מועדון הכדורגל שפילד ונסדיי (באנגלית: Sheffield Wednesday FC) היא קבוצת כדורגל אנגלית ואחד משני המועדונים הבכירים המייצגים את העיר שפילד, אנגליה. הקבוצה משחקת בצ'מפיונשיפ, הליגה השנייה בחשיבותה באנגליה.
שפילד ונסדיי ידועה בכינוי "הינשופים" (Owls). אצטדיונה הביתי של הקבוצה, הילסבורו, מונה 39,859 מושבים. מדי הקבוצה כוללים חולצת פסים תכולה-לבנה ומכנסיים שחורים.
היסטוריה
השנים המוקדמות
המועדון נוסד בעיר שפילד ביום רביעי (Wednesday), 4 בספטמבר 1867. ראשיתו של המועדון כקבוצת קריקט, כאשר ענף הכדורגל הוקם על מנת לשמור על סגל הקבוצה יחד במהלך חודשי החורף.
בהדרגה, עם זאת, הכדורגל הלך ודחק את הקריקט לשוליים והפך לעיקר פעילות המועדון; בקיץ 1882 התפצלו שתי הקבוצות, ואילו ב-1925 התפרקה קבוצת הקריקט כליל. שפילד ונסדיי הייתה לקבוצת כדורגל מקצוענית ב-22 באפריל 1887 בעקבות לחץ שהפעילו כמה משחקני המפתח בקבוצה. המשכורות הראשונות היו חמישה שילינג למשחקי בית ושבעה וחצי שילינג למשחקי חוץ.
בשנת 1889, לאחר שבקשתה הראשונית להצטרף לליגת הכדורגל האנגלית נדחתה, כוננה שפילד ונסדיי, יחד עם קבוצות נוספות, ליגה חלופית תחת השם "ברית הכדורגל" (Football Alliance). שפילד זכתה באליפות הראשונה בברית והמשיכה להשתתף בה עד אשר התקבלה בסופו של דבר לליגת הכדורגל הראשית ב-1892.
שפילד ונסדיי זכתה באליפות הרשמית הראשונה שלה בשנת 1930 ולא זכו בגביע ה-FA מאז 1935. התואר הרשמי האחרון של הינשופים נקטף בשנת 1991 לאחר שזכו בגביע הפוטבול ליג.
שנות השמונים: השיבה למרכז הבמה
תחת שרביטו של המאמן הווארד וילקינסון, שפילד ונסדיי עלתה לליגה הראשונה (First Division) בסוף עונת 1984/1983 והוסיפה לשחק בליגה הבכירה בשש-עשרה העונות שלאחר מכן, למעט עונה אחת. וילקינסון הציל את הינשופים מירידה לאורך שנות השמונים עד שעזב בשנת 1988 כדי להתמנות למאמנה של לידס יונייטד, אז בליגה השנייה. ארבע שנים בלבד לאחר מכן זכתה לידס באליפות אנגליה.
עוזרו של וילקינסון, פיטר יוסטאס, מונה למאמנה הראשי של שפילד ונסדיי, מינוי שלא הוכיח עצמו כלל. כהונתו של יוסטאס הופסקה בתום ארבעה חודשים בלבד, ובמקומו מונה מאמנה של וסט ברומיץ' אלביון, רון אטקינסון, אשר זכה זה מכבר להניף את גביע ה-FA פעמיים עם מנצ'סטר יונייטד.
שנות התשעים: החיים בצמרת
בעונת הכדורגל הראשונה לכהונתו של אטקינסון כמאמן, 1989-90, סיימה שפילד ונסדיי במקום ה-18 בליגה הראשונה וכתוצאה מכך ירדה לליגה השנייה. בעונה שלאחר מכן הצליחה ונסדיי לשוב ולהעפיל לליגה הראשונה, ואולם שיאה של עונה זו היה הניצחון בגמר גביע הפוטבול ליג נגד קבוצתו הקודמת של אטקינסון, מנצ'סטר יונייטד. הקשר האירי ג'ון שרידן כבש את השער היחיד במשחק, אשר העניק למועדון את התואר הראשון שלו מזה 56 שנים. בתום העונה עזב אטקינסון לאסטון וילה, כשהוא מותיר את המושכות בידיו של חלוצה הוותיק של הקבוצה, טרבור פרנסיס בן ה-37.
