הגאוגרפיקה (יווניתΓεωγραφικά) נכתבה בין השנים 7 עד 23 לספירה על ידי סטראבון, גאוגרף, היסטוריון ופילוסוףיווני, והיא מאגדת ב-17 כרכים את הידע הידוע בתחום הגאוגרפיה באותה תקופה. למעט מספר חלקים בכרך השביעי, נשתמרה היצירה כולה עד ימינו בכשלושים כתבי יד, כמעט כולם נכתבו בימי הביניים כהעתקים של העתקים מוקדמים יותר. עם זאת נמצאו מספר שיירים הכתובים על נייר פפירוס, ואלה ככל הנראה נכתבו במאה ה-2 או במאה ה-3. בין 2002 ל־2011 התפרסם בפרסום מדעי הנוסח היווני המקורי עם תרגום לגרמנית.[1]
ביקורת מודרנית
למרות שמדובר ביצירה מקיפה, התעקש סטראבון לראות בהומרוס מקור אמין למידע שבגאוגרפיקה, דבר שהביאו להתעלם ממקורות מאוחרים יותר, שלעיתים היו עדי ראייה להתרחשויות, כמו הרודוטוס. בנוסף לכך הוא מתעמת ביצירה עם חוקרים אחרים, לעיתים על קטנות, וככלל הוא מחפש לתרץ עובדות על בסיס של היסק הגיוני. עם זאת, גם מ"פגמים" אלה מסיקים חוקרים בני זמננו מידע רב אודות מדע הגאוגרפיה בזמנו של סטראבון ואודות גאוגרפים קדומים לו שיצירתם לא נשמרה.
Bezalel Bar-Kochva, The Image of the Jews in Greek Literature: The Hellenistic Period, University of California Press 2010, Part II, 11. Posidonius of Apamea (B): The Jewish Ethnography in Strabo’s Geographica—Mosaic Judaism versus Second Temple Judaism, pp. 355-398
