בבשורותיהם של מרקוסולוקס, הנס מתרחש לאחר שישו הטיף בבית הכנסת בכפר נחום. ישו הולך לביתו של שמעון כיפא (פטרוס), שם הוא רואה את חמותו (אמה של אשתו) של שמעון כיפא חולה ושוכבת במיטה, קודחת מחום. ישו נוגע בידה והחום מרפה ממנה מיד ובתגובה היא קמה ומתחילה לשרת אותו. בבשורה על פי מתי, הנס מתועד כנס השלישי בסדרת נסי הריפוי של ישו שתועדו במתי פרק ח בעקבות הדרשה על ההר שנשא ישו.
חמותו של שמעון כיפא (פטרוס) במחלת חום (קדחת) כלשהי. בתלמוד הקדחת נחשבת כמו אש[5]. המקור היווני מרמז על כך שהיא הייתה חולה באופן אנוש (קדחת רעה בעברית)[6]. הנוכחים במקום מדברים בפני ישו על מחלתה, ומפגיעים בעדה. ישו ניגש אליה, אוחז בידה ועוזר לה לקום. הוא גוער בקדחת וזו מרפה ממנה והיא קמה לשרת אותם.
סילס הנדרסון מציין שבבשורה על פי מרקוס, המילה במקור היווני שתורגמה כ"עזר לה לקום" זהה למילה שבהמשך מרקוס טז: 6 משמשת על ידי המלאך ליד קברו של ישו כשהוא אומר לנשים כי "הוּא (ישו) קָם". הנדרסון מסיק מכך שמרקוס יוצר קשר לתחיית המתים, ומציע בכך שהאישה שחלתה אנושות הוחזרה ל"חיים חדשים" בכך שהחלה לשרת אחרים[6].
במרבית הגרסאות של מתי ח: 15, היא החלה לשרת "אותו" (כלומר ישו) אך ב - Textus Receptus היא "החלה לשרתם". בבשורות מרקוס ולוקס שתיהם מתייחסות ל"לשרתם"; לכן טוען יוהאן בנגל כי בבשורתו של מתי, מצוי הנוסח היותר מדויק ושיש לקרוא "לשרתם" בעוד שהשימוש "לשרת אותו" בבשורות האחרות שגוי[7].
בעקבות אירוע זה, הבשורות מדווחות כי בערבו של אותו יום, עם שקיעת החמה, "הביאו לישו מהסביבה, את כל החולים שסבלו ממחלות שונותם או שהיו אחוזי שדים, ישו הניח את ידיו על כל אחד מהם, ריפא אותם וגרש מהם שדים" (מתי ח: 18-16).
הפרשן המקראי מתיו הנרי השתמש באירוע כדי לטעון (כנגד אנשי דת שטוענים כנגד נישואים) כי "ישו ... הוכיח בכך שריפא את חמותו של שמעון כיפא, שהוא מאשר את המצב של "הנישואים"[8].
בעקבות גירוש שדים רבים באותו אירוע של, רבים מהשדים שיצאו מאחוזי השדים קראו לישו "אַתָּה הוּא (הַמָּשִׁיחַ) בֶּן־הָאֱלֹהִים" אך הוא "גְעַר־בָּם וְלֹא נְתָנָם לְדַבֵּר כִּי יָדְעוּ אֲשֶׁר הוּא הַמָּשִׁיחַ" (בשורת לוקס ד: 41).