תחת הדרכתו של פרנסיס סיימה שפילד ונסדיי את עונת 1991/1992 במקום השלישי בליגה הראשונה, עובדה שהקנתה לה מקום בגביע אופ"א בעונה הבאה. חשוב מכך, בזכות מיקומה הגבוה הורשתה ונסדיי לקחת חלק בליגת הכדורגל הבכירה שנוסדה בשנת 1992, היא הפרמייר ליג האנגלית.
עונת 1992/1993 הייתה אחת המשמעותיות בתולדותיה של שפילד ונסדיי. הקבוצה סיימה במקום השביעי בפרמייר ליג והגיעה למשחקי הגמר הן בגביע ה-FA והן בגביע הפוטבול ליג, אף שבשניהם נוצחה על ידי ארסנל. פירוש הדבר שנבצר מוונסדיי לשחק בתחרויות היבשתיות בעונה הבאה. ולמרות זאת, די היה בהישגי עונת 1992/1993 כדי לבסס את מעמדה של שפילד ונסדיי כמועדון צמרת. קשר הקבוצה כריס וודל נבחר לשחקן העונה, ואילו צמד החלוצים דייוויד הירסט ומארק ברייט נחשב למסוכן בליגה. פרנסיס לא הצליח לשחזר את ההישגים בעונות הבאות, ופוטר כעבור שנתיים. דייוויד פליט, מאמנן לשעבר של לוטון טאון, לסטר סיטי וטוטנהאם הוטספר, הוחתם כמחליפו.
העונה הראשונה של פליט במועדון תסכלה רבים, שכן הקבוצה סיימה במקום ה-15 בפרמייר ליג אף שבסגל הקבוצה הופיעו כדורגלנים יקרים כגון מארק דגרייסה, דז'אן סטפנוביץ' ודרקו קובצ'ביץ'. עונת 1996/1997 נפתחה בסערה כאשר בתום ארבעת המשחקים הראשונים ניצבה ונסדיי בראש הטבלה. ואולם הינשופים לא היוו איום משמעותי על התואר, יכולתם דעכה בהמשך העונה ובסיומה ניצבו במקום השביעי בטבלה. פליט פוטר בנובמבר 1997 לאחר שהמועדון דשדש בחלק התחתון של הטבלה, ורון אטקינסון שב והוזעק כדי להציל את המועדון מירידה.
חוזהו של אטקינסון לא הוארך בסוף עונת 1997/1998, ושפילד ונסדיי פנתה לדני וילסון בתור המאמן החדש. שיפור מסוים חל ביכולתה של הקבוצה במהלך העונה הראשונה לכהונתו של וילסון, והינשופים סיימו במקום ה-12 בטבלה הסופית. אף על פי שהחזיק בסגל יקר הכולל את צמד הכוכבים האיטלקיים פאולו די קאניו ובניטו קרבונה, כמו גם את הקשר ההולנדי וים יונק, כשל וילסון להצעיד את הקבוצה קדימה. עדות לשפל בו הייתה שרויה הקבוצה ניתנה בעיצומה של עונת 1998/1999 כאשר די קאניו דחף את השופט בתגובה לכרטיס אדום שנשלף מולו. בעקבות התבוסה 0–8 מידי ניוקאסל יונייטד במרץ 1999, פוטר דני וילסון. הירידה לליגת המשנה הלכה ונראתה ממשית עבור הקבוצה מהילסבורו. עוזר המאמן פיטר שריבס התמנה לאחראי על הקבוצה, ואולם גם הוא לא יכול היה להציל את הקבוצה מירידה.
