קלמן ליס נולד בעיר קובל שבפלך ווהלין. כבר מגיל רך פורסמו שיריו בעיתונות היידיש. תוך לימודיו בגימנסיה עסק בתרגום יצירות פושקין, מיצקביץ' ואחרים. למד בסמינר העברי בווילנה ושימש כמורה בעיירות ווהלין; את זמנו הפנוי הקדיש לכתיבת שירים. שיריו התפרסמו בין השאר בכתב העת "אויפגאנג"[1]. זוהה כ"משורר של ווהלין"[2].
ליס המשיך בלימודיו ורכש השכלה מקיפה בבית הספר הגבוה לפסיכולוגיה וחינוך ילדים פגועים בעיר אוֹטְבוֹצְק שליד ורשה. מונה כמנהל המוסד היהודי "צנטוס" (CENTOS, Centrala Towarzystwa nad Sierotami) לילדים חריגים שמטעם הג'וינט. הצטיין בעבודתו, נישא והתגורר בעיר.
נשא את שרה רובינשטיין, בתם של משה הורנשטיין וחיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר מהר"ש מלובביץ'), שהייתה נשואה קודם לכן לשמואל רובינשטיין[3]. נולד להם בן, יעקב יוסף[4]. אשתו נפטרה כשכרעה ללדת את הבן השני, שגם הוא לא נשאר בחיים[5]. הילד הראשון יעקב יוסף ליס נמסר לאימוץ[6] אצל דודיו מנחם מנדל (אח של שרה) ורעייתו שיינא הורנשטיין (בת אדמו"ר הריי"צ מלובביץ'), שלא היו להם ילדים[7][8]. ליס מצא נוחם בעבודתו הספרותית והרבה בכתיבה לבני הנעורים.
עם הכיבוש הנאצי ב-1939 נשאר ליס באוטבוצק. קרוב משפחתו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, ניסה להשיג לו ולחותנו וחותנתו הורנשטיין – דודיו של שניאורסון[9][8]אשרות יציאה מאירופה וארצות כניסה לארצות הברית, ללא הצלחה. במקביל ניסה שניאורסון לחלץ את בנו של קלמן – יעקב יוסף ליס וכן את הוריו המאמצים (שהם בתו וחתנו של שניאורסון)[7][8].
עם התקדמות המלחמה סירב ליס לברוח לבית אמו בקובל, ונשאר עד הרגע האחרון עם חניכיו, ביחד איתם נספה. גם בנו נספה בשואה וגם הוריו המאמצים של בנו, ואמא של אשתו שרה – חיה מושקא הורנשטיין[8].
^מנחם שמואל סלונים, "תולדות משפחת הרב מליאדי", עמוד 110, מספר 305, תש"ו | מנחם מנדל שניאורסון, "ספר התולדות אדמור מהר"ש", עמוד 33, תש"ז | שמואל אלעזר הלפרין, ספר הצאצאים, עמוד 241, מספר 315, תשמ"א | (לא היו לה ילדים משמואל רובינשטיין)
^ 1234תשורה שוויכא תשע"ב, עמוד 65, ועמוד 70 והעמודים שביניהם. | אבא של אשתו שרה, משה הורנשטיין, נפטר בסופו של דבר בתש"א, לפני השואה. מנחם מנדל ושיינא הורנשטיין לא הצליחו לצאת מאירופה מכיוון שנסעו לפולין לעזור לאביהם משה הורנשטיין (חותנו של קלמן וסבו של יעקב יוסף) במחלתו, ומפולין כבר לא היה ניתן לצאת לאחר מכן.
