רדזילוב (בפולנית: Radziłów; ביידיש: ראַדזשילעווע, ראַדזשילעוו) הוא כפר (לשעבר עיירה) בפרובינציית פודלסיה שבצפון-מזרח פולין, הנמצא כ-27 ק"מ דרומית לעיירה גרייבו וכ-61 ק"מ צפונית-מערבית לבירת הפרובינציה, ביאליסטוק. כיום (2007) מונה אוכלוסיית הכפר כ-1,250 נפש.
תולדות היישוב
לרדזילוב הוענקו זכויות עיר בשנת 1466, ובמהלך המאה ה-16 התפתח היישוב, בשל מיקומו על נתיב מסחר מרכזי. באמצע המאה ה-17 הוענקו ליישוב גם היתרים לקיים בו ימי שוק שבועיים.
בשנת 1869, בעקבות מרד ינואר, ניטל מהיישוב מעמדו העירוני. בשנת 1897 נמנו בכפר 891 יהודים, ובין מלחמות העולם נמנו בו 671 יהודים.
פוגרום רדזילוב
היישוב נכבש בידי הגרמנים בתחילת ספטמבר 1939, אך הועבר כעבור זמן מה לידי הסובייטים בהתאם להסכם ריבנטרופ מולוטוב. ב-23 ביוני 1941, במהלך מבצע ברברוסה, נכבש היישוב בשנית בידי הגרמנים. כעבור יומיים ריכזו הגרמנים את הגברים היהודים מהכפר, והכריחו אותם לרקוד סביב מדורה בה שרפו את ספרי התורה מבית הכנסת המקומי. לאחר מכן, אילצו הגרמנים את היהודים להתפלש בביצות המקומיות, ובהמשך, רתמו אותם לעגלות במקום סוסים.
לאחר שעזבו את היישוב החיילים הגרמנים, הוקם בו ועד פולני, בו היה חבר הכומר המקומי. בימים אלו החלו הפולנים להתפרץ לבתי היהודים ביישוב, תוך ביצוע מעשי שוד והתעללות בהם. ב-6 ביולי 1941, בשל הגעת ידיעות על בריונים פולנים מוונסוש הסמוכה, שערכו במקום פוגרום, ואשר מתכננים להגיע גם לרדזילוב, נמלטו יהודי רדזילוב מבתיהם, והעבירו את הלילה בשדות. עם שובם של היהודים ליישוב למחרת, קברו פולנים מקומיים בחיים את אחד היהודים ואת בתו. בהמשך אותו היום, 7 ביולי 1941, הגיעו לכפר מספר כלי רכב עם אנשי גסטאפו. או אז רוכזו היהודים בכיכר השוק בכפר, לעיני הקהל הפולני, ושם ערכו בהם הגרמנים והפולנים מעשי השפלה והתעללות קשים, תוך צילום המעשים. לאחר מכן, הריצו הפולנים את 500 עד 800 היהודים שבכיכר לאסם תבואה בקצה היישוב, בו נעלו אותם, תוך העלאת האסם באש. שני צעירים שהצליחו להימלט מהאסם הבוער נרצחו במקלות בידי הפולנים.
לאחר הטבח, ערכו הפולנים מצוד אחר יהודים מסתתרים בכפר. את חלקם השליכו למדורה שעוד בערה באסם, לרבות תינוקות בני יומם, ואת חלקם רצחו בגרזנים ובאתים, תוך ריצוץ ראשי ילדים. באותו השבוע של הטבח בכפר בוצעו פוגרומים גם ביישובים הסמוכים לרדזילוב, ובהם וונסוש, ידוובנה וסטאוויסקי. כ-20 יהודים שעוד נותרו בחיים לאחר הטבח נכלאו בבית ביישוב, והועסקו בעבודות כפייה. יהודים אלו הועברו בנובמבר 1942 למחנה המעבר בבוגושה, ומשם למחנות ההשמדה השונים.
אב יהודי ובנו מהכפר שהצליחו להסתתר בזמן המלחמה בסביבת היישוב, ושבו לכפר לאחר השחרור, נרצחו ימים ספורים לאחר מכן בידי הפולנים המקומיים.
קישורים חיצוניים