שנות ה-2000: הירידה
פיטר שריבס נותר בשפילד ונסדיי במהלך עונת 2000/2001 כעוזרו של המאמן החדש, פול ג'ול. אלא שג'ול כשל במשימתו להעלות את הקבוצה חזרה לפרמייר ליג, והוא פוטר בפברואר 2001 כאשר הקבוצה דשדשה בחלקה התחתון של ליגת המשנה. שריבס מונה בשנית למאמן ראשי, ובסוף העונה סיימה הקבוצה במקום ה-17, מקומות ספורים לפני הקו האדום. לאחר פתיחה גרועה נוספת לעונת 2001/2002, נאלץ להעביר את שרביט האימון לידיו של עוזרו, טרי יוראת'. הפעם סיימה ונסדיי רק שני מקומות מעל הקו האדום; נקודת האור היחידה במהלך העונה הזו הייתה ההגעה לשלב חצי הגמר של גביע הפוטבול ליג.
יוראת' פוטר באוקטובר 2002 בעקבות פתיחה מזעזעת של ונסדיי לעונת 2002/2003. מאמן הרטלפול יונייטד ושוער שפילד ונסדיי לשעבר, כריס טרנר, הוזעק כמחליף. טרנר פעל נמרצות על מנת להצעיר את הקבוצה ובמחזורי הסיום של העונה השיגה ונסדיי תוצאות מרשימות. אלא שבשל אובדן הנקודות במחזור הנעילה של העונה מול ברייטון, נידונה שפילד ונסדיי לירידה נוספת בתוך ארבע שנים, הפעם לליגה השלישית.
טרנר היה משוכנע שביכולתו להשיב את הקבוצה לליגת המשנה במהרה, אולם תקוותיו נופצו במהרה. ונסדיי סיימה את עונת 2003/2004 במקום ה-16 בליגה השלישית, עם מספר הכיבושים הדל בליגה - 48 בלבד. פתיחה גרועה לעונת 2004/2005 הביאה לפיטוריו של טרנר. פול סטארוק, לשעבר שחקן נבחרת סקוטלנד בכדורגל ומאמן פלימות' וסאות'המפטון, היה למאמנה השישי של שפילד ונסדיי בשש השנים האחרונות. בעונת 2009/10 הקבוצה ירדה לליגה השלישית לאחר שגמרה מקום שלישי מהסוף. שנתיים מאוחר יותר שבה הקבוצה לליגת המשנה לאחר שהקבוצה סיימה במקום השני בליג 1.
העלייה
סטארוק החיה את הקבוצה ובסיומה של עונת 2004/2005 ניצבה שפילד ונסדיי במקום החמישי בליגה, לאחר שפציעות מרובות דרדרו אותה מהמקום הראשון. המקום החמישי הקנה לה מקום במשחקי ההצלבה בין ארבע הקבוצות שסיימו במקומות 3–6. בחצי הגמר ניצחה את ברנטפורד 3-1 במאזן הכללי. משחק גמר הפלייאוף מול הרטלפול יונייטד, שנערך לעיני יותר מ-40,000 אוהדי ונסדיי ב-29 במאי 2005 באצטדיון המילניום, קארדיף, היה אחד המשחקים הגדולים של המועדון ב-12 השנים האחרונות. ונסדיי עלתה ליתרון משער של ג'ון-פול מקגוברן לקראת סיום המחצית הראשונה. ואולם הרטלפול השיבה מלחמה, ועשרים דקות לסיום המשחק הובילה 1–2. סטארוק ביצע חילוף משולש הכולל את החלוץ הצעיר דרו טאלבוט וכן את מלך שערי הקבוצה באותה עונה, סטיבן מקלין. עשר דקות לסיום המשחק נדחף טלבוט ברחבה, ומקלין מימש בהצלחה את בעיטת העונשין, במה שכפה הארכה. שערים מרגליהם של גלן ווילן ודרו טאלבוט בזמן ההארכה העניקו לוונסדיי ניצחון 2–4 משכנע, ואת כרטיס העלייה לליגת המשנה.
הקבוצה שיחקה חמש עונות בליגת המשנה ובסיום עונת 10–2009 ירדה לליגת הפוטבול ליג הראשונה, הליגה השלישית. שנתיים מאוחר יותר שבה הקבוצה לליגת המשנה לאחר שסיימה במקום השני.
