שמעון מישורי (1922 – 16 באוגוסט 2010) היה כנר ומוזיקאי ישראלי. שימש ככנר הראשי של התזמורת הסימפונית של רשות השידור והקים את התזמורת הסימפונית ירושלים.[1][2]
ביוגרפיה
מישורי נולד בשנת 1922 במרקולשטי שבבֵּסָרַבְּיָה, וזמן קצר לאחר מכן עלה ביחד עם הוריו כתינוק לתל אביב.
בגיל 3 החל לנגן בכינור, וכבר אז החל לנגן את שירי הילדים משמיעה ללא עזרת מורה.
בגיל 13, שמו עלה באוזני ברוניסלב הוברמן, מייסד התזמורת הפילהרמונית הישראלית וזה הזמינו להיבחן בפניו. לאחר מכן מישורי הוזמן מישורי לנגן כסולן בתזמורת הפילהרמונית.
בגיל 16 בלבד התקבל לתזמורת האופרה הקאמרית של תל אביב.
בשנת 1942 מישורי ניגן עם תזמורת צבא יוגוסלביה, אשר ישבה באלכסנדריה והופיעה בכל המזרח התיכון.[3]
בשנת 1947, יצא לפראג כדי להשתתף בפסיטבל הנוער הבינלאומי בפראג.
בזמן מלחמת העצמאות, ניצח על התזמורת הסימפונית של חטיבת גבעתי, שלאחר מכן התמזגה ביחד עם הרכבים אחרים לתזמורת צה"ל. במקביל לתפקיד זה, רכב על אופנוע כחלק מתפקידו כקשר בחטיבה.
בשנת 1949, התמנה לכנר הראשי של תזמורת קול ישראל, שלאחר מכן שונה שמה ל"תזמורת הסימפונית ירושלים- רשות השידור". מישורי מילא את התפקיד במשך 40 שנים עד לפרישתו בשנת 1987.[2]
בין השנים 1988 - 1989 היה הכנר הראשי התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
שמעון מישורי נפטר בשנת 2010 והוא בן 88, ונקבר בבית העלמין בקיבוץ מעלה החמישה.[4]
בשנת 2021 התקבלה בעיריית ירושלים החלטה להקים רחוב על שמו, הרחוב כרגע בתהליכי בנייה ויקום בשכונת תלפיות מזרח כחלק מפרויקט מורדות ארנונה.
שירים בניצוחו
- אנה הלך דודך
- אשירה לאהוב
- אתי מלבנון
- באנו על כנפי נשרים
- גוזי לי (אל תדפקו את רחלי); לחן: אדמון
- דבקת האביר (יפתי דלגי נא)
- דודי לי (דודי לי ואני לו); לחן: נירה חן
- הרועה (הרועה עדרו)
- ושאבתם מים (ושאבתם מים בששון); לחן: עמנואל עמירן – לחן מוקדם
- חליל רועים (בבוקר העמק נעור מחלום)
- ישמח הר ציון
- כן יאבדו (כן יאבדו כל אויביך); לחן לוי-תנאי
- ליל שימורים (הירח שט עלה אינו זע)
- לנר ולבשמים (לנר ולבשמים נפשי מייחלה)
- מבין להקת סגל יפות
- שיר הבוצרים (הכורמים היוגבים)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
