PROFILPELAJAR.COM

קלטים בריטונים (באנגלית: Britons) הם עם קלטי עתיק שחי באי בריטניה מתקופת עידן הברזל עד לתקופת האימפריה הרומית, ולאחריה הביא הכיבוש האנגלו-סקסוני לכדי התמזגות עם האוכלוסייה המקומית, שבסופה הפכה את רוב הבריטונים לאנגלים. אחרים היגרו לקורנוול, לוויילס, לסקוטלנד ולברטאן שבצרפת.

שפה

הבריטונים דיברו שפה הנקראת כיום בריטונית נפוצה (Common Britonic). השפה הברטונית היא שפה פרוטו קלטית הנחשבת לשפה קלטית של האיים (Insular Celtic Language) (אנ') המציינת את השפות הקלטיות שמוצאן מהאיים הבריטיים, בניגוד לשפות הקלטיות שמוצאן מיבשת אירופה. הקטגוריזציה הבלשנית עוזרת להבדיל בחקר התפתחות העמים הקלטיים ששכנו באירופה, לבין העמים ששכנו בבריטניה.

תקופת עידן הברזל וקדם האימפריה הרומית

העדויות ההיסטוריות הראשונות, לקיום הבריטונים מתוארכת לעידן הברזל, תקופת קדם כיבוש האימפריה הרומית את בריטניה. הבריטונים, על פי מחקרים, נחשבים לקבוצת האוכלוסייה המקורית ביחד עם הגיילים או גוידלים, שמקורם באותה התקופה היה באירלנד וצפון בריטניה (סקוטלנד של היום). ממצאים מעידים שההתפשטות הבריטונית התרחשה בתקופת עידן הברזל עקב עליונות נשקם העשוי ברזל, לעומת כלי הנשק עשויי נחושת שהיו באותה התקופה לגיילים. האוכלוסייה הגיילית הצטמצמה לאירלנד ומערב בריטניה.^[1]

אם כן, הבריטונים בראשיתם היו קלטים שחיו בקהילות לאורכו ורוחבו של האי המרכזי. אמונתם הייתה דרואידית, כמו אמונתם המרכזית בקרב כלל הקלטים.

ישנן עדויות ומחקרים מועטים על התרבות הבריטונית טרם התפשטות האימפריה הרומית לבריטניה. מחפירות וממצאים ארכאולוגיים נמצאו קברים המעידים על פעילות דרואידית, ומעוזים ומצודות ששימשו את הבריטונים בעתות מלחמות שבטים. בנוסף, נמצאו כדי חרס ומטבעות שתואמים לתרבות הקלטית של העמים הגאליים בצפון מערב יבשת אירופה אשר מצביעים על קשרי מסחר בין העמים הקלטים השונים.^[2]^[3]

תקופת האימפריה הרומית בבריטניה

תקופת התפשטות האימפריה הרומית לתוך בריטניה הייתה ברוטאלית. לאחר סיום פעולת הכיבוש בידי האימפריה הרומית שררה תקופה שקטה. תרבות רומנו-בריטית התפתחה עם התמזגות האוכלוסייה הבריטונית עם זו הרומית: פרובינציות רומיות התרחבו וגדלו ובריטונים שירתו בצבא הרומי ונשלחו להילחם מטעמה של האימפריה בכל רחבי אירופה. האימפריה הרומית שלטה בבריטניה כ-400 שנה שבסופן החלה תקופת הידרדרות והיחלשות שלטונית, שהתלוותה מצד הבריטונים במרידות, מעשי אלימות, שפיכות דמים וביזה.^[4]^[5]

לפני התקופה הרומית ובמהלכה שכנו הבריטונים דרומית לנהרות פורת' וקלייד, כשצפונית אליהם שכנו הפיקטים. היחסים בין הבריטונים לפיקטים בתקופתה של האימפריה הם נושא למחלוקת במחקר, אך ניתן לומר שהשפה הפיקטית קשורה לבריטונית.^[6]

התקופה האנגלו-סקסונית והגלות הבריטונית

עם תקופת הפלישה האנגלו-סקסונית, נטמעו השפה והתרבות הבריטונית באוכלוסייה הכובשת. בתקופה זו היגרו בריטונים דרומה ליבשת אירופה עצמה שם הקימו מספר התיישבויות חשובות: בבריטני בצפון צרפת ובריטוניה בגליסיה שבספרד. עם התמזגות התרבויות והשפעותיהן ההדדיות, התחלקה האוכלוסייה הבריטונית למספר קבוצות עיקריות: ולשים בוויילס, קרונים בקורנוול, הברטונים בבריטני ואנשי הצפון הקדום של סקוטלנד. השפה הבריטונית הנפוצה התפתחה למספר שפות בריטוניות הנחשבות לשפות קלטיות של האיים: ולשית, קאמברית, קורניש וברטונית.^[7]^[8]

מקור השם (אטימולוגיה)

העדות המוקדמת ביותר שברשותנו המתייחסת לבריטניה ותושביה הבריטונים מגיעה מאזכור ברישומיו של הנווט היווני פית'אס.^[9]^[10] פית'אס היה גאוגרף יווני שהפליג לאיים הבריטים בין השנים 320-330 לפנה"ס. למרות שרישומיו המקוריים של פיתאס אינם בנמצא, ישנם עדויות מהגאוגרף וההיסטוריון סטראבו (Strabo) ביצירתו גאוגרפיקה (Geographica),^[11] ומהמשורר הרומי אביינוס (Avienus) בן המאה ה-4 לספירה ביצירתו "חופי הימים" (Ora Maritima).

