שלהבת פריאר

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	16 ביולי 1920 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	27 בנובמבר 1994 (בגיל 74)
ענף מדעי	פיזיקה
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	מכון ויצמן למדע
מוסדות	המרכז למחקר גרעיני שורק

שלהבת פְרַיֶאר (16 ביולי 1920 - 27 בנובמבר 1994) היה מדען ישראלי ודמות מפתח בתחום הגרעין בישראל.

שלהבת פריאר נולד בעיר אשווגה בגרמניה בשנת 1920, בנם של הרב ד"ר משה יששכר פריאר ורחה פריאר, מייסדת "עליית הנוער". ב-1937 סולק מבית הספר התיכון הנוצרי בו למד, בשל חיבור שכתב, ובו תקף את תורת הנאציזם, ונשלח לאנגליה לבקשתו, כדי להמשיך שם את לימודיו.

בשנת 1940 עלה לארץ ישראל והתקבל ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר סיום שנת לימודים אחת, ולאחר שאמו הגיעה לארץ והשתכנה בשכונת קטמון בירושלים, התגייס בשנת 1941 לצבא הבריטי. שירת בפלוגת ההובלה 462 בצפון אפריקה ובאיטליה. היה על האנייה "ארינפורה", וניצל כשהוטבעה על ידי מטוסים גרמנים. היה פעיל בקבוצה בשם "החבורה" שפעלה למען הפליטים היהודים. "החבורה" ניצלה את שליטתו באנגלית והמבטא הבריטי שרכש לשם התחזות לקצין בריטי והובלת שיירות עולים וכן בניסיונותיה להשיג נשק. פריאר השתחרר מהשירות הצבאי ב-1946, ולאחר חזרתו לישראל המשיך לקחת חלק בפעולות ההעפלה. במקביל חזר לאוניברסיטה והשלים את לימודיו במתמטיקה ובפיזיקה. לפרנסתו, נתן שיעורים פרטיים.

במלחמת העצמאות שירת כמפקד יחידת המודיעין "ירוחם" - יחידה של שירות הידיעות הש"י - בירושלים ועבר למחלקה המדינית של משרד החוץ כאיש מודיעין. עקב סכסוך מקצועי עם ראובן שילוח החליט לפרוש ולחזור ללימודים. במהלך תקופת הלימודים כתב בעיתון "ג'רוסלם פוסט". לאחר השלמת התואר הראשון באוניברסיטה העברית, כיהן בשנים 1953–1954 כמנהל יחידת אמ"ת של משרד הביטחון, שממנה צמחה רפא"ל.

שימש כיועץ מדעי בשגרירות ישראל בפריז בין השנים 1956 ו-1959 והיה שותף מרכזי לקשירת הקשרים המדעיים בין ישראל לצרפת ולהקמת התשתית למחקר הגרעין בארץ. בשנים 1960–1966 למד פיזיקה במכון ויצמן למדע, בו קיבל תואר שני ולמד לתואר שלישי. באותה תקופה סייע בהקמתה של המעבדה הישראלית הראשונה למוזיקה אלקטרונית^[1][2]. בשנת 1967 מונה לסגן נשיא המכון. עם פטירתו של עמוס דה-שליט בשנת 1969 נבחר פריאר לראשות הנציגות הישראלית בועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בינלאומיים, תפקיד אותו מילא כמעט עד יום מותו^[1].

בשנת 1970 מונה למנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק, ובשנת 1971 למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית,^[3] תפקיד שמילא עד שנת 1976. במסגרת תפקידו זה זומן ביום השני למלחמת יום הכיפורים ללשכתה של ראש הממשלה גולדה מאיר לאחר ששר הביטחון משה דיין העלה הצעה, שלא מומשה, לקיים הפגנה של יכולתה הגרעינית של ישראל.^[4] משנת 1981 ועד מותו היה ראש הצוות המדיני של הסוכנות לאנרגיה אטומית.

בשנת 1971 יזם פריאר את הקמת פארק המדע קריית ויצמן, הנמצא בנס ציונה בגבול עם רחובות ונחשב לפארק המדע הראשון בישראל.

לזכרו הוקם בשנת 1996 "מרכז שלהבת פריאר לשלום, מדע וטכנולוגיה".^[5]

במכון ויצמן למדע מתקיים טורניר פיזיקה על שמו.^[6] טורניר זה, המכונה "טורניר הכספות", הוצע לראשונה על ידי פריאר בעקבות צפייה בפרק מהסדרה מקגייוור^{[דרוש מקור]}. בתחרות משתתפים צוותים של תלמידי תיכון מכל העולם; כל צוות בונה "כספת" המבוססת על עקרון פיזיקלי ומנסה לפרוץ לכספות הצוותים המתחרים.

גיסתו, מרים פריאר, הקימה לזכרו את עמותת שלהב"ת, "שילוב נכים בסביבה תומכת", המפעילה את "בית שלהב"ת" בירושלים.

שלהבת פריאר: רחה פריאר והטסטימוניום. חדשות ממ"י (רבעון בהוצאת המכון למוזיקה ישראלית), 92/1 ע' 3–6

מדיה וקבצים בנושא שלהבת פריאר בוויקישיתוף

• הספד לפריאר שנשא גדעון פרנק, יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית (אורכב 14.08.2007 בארכיון Wayback Machine).
• תמונתו של שלהבת פריאר כחייל בצבא הבריטי, באתר הפלמ"ח
• "הפריצה (הפיזיקלית) הגדולה" כתבה על טורניר הכספות ממגזין "המכון", גיליון יוני 1996.
• על חייו של שלהבת פריאר, "דורות" - הטלוויזיה הקהילתית רחובות
• דברים שכתבה אחותו, מעיין לנדוי