הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

שמעון אפנשטיין

לידה	27 באוגוסט 1864 קרוטושין, ממלכת פרוסיה
פטירה	20 בנובמבר 1920 (בגיל 56)
ענף מדעי	חקר המקרא, פרשנות יהודית למקרא, ביקורת המקרא
מקום לימודים	Königliches Wilhelms-Gymnasium Krotoschin (1883) בית המדרש לרבנים בברסלאו (1884) אוניברסיטת הומבולדט של ברלין (1888) בית המדרש לרבנים בברלין (1888) אוניברסיטת לייפציג (6 במרץ 1888)

שמעון אֶפֶּנשטֵין (בכתיב ארכאי: עפפענשטיין; כ"ה באב תרכ"ד / 25 באוגוסט 1864, קרוטושין – ט' בכסלו תרפ"א/ 20 בנובמבר 1920, ברלין) - היה רב, היסטוריון וחוקר יהדות בגרמניה, שהתמקד במחקר תקופת הגאונים, פרשנות המקרא והשפה העברית. הוא היה רב קהילה אורתודוקסי בעיירה ברייזן, אבל בעיקר נודע כאקדמאי שתרם בצורה משמעותיות לחקר היהדות ולהפצת תורת ישראל.

אפנשטיין נולד בקרוטושין (אז בפרובינציית פוזן בממלכת פרוסיה, כיום בפולין) לאביו, ר' שלמה ב"ר אברהם אריה, שהיה סוחר לפרנסתו, אך גם דיין וחזן. את השכלתו הראשונית רכש בבית הספר היהודי בעיירתו, והמשיך בלימודים בגימנסיה וילהלם בקרוטושין (גר'). הוא התמחה בשפות קלאסיות, יוונית, ולטינית, והשלים את בחינות הבגרות בשנת 1883. במקביל ללימודיו הכלליים, רכש השכלה תורנית מאביו, והתעמק בלימוד עברית.

בשנת 1883 החל את לימודיו באוניברסיטת ברסלאו ובמקביל בבית המדרש לרבנים בברסלאו, אך עזב בשנת 1884 כיון שלא הזדהה עם גישתם הדתית.^[1]. הוא עבר ללמוד באוניברסיטת ברלין ובית המדרש לרבנים בברלין (1184), שם היה חבר באגודת הסטודנטים "דיבוק חברים". הוא היה תלמיד של הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב דוד צבי הופמן, אברהם ברלינר. הוא למד תנ"ך ושפות שמיות אצל יעקב ברט וגם למד באוניברסיטה אצלו. בשנת 1888 השלים תואר דוקטור באוניברסיטת לייפציג, כאשר עבודת הדוקטורט שלו עסקה בפרשנות של תנחום הירושלמי על ספר קהלת^[2].

החל מתקופה זו היה חבר במספר אגודות-סטודנטים יהודיות.

בשנים 1889–1911 שימש אפנשטיין כרב בברייזן (גר') (כיום וומברזנו (אנ'), פולין) שבפרוסיה המערבית, שם ניהל גם בית ספר יהודי. בתקופה זו, שבה קהילתו הייתה קטנה, הקדיש זמן רב לעיסוק במחקר.

בשנת תרע"א (1911) הוזמן הרב אפנשטיין להורות בבית המדרש לרבנים בברלין, עקב פרישת הרב אברהם ברלינר לגמלאות. ב-27 באוקטובר^[3] הוא מונה כמרצה להיסטוריה של עם ישראל, ספרות ופרשנות המקרא, במקומו של הרב ברלינר. בעקבות פטירתו של יעקב בארט בתרע"ד (1914), אפנשטיין התחיל ללמד גם תנ"ך ודקדוק.^[4]

בשנת 1913 החל לשמש גם כרב קהילה של בית הכנסת המרכזי בוילמרסדורף (גר')^[5].

אפנשטיין דגל בציונות דתית והיה חבר בתנועת המזרחי. הוא שילב את השקפותיו הציוניות בעבודתו החינוכית והדתית. בבית המדרש לרבנים בברלין העביר הרצאות בשפה העברית, במטרה לעודד את תחיית השפה ולהדגיש את חשיבות שימושה במדעי היהדות.

בשנת 1888 נישא לאלמה, לבית נייסר, מקרוטושין, שהייתה מנהלת פנסיון בברלין. לבני הזוג נולדו שישה ילדים; ארבעה בנים ושתי בנות.
הרב אפנשטיין נפטר לאחר מחלה קשה בחורף 1920, בגיל 56.

בכורו נפטר בצעירותו. בתו הגדולה נישאה לרב חיים לאואר (גר') והתגוררה בשווייץ. אחד מבניו שימש כרב בקהילה קטנה בטמפלהוף, בברלין עד שנת 1939, ואח"כ עלה לארץ ישראל. גם שאר ילדיו עלו לארץ.

