אומנם מאז הקמת הקולוניה הבריטית בברמודה ב-1612 הוקמו מספר מיליציות ויחידות מתנדבים מקומיות לאורך השנים, רק ב-1894 על פי צו רשמי הוקמה יחידת קבע, קורפוס הרובאים המתנדבים ברמודה (בהמשך הפך לרגינמט רובאי ברמודה) ומספר חודשים לאחר גם מיליציית הארטילריה ברמודה, השניים שימשו להגנת איי ברמודה ואף לקחו חלק במערכות מרכזיות של הצבא הבריטי בהן מלחמת העולם הראשונה והשנייה. ב-1965 שני הרגימנטים אוחדו לכדי רגימנט ברמודה המלכותי ועם עזיבת יחידות חיל המצב הבריטיות באותה תקופה, הפך לכוח הצבאי היחיד המוצב באיי ברמודה.
בשנת 1609, בעקבות סופה טבעה קבוצת אוניות בריטיות מחברת וירג'יניה (בדרכם למושבת וירג'יניה), שורדיהן הגיעו לאיי ברמודה, וב-1612 האיים נדקפו לכתר הבריטי והחל יישובם באופן רשמי כקולוניה בריטית. מושל ברמודה הראשון ריצ'רד מור חשש מפלישה ספרדית והחל לעבוד על ביצורים סביב היישוב האנגלי בסינט ג'ורג' וסביב נמל קסטל, הוא הקים מיליציה שתאייש את הביצורים ותעזור בהגנה על הקולוניה הצעירה. ב-1701 הוקם כוח צבאי מקצועי ועצמאי ממושל האי שהורכב מיחידות רגלים, פרשים וארטילריה. לאחר סיום מלחמת העצמאות של ארצות הברית ב-1783הצי המלכותי הרחיב משמעותית את בסיס הצי בברמודה והפך אותו לבסיס הצי העיקרי באוקיינוס האטלנטי. במקביל להתרחבות נוכחות הצי המלכותי בברמודה, הצבא הבריטי ביסס חיל מצב שהורכב מיחידות בריטיות שהוצבו באיים ברוטציה כדי להגן על נכסי הצי המלכותי, כתוצאה מכך המיליציות המקומיות החלו בהדרגה לדעוך.
קורפוס הרובאים המתנדבים ברמודה
'קורפוס הרובאים המתנדבים ברמודה' (באנגלית: Bermuda Volunteer Rifle Corps או בראשי תיבות: BVRC) הוקם בשנת 1894 ככוח צבאי שהתבסס על שלושה פלוגות, כל אחת הוצבה בקצה אחר של ברמודה, במטרה להגן דרך קבע באיים ובמתקני הצבא והצי. הקורפוס התבסס על חיילי מילואים שחיובו לאימון ירי שנתי וגויסו בעיתות חירום, חיילי הקורפוס לא נדרשו לשירות מעבר לים. בשנים הראשונות קיבלו החיילים ציוד ומדים בהתאם לנהוג ביחידות רובאים אחרות בצבא הבריטי, כולל מדים בצבע ירוק כהה (ירוק רובאי), סמל הקורפוס אף כלל בתוכו את צלב מלטה המזוהה עם יחידות הרובאים, בהמשך קיבלו החיילים מדי חאקי (בדומה ליחידות אחרות בצבא) ומדי הרובאים הירוקים שימשו אותם כמדי יצוג.
במהלך מלחמת העולם הראשונה כח של 88 חיילים ומפקדם (קפטן ריצ'רד טקר) התנדבו להצטרף ללחימה בחזית המערבית, שם הם נלחמו כחלק מרגימנט לינקונשייר המלכותי. עד לספטמבר 1916 הכח איבד כמחצית מחייליו, עת נשלח כח מתנדבים נוסף מקורפוס הרובאיים של קצין אחד ו-36 חיילים שהוכשרו להפעיל מקלעים, אלו הרכיבו 12 צוותי מקלע לואיס שהשתלבו בגדוד הראשון של רגימנט לינוקנשייר המלכותי.
