולסנן את המים, בטרם יוכלו להעלות את הדלי מעלה עם חבל^[7].

עם חידוש ההתיישבות, גידלו חבריו את המזון עבור עצמם, וכן עמלו על טיפוחם של גידולים שונים שיתאימו לפעילות חקלאית בכל עונות השנה, ובהם בין היתר שיבולת שועל, בקיה, מקשת אבטיחים, מכוורת דבורים וכרמי ענבים. בתקופה זו בנו החברים גם את בתי האבן הראשונים של היישוב, ואת המחלבה. במקביל הרחיב ארגון קק"ל את האדמות באזור שברשותו, ועד סוף שנת 1920 היו בבעלות קק"ל כ-1,250 דונם בשטחי כפר מל"ל^[2]^[8].

ב-3 במאי 1921 נודע לחברי היישוב על פשיטה מתוכננת של פורעים ערבים על כפר מל"ל וכפר סבא, כחלק ממאורעות תרפ"א. חברי היישוב נמלטו לפתח תקווה, ובאותו הלילה הפושטים בזזו את שני היישובים והעלו אותם באש^[2].

התפתחות והתרחבות המושבה

לאחר המאורעות, התגוררו חבריו באופן זמני באוהלים בכפר סבא, ומדי יום הלכו לכפר מל"ל על מנת לשקם את יישובם. הם בנו ליד באר היישוב צריף משותף למטבח ולסוסים, ובנו מחדש את שלושת המבנים שחרבו - שני בתים עבור משפחות היישוב ובית שלישי עבור כל הרווקים, שהתחלף בהמשך ב-15 צריפים למגורי הרווקים^[2]. הפעם, בעת חידוש ההתיישבות, כבר הגיעו להתיישב 40 משפחות, שעמלו להגדיל את המושב ולבנות את תשתיות המחייה^[9].

בשנותיו הראשונות של המושב היו הרפתות במרכז כלכלת היישוב^[10], והחלב הובל מדי יום לתל אביב בעגלות^[9]. בשנת 1924 החלו חברי היישוב להפעיל קופה משותפת לחברי המושב, שלימים התפתחה לבנק עין חי, שסיפק שירותים בנקאיים למושבים^[11]^[12].

בתקופה זו אחד מהמקומות המזוהים עם המושב היה חורשת הקזוארינות שניטעה בשנת 1924, שמראה הייחודי סימן את הדרך אל המושב, והייתה מקום מפגש מרכזי למשפחות היישוב^[13]^[9].

למרות תכנונים עוד מראשית היישוב להקים במקום פרדס הדרים, התאפשרה נטיעתו רק בשנת 1930 כאשר חפרו במקום באר מים איכותית דיה. במקביל חובר היישוב לתשתיות חשמל וטלפון, ונסלל בין חורשת הקזוארינות כביש גישה מסודר אל המושב^[9]. בשנות ה-30 הפך פרדס ההדרים לענף החקלאי המרכזי בכלכלת היישוב, אולם היכולת לייצא את הפירות נפגעה משמעותית בתקופת מלחמת העולם השנייה^[14]. למרות הקשיים, המשיך היישוב להתפתח, וכן שודרגו הרפתות, שעדיין היו חלק חשוב מהכלכלה המקומית, ובמיוחד הורחבה המחלבה המקומית, שהפכה בשלב זה למחלבה אזורית של תנובה^[8].

בתחילת שנות ה-50 הרפתות והמחלבה היו בבסיס הפיתוח הכלכלי של המושבה, אולם בשנת 1954 נגנבו הפרות של היישוב, והמחלבה נסגרה^[8].

הפולמוס סביב התואר, "מושב העובדים הראשון"

עוד בשנותיו הראשונות של היישוב הביעו חבריו את תסכולם, בין היתר בעיתון הפועל הצעיר, נוכח ההכרזה על נהלל כמושב העובדים הראשון בעולם בשנת 1921, כאשר עוד קודם לכן נוסד עין חי ברוח רעיון מושב העובדים - רוח שלא ניתן היה להגשימה הלכה למעשה בגלל בעיות נסיבתיות ומנהלתיות שונות. לדוגמה, רק בשנת 1933 נרשמו בטאבו קרקעות היישוב על שם קק"ל, וכך נמנעה למעלה מעשור הוכחה רשמית שהיישוב מתנהל על קרקע בבעלות לאומית, בהתאם לחזון מושב העובדים. על רקע נסיבות אלו ואחרות, יש ביושבי כפר מל"ל הטוענים שעין חי שנוסד בשנת 1919 כבר התנהל מעשית כמושב העובדים הראשון, ולכן הוא ראוי לתואר מושב העובדים הראשון בעולם^[2].

שימור האתר

בראשית העשור השני של המאה ה-21, החל מיזם לשימור מבנים ופריטים מן המושבה ההיסטורית. כחלק מהמיזם חודש מבנה בן שתי קומות, ששימש בראשית היישוב כבית ספר ומרפאה, והפך למוזיאון עין חי, שמוקדש להנגשת מידע לציבור אודות ההיסטוריה המקומית^[15]^[1]. במוזיאון ניתן לצפות בשרידי המושבה ההיסטורית, ובהם אחד הצריפים שנבנו בשנת 1921, המחלבה ההיסטורית, הפרדסים שהוקמו בשנת 1930 ומתקנים ופריטים נוספים ששימשו את החקלאים בראשית ימי היישוב^[16]^[6].

שורת אבנים מסותתות ששרדו עוד מבית הבד הביזנטי, הוצבו לתצוגה בגן הארכאולוגי בהוד השרון^[17].

תערוכת תמונות במוזיאון עין חי, בנושא נשים חלוצות
טרקטור מראשית תקופת היישוב, מוצג במוזיאון עין חי
פריטים ותמונות מימי המושבה הישנה במוזיאון עין-חי

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של שרידי המושבה ההיסטורית בכפר מל"ל
אתר האינטרנט הרשמי של שרידי המושבה ההיסטורית בכפר מל"ל
מוזיאון עין חי - כפר מל"ל
כפר מל"ל, פיסת היסטוריה בת 100, צומת השרון

הערות שוליים

^ ¹ ² מוזיאון "עין חי" - כפר מל"ל, באתר מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ יואל פיקסלר, מעין-חי לכפר מל"ל, באתר מוזיאון עין חי - כפר מל"ל
^ צריף הראשונים, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ שם המושב ההיסטורי בתחילת דרכו, באתר מוזיאון עין חי
^ ארכיון: מרחב המוזיאון, באתר מוזיאון עין חי, הוספתי קישור ארכיוני כפול להערת שוליים זו, כי הטקסט בתמונה לא שלם בקישור המקורי
^ ¹ ² הצריפים הראשונים, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ באר המים, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ ¹ ² ³ מחלבה, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ ¹ ² ³ ⁴ כפר מל"ל, באתר תנועת המושבים
^ ענפי-משק חקלאיים, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ בנק עין-חי, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ בנק הפועלים, באתר תנועת העבודה הישראלית
^ חורשת הקזוארינות וגן הפסלים, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ "הפרדס-ליד-השוקת"/ "הפרדס ליד השוקת", באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ מוזיאון עין חי - כפר מלל, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ מרחב המוזיאון, באתר מוזיאון כפר מל"ל
^ בית הבד, באתר הוד השרון - שורשים