בסיום עונת 2020/2021 סיימה הקבוצה במקום האחרון בצ'מפיונשיפ, לאחר שפתחה את העונה עם עונש של מינוס שמונה נקודות, וירדה לפוטבול ליג הראשונה. היא שבה לצ'מפיונשיפ בסיום עונת 2022/2023 לאחר שגברה בגמר הפלייאוף 0–1 על בארנסלי בדקה ה-120 של הארכה[1].
שם המועדון
מקובל להניח ששמו הרשמי של המועדון היה "מועדון הכדורגל ונסדיי" (או בפי האוהדים: The Wednesday) עד שנת 1929, או אז שונה שמו ל"שפילד ונסדיי" על ידי המאמן בוב בראון. עם זאת, ישנן עדויות המצביעות על כך שהמועדון נקרא "שפילד ונסדיי" עוד ב-1883: על אחד מיציעי אצטדיונה לשעבר של הקבוצה, אוליב גרוב, התנוססה הכתובת "שפילד ונסדיי". בנוסף, על שני גביעי ה-FA בהם זכתה הקבוצה לפני 1929 (1867 ו-1907) נחרט השם "שפילד ונסדיי".
זוהי קבוצת הכדורגל המקצוענית היחידה באנגליה ששמה כולל יום בשבוע. שם המועדון נגזר מזה של קודמו, "מועדון הקריקט של יום רביעי" (The Wednesday Cricket Club), שפגישותיו נערכו ביום רביעי. באופן מסורתי, יום רביעי היה היום שבו עבדו הפועלים המקומיים חצי-משרה על מנת להשתתף בפעילויות ספורט. כאמור, ב-1882 התפצלו קבוצות הקריקט והכדורגל וב-1929 התפרקה קבוצת הקריקט.
הכינוי המקורי של הקבוצה היה "הלהבים" ("The Blades"), כיום כינויה של היריבה המרה שפילד יונייטד. בראשית המאה ה-20, כנראה לרגל בניית האצטדיון החדש "הילסבורו" באוולרטון (Owlerton), הוצג ינשוף כקמע הקבוצה. מאז, הקבוצה נודעה תחת הכינוי "הינשופים" ("the Owls").
מגרשים
הקבוצה נעדרה מגרש ביתי קבוע בראשיתה, ועד 1887 אירחה את משחקי הבית שלה במגרשים שונים ברחבי שפילד (כולל ברמאל ליין, אצטדיונה הביתי הנוכחי של שפילד יונייטד).
המגרש הביתי הקבוע הראשון של שפילד ונסדיי היה באוליב גרוב (Olive Grove), שטח שהוחכר מדוכס נורפוק. משחקה הרשמי הראשון של ונסדיי במגרש זה, שנערך בשנת 1887, הסתיים בתיקו 4-4 מול בלקברן רוברס בעקבות עבודות על תשתית מסילות הרכבת באזור בשנת 1899 נאלץ המועדון לעזוב את אוליב גרוב. באותה שנה החלו העבודות לבניית אצטדיון הילסבורו באוולרטון, צפון-מערבית לשפילד. המשחק הרשמי הראשון של הינשופים בהילסבורו הסתיים בניצחון 1–5 על צ'סטרפילד.
תארים
- אליפות הליגה: 1902/1903, 1903/1904, 1928/1929, 1929/1930
- אליפות ליגת המשנה: 1899/1900, 1925/1926, 1951/1952, 1955/1956, 1958/1959
- גביע ה-FA (התאחדות הכדורגל): 1896, 1907, 1935
- גביע הליגה האנגלית: 1991
מאמנים ושחקנים
מאמנים
שחקני עבר
בין השחקנים המפורסמים ששיחקו בשורות שפילד ונסדיי נכללים:
קישורים חיצוניים
שפילד ונסדיי, ברשת החברתית פייסבוק
שפילד ונסדיי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שפילד ונסדיי, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- מיכאל יוכין, הינשופים בעקבות השועל: שפילד וונסדיי רוצה להסיר את הקללה, באתר וואלה, 29 במאי 2023
הערות שוליים