מיליציית הארטילריה ברמודה
'מיליציית הארטילריה ברמודה' (באנגלית: Bermuda Militia Artillery) הוקמה בשנת 1895 בתור כוח מילואים לאיוש סוללות ארטלריה שהגנו על איי ברמודה, כחלק מחיל מצב הארטילריה המלכותי (אחד משלושת הזרועות של רגימנט הארטילריה המלכותי). בעוד שקורפוס הרובאים שהוקם באותה התקופה הורכב ברובו ממתנדבים אירופאים (לבנים), משום שבתקופה זו הונהגה הפרדה גזעית בברמודה, מיליציית הארטילריה הורכבה ברובה ממתנדבים אפרו-קריבים (שחורים).
בהקמתה, כללה המיליציה פלוגת מתנדבים אחת של עשרה חיילים, בעשור הראשון של המאה ה-19 כוחה גדל לכ-200 חיילים ושתי פלוגות. מספר חיילים נשלחו לבריטניה לקחת חלק באירועי יובל היהלום של המלכה ויקטוריה ב-1897 ושוב בהכתרת אדוארד השביעי ב-1902. במהלך מלחמת העולם הראשונה כוח מהמיליציה של 201 חיילים וקצינים נשלח לחזית המערבית, שם לקחו חלק בעיקר במשימות סיוע ואספקה לסוללות הארטילריה. בסוף המלחמה המיליציה נסגרה אך הוקמה מחדש מספר חודשים לאחר מכן ב-1920 עם כ-210 חיילים כולל שישה קצינים, ב-1928 היחידה אורגנה מחדש כרגימנט מילואים אך המשיכה לשמר את הכינוי "מיליציה".
לקראת פרוץ מלחמת העולם השנייה, הותקנו זוג תותחי 6 ליטראות בסוללה חדשה במחנה ווריק, בנוסף הוחלט להקים כוח מתנדבים נוסף מיליציית הרגלים ברמודה שהוחפפה למיליציית הארטילריה והתבססה על מתנדבים אפרו-קריבים (שחורים). ב-3 בספטמבר1939, בדומה לשאר הכוחות הרחבי האימפריה הבריטית, הכוחות בברמודה גויסו בהכנה למערכה הצבאית הקרבה, בנוסף הוחלט על גיוס חובה שחל גם בברמודה.
אחרי מלחמת העולם השנייה
לאחר המלחמה, בשנות ה-50 נסגר מעגן הצי המלכותי ברמודה מה שהוריד באופן משמעותי את הצורך הכוחות צבאיים בברמודה, כאשר מטרתם העיקרית הייתה להגן על מתקני הצי המלכותי באיים. כתוצאה מכך באפריל 1953 כוחות הצבא הבריטי שהוצבו באי הוצאו ממנו וכוח מצומצם שנותר בברמודה עזב אף הוא ב-1957, למרות זאת, השלטונות בברמודה החליטו להמשיך לתחזק את שתי יחידות המתנדבים על חשבון תקציב שלטונות האיים. עם הוצאת סוללות הארטילריה מהאי, בהשפעת ההפרדה הגזעית שהמשיכה להתקיים, הוחלט להפוך את מילציית הארטילריה ליחידת חיל רגלים במקום לאחד אותם עם קורפוס הרובאים (ששמו שונה בתקופה זו לרובאי ברמודה) והשניים התקיימו במקביל עד שאוחדו לבסוף ב-1 בספטמבר 1965 לכדי רגימנט ברמודה.
ב-1 בספטמבר2015 קיבל הרגימנט מידי המלכה אליזבת השנייה את התואר "מלכותי" במעמד 50 שנים להקמתו, וכן את שמו הנוכחי רגימנט ברמודה המלכותי.
מבנה
חיילי הרגימנט בטקס לציון יום הולדת המלכה, 2017
מפקדת הרגימנט
פלוגה A: פלוגת רובאים הכוללת יחידות סיור ימי, פינוי פצצות ויחידות צלילה מבצעית