פית'אס קרא לכלל האיים ברטאניאי (ἁι Βρεττανιαι (hai Brettaniai, מושג שתורגם לאיי בריטאניק (Brittanic Isles) ותושבי האי נקראו פריטני או פרטני (). הצליל פי (P) השתנתה לצליל בי (B) עם חלוף השנים והתרבויות. אביינוס ביצירתו מתרגם את פית'אס ומזכיר את אירלנד הנקראת "האי המקודש" (insula sacra - sacred island) המובא מהמילה הווינית irene שכך נקראו תושבי אירלנד. האי הבריטי נקרא "אי האלביונים" ("אינסולה אלביונום", insula Albionum, או באנגלית "island of the Albions"). האבולוציה האטימולוגית מזהה הקשר גאוגרפי בין הקלטים הבריטונים לעם הקלטי השכן באלבניון (צרפת של היום) המשויכת לגאלים. מחקרים מצביעים על האפשרות שהבריטונים קראו לעצמם במאה ה-6 לפנה"ס "אלביונים" (Albiones) כיוון ש"אלבניון" היא מילה קדם קלטית המקשרת את הקבוצה הקלטית באלבניה שבצפון מערב אירופה. בנוסף, האטימולוגיה מבססת הקשר לשוני וורבלי בין הקבוצות הקלטיות השונות, השופכות אור על השתייכותם התרבותית לעמים הקלטים.^[12]

מקור שם נוסף, שייך לתקופת הכיבוש האנגלו-סקסוני של בריטניה המתוארת ביצירה הכרוניקה האנגלו-סקסית,^[13]^[14] שבה נכתב:

"האי בריטן אורכו 800 מייל ו-200 מייל רוחבו, ובאי ישנן חמש אומות: אנגלים, וולשים (או בריטים), סקוטים, פיקטים ולאטינים. השוכנים הראשונים היו הבריטונים שהגיעו מארמניה ובראשונה אכלסו את בריטניה הדרומית אלו שבאו מארמניה".^[א]

המילה ארמניה בכרוניקה, היא כנראה מוכוונת לארומריקה ששכנה בצפון מערב צרפת (בריטאני) של ימיניו, שם שכן העם הקלטי הגאולי והבריטונים הצרפתים בימינו.^[14]

בריטונים מפורסמים

המלך ארתור, מלך אגדי של אנגליה שנלחם בסקסונים
בודיקיאה, ראש שבט האיכני
פטריק הקדוש, הקדוש הפטרון של אירלנד ומבשרה של הנצרות באי
דייוויד הקדוש, הקדוש הפטרון של ויילס
וורטיגרן, מלך בריטוני ומנהיג צבאי אגדי מהמאה ה-5

תרגום מקור מאנגלית

^ The island Britain is 800 miles long, and 200 miles broad, and there are in the island five nations: English, Welsh (or British), Scottish, Pictish, and Latin. The first inhabitants were the Britons, who came from Armenia, and first peopled Britain southward who came from Armenia.

ראו גם

קישורים חיצוניים

קלטים בריטונים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ Wh.M Bebcock, The Races of Britian, The Scientific Monthly, 2 2, Feb 1916, עמ' 154–156
^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 67–70
^ Daniel Wilson, Inquiry into the Physical Characteristics of the Ancient and Modern Celt of Gaul and Britian, The Anthropological Review, 8 3, עמ' 56, 59–60
^ Wh.M Bebcock, The Races of Britian, The Scientific Monthly, 2 2, Feb 1916, עמ' 160–165
^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 43, 47
^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 67–70
^ John T. Koch, Celtic Culture A Historical Encyclopedia Vol-1, ABC-CLIO, 2006, עמ' 259–275, 371, 487–491, 515, 1756
^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 70–71
^ R.F Foster, The Oxford History of Ireland, Oxford University Press, 1989, עמ' 2–3
^ Christopher A.Snyder, The Britons, Blackwell Publishing, 2003, עמ' 6, 12
^ L 049 Strabo Geography I
^ John T. Koch, Celtic Culture: Aberdeen breviary-celticism, ABC-CLIO, 2006-01-01
^ Bob Carruthers, The Anglo-Saxon Chronicle Illustrated and Annotated, Pen and Sword, 2013-03-18
^ ¹ ² Avalon Project - The Anglo-Saxon Chronicle : First Century, avalon.law.yale.edu