שמעון אפנשטיין

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שמעון אפנשטיין
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 27 באוגוסט 1864
קרוטושין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 1920 (בגיל 56) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי חקר המקרא, פרשנות יהודית למקרא, ביקורת המקרא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמעון אֶפֶּנשטֵין (בכתיב ארכאי: עפפענשטיין; כ"ה באב תרכ"ד / 25 באוגוסט 1864, קרוטושיןט' בכסלו תרפ"א/ 20 בנובמבר 1920, ברלין) - היה רב, היסטוריון וחוקר יהדות בגרמניה, שהתמקד במחקר תקופת הגאונים, פרשנות המקרא והשפה העברית. הוא היה רב קהילה אורתודוקסי בעיירה ברייזן, אבל בעיקר נודע כאקדמאי שתרם בצורה משמעותיות לחקר היהדות ולהפצת תורת ישראל.

ראשית חייו והשכלתו

אפנשטיין נולד בקרוטושין (אז בפרובינציית פוזן בממלכת פרוסיה, כיום בפולין) לאביו, ר' שלמה ב"ר אברהם אריה, שהיה סוחר לפרנסתו, אך גם דיין וחזן. את השכלתו הראשונית רכש בבית הספר היהודי בעיירתו, והמשיך בלימודים בגימנסיה וילהלם בקרוטושין (גר'). הוא התמחה בשפות קלאסיות, יוונית, ולטינית, והשלים את בחינות הבגרות בשנת 1883. במקביל ללימודיו הכלליים, רכש השכלה תורנית מאביו, והתעמק בלימוד עברית.

בשנת 1883 החל את לימודיו באוניברסיטת ברסלאו ובמקביל בבית המדרש לרבנים בברסלאו, אך עזב בשנת 1884 כיון שלא הזדהה עם גישתם הדתית.[1]. הוא עבר ללמוד באוניברסיטת ברלין ובית המדרש לרבנים בברלין (1184), שם היה חבר באגודת הסטודנטים "דיבוק חברים". הוא היה תלמיד של הרב עזריאל הילדסהיימר, הרב דוד צבי הופמן, אברהם ברלינר. הוא למד תנ"ך ושפות שמיות אצל יעקב ברט וגם למד באוניברסיטה אצלו. בשנת 1888 השלים תואר דוקטור באוניברסיטת לייפציג, כאשר עבודת הדוקטורט שלו עסקה בפרשנות של תנחום הירושלמי על ספר קהלת[2].

החל מתקופה זו היה חבר במספר אגודות-סטודנטים יהודיות.

פעילות רבנית ואקדמית

בשנים 1889–1911 שימש אפנשטיין כרב בברייזן (גר') (כיום וומברזנו (אנ'), פולין) שבפרוסיה המערבית, שם ניהל גם בית ספר יהודי. בתקופה זו, שבה קהילתו הייתה קטנה, הקדיש זמן רב לעיסוק במחקר.

בשנת תרע"א (1911) הוזמן הרב אפנשטיין להורות בבית המדרש לרבנים בברלין, עקב פרישת הרב אברהם ברלינר לגמלאות. ב-27 באוקטובר[3] הוא מונה כמרצה להיסטוריה של עם ישראל, ספרות ופרשנות המקרא, במקומו של הרב ברלינר. בעקבות פטירתו של יעקב בארט בתרע"ד (1914), אפנשטיין התחיל ללמד גם תנ"ך ודקדוק.[4]

בשנת 1913 החל לשמש גם כרב קהילה של בית הכנסת המרכזי בוילמרסדורף (גר')[5].

פעילות ציונית

אפנשטיין דגל בציונות דתית והיה חבר בתנועת המזרחי. הוא שילב את השקפותיו הציוניות בעבודתו החינוכית והדתית. בבית המדרש לרבנים בברלין העביר הרצאות בשפה העברית, במטרה לעודד את תחיית השפה ולהדגיש את חשיבות שימושה במדעי היהדות.

חיים אישיים ומשפחתו

בשנת 1888 נישא לאלמה, לבית נייסר, מקרוטושין, שהייתה מנהלת פנסיון בברלין. לבני הזוג נולדו שישה ילדים; ארבעה בנים ושתי בנות.
הרב אפנשטיין נפטר לאחר מחלה קשה בחורף 1920, בגיל 56.

בכורו נפטר בצעירותו. בתו הגדולה נישאה לרב חיים לאואר (גר') והתגוררה בשווייץ. אחד מבניו שימש כרב בקהילה קטנה בטמפלהוף, בברלין עד שנת 1939, ואח"כ עלה לארץ ישראל. גם שאר ילדיו עלו לארץ.

סבו היה הרב יהודה לייב בלשקה, שנודע כרבה של שנלאנקה[6]. בן אחותו היה הרב מקס דינמן.

מחקריו וחיבוריו

אפנשטיין התרכז בעיקר במחקר תקופת הגאונים ובפרשנות המקרא. עבודתו המרכזית, Beiträge zur Geschichte und Literatur im geonäischen Zeitalter (תרומה להיסטוריה ולספרות בתקופת הגאונים), פורסמה ב-1913 ונחשבת לחיבור בסיסי בתחום. בנוסף, הוא חקר והוציא לאור כתבים של פרשני מקרא, בהם פירושיו של רבי יוסף קמחי, רבי יוסף קרא ורבי שלמה אסטרוק.

ביבליוגרפיה

הרב אפנשטיין נודע כחוקר חרוץ ופורה, שהפיק עשרות חיבורים, ביניהם על רבי יוסף קמחי, רבי יוסף קרא ודונש בן לברט.

ביבליוגרפיה מקיפה נערך בידי ע' פוזנר: Zwei Bibliographien, ספר היובל לר׳ יעקב פריימן, 1937, עמ' 177 — 171 (חלק לועזי) (בגרמנית)
להלן מובאים מבחר מחיבוריו, במיוחד כאלה שנגישים באינטרנט.

חיבוריו

חיבורים שההדיר מכתבי-יד

תרגומים לעברית

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מאמרי הספד

הערות שוליים

  1. ^ ראו מאמרו של ד' גולדשמידט, שדן בעניין זה
  2. ^ Aus dem Kohelet-Kommentar des Tanchum Jeruschalmi, Freimann-Sammlung (בגרמנית)
  3. ^ "A LIST OF EVENTS IN 5672 AND NECROLOGY: July 1, 1911, to June 30, 1912". The American Jewish Year Book (באנגלית): 134. 1913. JSTOR 23600788.
  4. ^ ע"פ משה אביגדור שולוואס, בית המדרש לרבנים בברלין - חלק ב', באתר דעת (מתוך הספר "מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם", בעריכת שמואל קלמן מירסקי, 1956)
  5. ^ Carsten L. Wilke (2007–2009). "EPPENSTEIN, Simon, Dr.". Biographisches Portal der Rabbiner (בגרמנית). Vol. 2. de Gruyter.{{cite encyclopedia}}: תחזוקה - ציטוט: date format (link)
  6. ^ ע"פ המבוא לביבליוגרפיה, מאת עקיבא ברוך פוזנר (בגרמנית)