שמעון סירוקה (1919 - כ"ג באייר תשמ"ו, 1 ביוני 1986) היה ראש העירייה החמישי של בני ברק, מטעם תנועת אגודת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בלוקוב שבפולין, למד בישיבות בוורשה ובטלז. היה פעיל בפולין בתנועות הנוער של אגודת ישראל, ובזמן מלחמת העולם השנייה פעל במסגרת צעירי אגודת ישראל להעלאת חברי התנועה לארץ ישראל. הוא עצמו עלה לארץ ישראל במהלך המלחמה, והגיע לבני ברק ב-1942. היה פעיל בתפקידי אבטחת יישובים באזור גוש דן במסגרת ההגנה.
בהמלצת החזון איש הוצב כמועמד בבחירות לעיריית בני ברק, וב-1950 נבחר לראשונה כחבר העירייה. בחירתו לוותה בסאגה משפטית ממושכת בעקבות ערעור של תנועת החרות על תוצאות הבחירות, רק ב-1951 נדחה הערעור סופית[1]. ב-1959 התמנה כסגן ראש העירייה, והיה ממונה על קשרי החוץ של בני ברק, עם עיריות בחו"ל. במקביל לפעילותו העירונית שימש כחבר במוסדות העליונים של תנועת אגודת ישראל העולמית.
ב-1968 בעקבות פסק דין רבני, קיבל סירוקה רוטציה על משרת ראש העירייה והחליף בתפקיד את קודמו, שמואל וינברג. ואולם וינברג לא הסכים לוותר על הניהול הכלכלי של העיר ועל המנגנון העירוני, והמשיך לנהל אותם גם לאחר שעבר לשמש כסגנו של סירוקה. ב-1970 הוחלף סירוקה בתפקיד על ידי ישראל גוטליב, אך המשיך לכהן כחבר העירייה.
לאחר בחירות 1984 התמנה כממלא מקום ראש העירייה משה אירנשטיין, ולפי ההסכם המוקדם ביניהם היה אמור להחליפו בתפקיד ראש העירייה ב-1986, אך סירוקה נפטר בכ"ג באייר תשמ"ו, 1 ביוני 1986, בטרם הגיע זמן הרוטציה.
על שמו נקראו שכונת "נחלת סירוקה" המסופחת לקריית הרצוג, ושדרות שמעון סירוקה בבני ברק. אחד מחתניו הוא הרב צבי כץ, שכיהן ראש ישיבת חזון נחום.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים