במהלך קריירת הג'ודו, טאני התחרתה בקטגוריית המשקל עד 48 ק"ג וזכתה בשיא של שבע אליפויות עולם וחמש מדליות אולימפיות כולל שתיים מזהב בסידני 2000 ובאתונה 2004.[2]
ריוקו טאמורה נולדה בעיר פוקואוקה שביפן ב-6 בספטמבר 1975[3] והחלה ללמוד ג'ודו בגיל 7.[4] היא למדה ספרות באוניברסיטת טייקיו.
בשנת 2003, היא התחתנה עם שחקן הבייסבול יושיטומו טאני. על פי דיווחים החתונה עלתה כ-3 מיליון דולר.[4] לזוג שני בנים שנולדו ב-2005 ו-2009.
קריירת ספורט
בגובה של 1.46 מטר, טאני התחרתה בקטגוריית המשקל הנמוכה ביותר (עד 48 ק"ג) במשך כל הקריירה. בדצמבר 1990, טאני זכתה במדליה המשמעותית הראשונה שלה בקריירה המקצועית כאשר זכתה במדליית הזהב בטורניר הבינלאומי 'Fukuoka tournament Japan', טורניר בו המשיכה לזכות 13 שנים ברצף.[5]
בשנת 1993, היא זכתה לראשונה באליפות העולם שנערכה בהמילטון לאחר שגברה בקרב הגמר על לי איו הסינית ובאותה השנה קיבלה את הדרגה דאן 4, הדרגה הגבוהה ביותר לג'ודוקא פעיל. טאני המשיכה לזכות באליפויות העולם הדו-שנתיות בשנים 1995, 1997, 1999, 2001, 2003 ו-2007. בשנת 2005 היא לא השתתפה מאחר שהייתה בהריון עם בנה הראשון.[4] שיא 7 הזכיות של טאני נשבר רק בידי הצרפתי טדי רינר בשנת 2015, בתקופה שבה אליפויות העולם הם אירועים שנתיים.
טאני השתתפה בחמישה משחקים אולימפיים רצופים וזכתה בחמש מדליות. באולימפיאדת ברצלונה 1992, כאשר הייתה בת 16, היא זכתה במדליית הכסף לאחר שניצחה בשלב חצי הגמר את קרן בריגס הבריטית הוותיקה וארבע פעמים אלופת העולם והפסידה בגמר לססיל נובאק הצרפתייה. לאחר ברצלונה 1992 טאני החלה רצף של 84 ניצחונות וארבע שנים ללא הפסד.[5] הרצף נגמר באולימפיאדת אטלנטה 1996 שם זכתה שוב במדליית הכסף כאשר הפסידה בגמר לצפון-קוריאניתקיה סון-הי למרות היותה עדיפה. קיה הצליחה לעמוד בפני ההתקפות של טאני ואף הצליחה להשיג ניקוד לקראת סוף הקרב. מדליית הכסף השנייה של טאני היוותה אכזבה ענקית[6] ובתקשורת היפנית דיברו על "קללה אולימפית".
לאחר אטלנטה 1996, היא נשארה בלתי מנוצחת ב-12 השנים הבאות.[4] בסידני 2000, היא ניצחה בשלב חצי הגמר את צ'ה היון-היאנג הצפון-קוריאנית לאחר קרב קשה, אך בגמר לא השאירה סיכוי ליריבתה הרוסייה ליובוב ברולטובה. 36 שניות מפתיחת הקרב, טאני ביצעה תרגיל אוצ'י-מאטה (הטלת ירך-פנימית) וקיבלה ניקוד איפון ומדליית זהב. ארבע שנים לאחר מכן באולימפיאדת אתונה היא ניצחה באיפון סדרה של קרבות והגיעה לגמר[7] בו ניצחה את פרדריק ז'וסינה הצרפתייה לאחר ניקוד קוקה שקיבלה בתחילת הקרב וניקוד ווזארי שקיבלה בשניות האחרונות של הקרב.[8] היא הפכה לג'ודוקא האישה הראשונה שזוכה בשתי מדליות זהב אולימפיות.[5]
באולימפיאדת בייג'ינג 2008, תקוותיה של טאני לזכות בזהב אולימפי שלישי נגוזו כאשר הפסידה בעונשים לאלינה דומיטרו הרומנייה בשלב חצי הגמר. טאני נשרה לקרב על מדליית הארד בו גברה על ליודמילה בוגדנובה הרוסייה.
בשנת 2010, טאני פרשה מג'ודו תחרותי. במהלך קריירה של כ-20 שנים, טאני הפסידה רק חמש פעמים.[4] בשנת 2011, בערב הגאלה בפריז לכבוד יום השנה ה-60 של איגוד הג'ודו העולמי, האיגוד חלק לה כבוד והכריז עליה כ"ג'ודוקא האישה הטובה ביותר בכל הזמנים".[9]
פופולריות ומורשת
טאני הלכה בעקבותיה של קאורי ימאגוצ'י, שבשנת 1984 הפכה לאישה היפנית הראשונה שזוכה באליפות העולם בג'ודו - ספורט שהיה שמור בעיקר לגברים. ימאגוצ'י היוותה את ההשראה לדמות יאווארה אינוקומה בסדרת המאנגה היפנית 'Yawara!' (אנ'). הסדרה עקבה אחרי הכנותיה של יאווארה לאולימפיאדת ברצלונה 1992. כאשר טאני ייצגה את יפן בברצלונה, היא נתפסה על ידי הציבור היפני כיאווארה האמיתית ועד מהרה כונתה יאווארה-צ'אן או טאווארה.[10]
עקב הצלחתה ואישיותה העליזה, טאני התפרסמה מאוד ביפן.[11] היא הופיעה במספר פרסומות טלוויזיה והחתונה שלה, אשר שודרה בשידור חי בטלוויזיה היפנית, נצפתה על ידי 20 מיליון אנשים.[4] גם הלידה של בנה הראשון, הפכה לאירוע תקשורתי גדול כאשר צלמים חיכו ליציאתה מבית החולים.
ההצלחה של ג'ודו הנשים היפני בשנות ה-90 מיוחסת לטאני, שהובילה דור חדש של מתחרות. מאחר שלא נתנה לנישואיה לשים קץ לקריירת הספורט שלה, וזכתה באליפות העולם האחרונה שלה כאמא צעירה, היא נחשבת לסמל של שינוי תפקיד האישה בחברה היפנית.[10]
ביולי 2012, היא עזבה את המפלגה הדמוקרטית ועברה למפלגה החדשה "חיי העם קודמים" (אנ'). מאוחר יותר באותה השנה, הייתה אחד ממייסדי "מפלגת חיי העם" (אנ'), יחד עם איצ'ירו אוזאווה.[3] לקראת בחירות 2016, טאני קיבלה פניות ממספר מפלגות להצטרף אליהן, אך אוזאווה דרש את הישארותה במפלגה מאחר שעזיבתה פירושה שהמפלגה תרד מתחת לדרישת המינימום של חמישה חברי פרלמנט וכתוצאה מכך תאבד את מעמדה כמפלגה רשמית. ביוני 2016 טאני הודיעה על החלטתה להישאר במפלגה עד הבחירות, אך לא להישאר לקדנציה שנייה.