סבו היה הרב יהודה לייב בלשקה, שנודע כרבה של שנלאנקה^[6]. בן אחותו היה הרב מקס דינמן.

אפנשטיין התרכז בעיקר במחקר תקופת הגאונים ובפרשנות המקרא. עבודתו המרכזית, Beiträge zur Geschichte und Literatur im geonäischen Zeitalter (תרומה להיסטוריה ולספרות בתקופת הגאונים), פורסמה ב-1913 ונחשבת לחיבור בסיסי בתחום. בנוסף, הוא חקר והוציא לאור כתבים של פרשני מקרא, בהם פירושיו של רבי יוסף קמחי, רבי יוסף קרא ורבי שלמה אסטרוק.

הרב אפנשטיין נודע כחוקר חרוץ ופורה, שהפיק עשרות חיבורים, ביניהם על רבי יוסף קמחי, רבי יוסף קרא ודונש בן לברט.

ביבליוגרפיה מקיפה נערך בידי ע' פוזנר: Zwei Bibliographien, ספר היובל לר׳ יעקב פריימן, 1937, עמ' 177 — 171 (חלק לועזי) (בגרמנית)
להלן מובאים מבחר מחיבוריו, במיוחד כאלה שנגישים באינטרנט.

חיבוריו

• אפנשטיין, שמעון בן שלמה, עיון וחקר, תירגמו מגרמנית: צבי ברמאיר, חיים לשם, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשל"ו, באתר אוצר החכמה
• רבי יצחק המכונה אבו אברהים ן' ברון וספר השתוות לשון עבר עם ערב, האשכול כרך שני, קראקא, תרנ"ט/ 1899, עמ' 198־209
• שמעון עפפענשטיין (אחד מהעורכים), לדוד צבי, ‏ספר יובל לכבוד הרב דוד צבי הופמן; ברלין, תרע"ד/ 1914, באתר היברובוקס

חיבורים שההדיר מכתבי-יד

• פירושי רבי יוסף קרא לנביאים ראשונים
  • פירוש ספר יהושע [וס' שופטים], ‏פרנקפורט על המיין, תרס"ז; עם מבוא והערות בגרמנית מאת הרב עפנשטיין, באתר היברובוקס
  • פירוש על נביאים ראשונים ע"פ כ"י קירכהיים, מהדורת צילום מכתב עת "Jahrbuch der Jüdisch - Literarischen Gesellschaft", שם נדפס לראשונה, ירושלים: הוצאת מקור, תשל"ב, באתר אוצר החכמה; כולל מבוא מאת הרב אפנשטיין, בגרמנית
  • פירושי רבי יוסף קרא לנביאים ראשונים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ג/ 1972, באתר אוצר החכמה; במהדורה זו המבוא הופיע בעברית, בתרגומו של אברהם דרום
• אנשלמה אשתרוק, מדרשי התורה, ‏הוצאת חברת מקיצי נרדמים, ברלין, תרנ"ט/ 1899, באתר היברובוקס
  הספר כולל פירוש בעברית על חמישה חומשי תורה, מגילת אסתר, על פרשת "הנה ישכיל עבדי" מספר ישעיהו ותהילים קל"ט, ומבוא מאת הרב אפנשטיין, בעברית.
• רב סעדיה גאון, שמעון עפפענשטיין (ע), שתי הקדמות רב סעדיה גאון לתהילים, בריזן, תרס"ט, (כולל מבוא בעברית מאת הרב אפנשטיין; דברי רס"ג מופיעים בערבית יהודית, בכתב עברי)
  • הופיע גם בספר יובל לאברהם אליהו הרכבי, "זכרון לאברהם אליהו", ‏פטרבורג, תרס"ט, באתר היברובוקס. החל מעמ' 185, ניתן לקרוא אותו כאן

תרגומים לעברית

• ר׳ אברהם בן הרמב"ם, ליקוטים מפירוש על בראשית ושמות, הופיע בספר "לדוד צבי", ספר יובל לכבוד הרב דוד צבי הופמן, ברלין, תרע"ד/ 1914, עמ' 130 - 142.

• "אפנשטיין, שמעון", האנציקלופדיה העברית (כרך ה), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"א, עמ' 250

• שמעון אפנשטיין, ברשת החברתית Goodreads
• שמעון אפנשטיין, דף שער בספרייה הלאומית
• דניאל גולדשמידט, לדמותו של ר' שמעון אפנשטיין ז"ל, הצופה, 31 ביולי 1964

מאמרי הספד

• ד"ר שמואל אברהם פוזנאנסקי, ד"ר שמעון עפפנשטיין, הצפירה, 1 בדצמבר 1920
• הספד המערכת, ד"ר שמעון עפפנשטיין ז"ל, העברי, עמ' 13, ב' בטבת תרפ"א, 31 בדצמבר 1920
• נ. ב. ש. (י"נ שמחוני), ד"ר שמעון עפפנשטיין, התקופה ט', 1921;